מנהלי קופות חולים: "לא יהיה לנו כסף לטיפול בחולים"
מנהלי קופות החולים פונים לשרת הבריאות וטוענים כי בשנה הבאה, 2014, צפוי להיווצר קושי תזרימי בקופות, בהיקף חסר תקדים, שיפגע ביכולתן לתפקד ולממן שירותים וטיפולים. "אנו מצפים משרת הבריאות לדאוג לכך שגרעונות הקופות לא יפגעו בבריאותנו, באיכות חיינו ובאריכות ימינו"
בשבוע שעבר התקיים כנס ים המלח לבריאות. הכנס התקיים השנה בעיתוי בו נשמעות קריאות של מנהלי קופות החולים לפיהן בשנה הבאה, 2014, צפוי להיווצר קושי תזרימי בקופות, בהיקף חסר תקדים, שיפגע ביכולתן לתפקד ולממן שירותים וטיפולים.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
תרחיש כזה, אם יתממש, משמעותו להיות פגיעה ישירה בשירות הניתן לכל חברי הקופות, שזקוקים לבדיקות מעבדה, לביקורים אצל רופא, לתרופות, לשירותיהם של מכוני הרנטגן, הפיזיותרפיה, ושירותים הניתנים בבתי החולים, הממומנים באמצעות התחייבות מקופת החולים.
עוד כתבות
שוויון בבריאות? העשירים בישראל מקבלים יותר
"משהו רע קורה בקופות החולים - ואתם לא יודעים" דו"ח: 18% מתלוננים על יחס לא הולם של רופא
העולם המערבי כולו עוסק בביסוס רפואת הקהילה וחיזוקה, על מנת למנוע פניות שאינן הכרחיות לבתי החולים ועל מנת לטפל באזרחים במערכת שבה הם ומצבם הרפואי מוכרים באופן אישי.
כך צריך להיות גם בישראל, אלא שעל פי הנתונים שמציגות קופות החולים, לא זו בלבד שתקציביהן איננו מאפשר פיתוח דומה, אלא שגם השירות שכבר פותח וכבר ניתן לנו, הולך ונשחק.
"הקופות לא מתוקצבות כראוי"
בג"ץ קבע כבר לפני כשנתיים שצמיחתו הטבעית של השירות אותו נדרשות הקופות לספק, איננה מתוקצבת כראוי על ידי המדינה, וקיים פער הולך וגדל בין תקציב הקופות לבין הוצאותיהן בפועל, בו מכירה גם שרת הבריאות יעל גרמן. בשנתיים שחלפו מאז הקביעה הנחרצת, לא התבשרנו על פתרון שמצאה המדינה לבעיה.
המדינה ודאי תדרוש מהקופות להתייעל כלכלית נוכח הגרעונות. אולם האם באמת הגיוני לצפות מהקופות להתייעלות שתביא לחיסכון בגובה הגירעון – כשלושה מיליארד שקל?
מדוע לא מגדירה המדינה את גובה ההתייעלות שלו היא מצפה? ומדוע איננה מגדירה על חשבון מה תיעשה ההתייעלות? יש לשער שאם קופות החולים ידחקו כלכלית באופן קיצוני, הן יצמצמו את ההתקשרויות החדשות שלהן עם רופאים, עם מכונים בתחומים שונים, ועם ספקים אחרים שאמורים היו לשרת אותנו ואת בריאותנו.
מנגד, ככל שתוחלת חיינו עולה, ואיכות הטיפול המונע משתפרת, האוכלוסייה המבוטחת גדלה ומתבגרת, וצרכיה הבריאותיים גוברים. לכן, בהיעדר הצמדה תקציבית לצרכים אלה, נגישות וזמינות השירותים תיפגע, והתורים הארוכים בפריפריה יתארכו ויתארכו עד שגם מרכז הארץ יפגע גם הוא.
