מהפכה: החקלאים יהיו הבעלים של הקרקעות
רשות מקרקעי ישראל צפויה לאשר בשבוע הבא שורת החלטות, ובהן העברת בעלות על קרקעות מהמדינה למושבים ולקיבוצים. הצעד צפוי לאפשר בעתיד בנייה של אלפי דירות במרכז הארץ. איך זה יעבוד ומה אומרים בקיבוצים?
הבעלות על הקרקע עוברת לחקלאים: מועצת רשות מקרקעי ישראל צפויה לאשר ביום שלישי שורת החלטות, ובמרכזה העברת קרקעות מבעלות המדינה לבעלות המושבים והקיבוצים. בנוסף, תבוטל הקפאת הבנייה בקיבוצים ותתאפשר הפעלה של "תיירות חקלאית" וחוות סוסים בלי תשלום לרשות.
- ליברמן מודה: יש סחבת ברשות המקרקעין
- קרקעות צה"ל ישווקו לבנייה - לפני הפינוי
- דו"ח: ב-2013 שווקו קרקעות ל-19 אלף דירות
מה היה עד עכשיו
כבר 1998-ב החליטה מועצת רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) לחתום על חוזי חכירה עם החקלאים על הקרקעות שהם מחזיקים, אולם עד עכשיו זה לא קרה. עם הפרטת הקיבוצים, הם החלו למכור חלקות מגורים לחברים.
על פי הנוהל, נדרש הקיבוץ לעדכן את רשות מקרקעי ישראל על כל "מכירה", כדי שהרוכשים יעבירו את התשלום לרשות. אולם, לפני כשנתיים עצרה הרשות את היתרי הבנייה בקיבוצים לאחר שהתברר שהם ביצעו הליך שיוך לחברים בלי לעדכן את הרשות. כעת מאות דירות "תקועות" ובעלי הנחלות לא יכולים לקדם את בנייתן. אישור ההחלטה יאפשר שחרור הנחלות באופן מיידי.
עד היום החקלאים לא היו הבעלים על הקרקע, וחתמו בכל פעם מול הרשות על חוזים מתחדשים לכמה שנים, דבר שלא הקנה להם ודאות לגבי זכויותיהם. כעת, בחלקות המיועדת למגורים, החקלאים יקבלו בעלות 196-ל שנים עם אפשרות בעתיד לרשום את הקרקע בטאבו.
כמה הם ישלמו
על כל יחידת דיור במרכז תשולם ערבות בנקאית של 200 אלף שקל, כאשר בעתיד תיערך התחשבנות לפי הייעוד הסופי של הקרקע. באזורי עדיפות לאומית הסכום יפחת 50-ל אלף שקל.
גם במושבים הבית לא רשום על שמם של המתגוררים בו. כעת יהיה הסכם עם הרשות על החכירה, והמושבניק יוכל לשלם 33% על ערך הקרקע לרשות, ואז יסיים את ההתחשבנות איתו. את הקרקע הלא מאוישת יחלקו למגרשים לטובת נדל"ן, והמושב יקבל 25% חזרה מהכסף לטובת תשתיות. המשמעות: עוד 10,000-כ יחידות דיור יוכלו להיבנות במרכז.
בשנים האחרונות גם התרחבה התופעה של המשק המשפחתי, המתפתח לצד יזמות כפרית. לדוגמא: חוות לגידול בעלי חיים כגון סוסים ששימשו לרכיבה טיפולית, טיולים, לימודי רכיבה ,'וכו דברים שנגדו את הייעוד האמיתי של הקרקע לחקלאות. ההחלטה מאפשרת גידול סוסים הכולל אימוני רכיבה והכשרה טיפולית של הסוס וכן גידול כלבים. בנוסף, תתאפשר הקמת מבנים לטיפול ועיבוד תוצרת חקלאית כגון יקב, בית בד ומחלבה.
הקיבוצים מתנגדים
בקיבוצים הביעו התנגדות לצעדים החדשים. הקיבוצים דורשים מהרשות היתרי בנייה מיידיים ל40-ל אלף יחידות דיור בקיבוצים, בדגש על הפריפריה. התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי הקימו מטה מאבק נגד רשות מקרקעי ישראל, בראשות מזכ"ל התנועה הקיבוצית איתן ברושי.
לדברי ברושי, "הגיע הזמן שרשות מקרקעי ישראל תכיר בכך שהקיבוץ הוא חלק מהפתרון לבעיית הדיור של ישראל, ולא חלק מהבעיה".
שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, אמר כי "התנועה ההתיישבותית תהפוך לקטר לפתרון בעיית הדיור לאלפי משפחות במרכז ובפריפריה. כל מתיישב יידע את זכויותיו וחובותיו." לדברי בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, "זה מהלך היסטורי. חופש הפעולה של החקלאים ובעלי הנחלות יהיה מעתה גדול יותר".
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