אנו, חברי הקופות ומשפחותינו, נאלץ להמתין יותר ולנסוע רחוק יותר, בעבור שירות דל יותר, בעוד שכבר כיום המצב טעון שיפור בהיבטים רבים. האם זה יהיה מחיר ההתייעלות?
התקציב לא משרת את תפקידו
היבט נוסף ומטריד של מצוקת מערכת הבריאות מצוי בסל התרופות. נוסף על כך שתקציב סל התרופות נמוך מלכתחילה, בשנים האחרונות הוא אף איננו משרת באופן מלא את ייעודו.
מפעם לפעם נדרש משרד הבריאות להוצאות בלתי צפויות, שלא תוקצבו מבעוד מועד, ופונה לתקציב סל התרופות כמקור המימון, כאילו מדובר "בקופה הקטנה" של משרד הבריאות, ולא בתקציב שמטרתו להוסיף מה שיותר תרופות וטכנולוגיות רפואיות עבורנו, בהן גם תרופות מצילות חיים ומאריכות חיים, לחולים המשוועים להן.
סל התרופות יכול לשמש משל למערכת הבריאות כולה, הנמצאת בתת תקצוב לעומת הצרכים האמיתיים, המשמשת זירה לויכוחים ומיקוחים, לשביתות ולניהול שאינו המשכי, בהעדר מדיניות ארוכת טווח מוסכמת.
אל דיוני ועדת סל התרופות, אנו, ארגוני החולים, לא מוזמנים. איננו מוזמנים גם לכנסים בהם נדונה מערכת הבריאות ומדיניותה, ואף לא לדיונים בשינויים בנדרשים בספר הליקויים של הביטוח הלאומי.
במות חשובות ומכריעות אלו, החולים מוזכרים כמספרים סטטיסטיים, והחולה מוצג כמרכיב ככל המרכיבים במערכת הבריאות. העובדה שמדובר בבני אדם טובעת בים המצגות ואילו נציגי החולים בישראל, שחלקם בהחלט משכילים ובעלי דעות מנומקות בתחום הבריאות, לא מוזמנים לקחת חלק בדיונים שחורצים את גורלם בקרב מקבלי ההחלטות, למעט צדיקים מעטים כמנכ"ל המשרד, שנכונותו להקשיב ולשתף פעולה כה בולטת על רקע מנוכר זה.
"הזכויות הבסיסיות שלנו נרמסות"
מדובר במציאות שבה בריאותנו וזכויותינו הבסיסיות כחולים נפגעות ונרמסות, בניגוד לחוק, בניגוד למוסר, ואף בניגוד להיגיון הכלכלי לפיו אוכלוסייה בריאה, היא אוכלוסייה עובדת, יצרנית ותורמת, שאיננה הופכת לנטל על הציבור ונזקקת פחות לשירותי המדינה.
לא ניתן להשלים עם מצב שבו בריאות הציבור נמצאת בתחתית סולם העדיפויות הלאומי ומערכותיה מתוקצבות כאילו מדובר במותרות. בלתי מתקבל על הדעת שבמדינה מערבית תתקיים מערכת בריאות קורסת ומקרטעת, באופן שפוגע בראש ובראשונה בחלשים – החולים הזקוקים לשירותי הבריאות של המדינה, ותלויים בהם לחלוטין.
אנו שבים ומזכירים לשרת הבריאות כי היא מופקדת על תחום הבריאות במדינת ישראל, וכי אין זה מתפקידה לתעדף נושאים אחרים כביטחון או חינוך. אנו מוצאים לנחוץ להזכיר לגב' גרמן כי עליה לדאוג במקביל הן לתוכנית ארוכת טווח לשינוי תחום הבריאות בישראל והן לייצוב מערכת הבריאות כבר היום.
אנו מצפים משרת הבריאות לדאוג לכך שגרעונות הקופות וההתייעלות הנדרשת מהם לא יפגעו בבריאותינו, באיכות חיינו ובאריכות ימינו.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "לנשום" וחברת ארגון "הזכות לבריאות"