משחת שיניים: למה היא חשובה לבריאות?

היא נלחמת בעששת, מונעת ריח רע מהפה ומונעת שחיקה חומצית של השיניים על ידי משקאות ומזון. איך התפתחה משחת השיניים והפכה להיות גורם מרכזי בשמירה על בריאות הפה, ולמה הפלואוריד שיש בה כל כך יעיל?

ד"ר דורון וייספורסם: 27.12.13 , 11:11

המצחצח המצוי יגיד שהמשחה מרעננת את הפה ומסייעת לנקיון של ההברשה. אכן, משחות השיניים מכילות רכיבים שתכליתם לנקות ולרענן ולתת תחושה של ניקיון ורענון. רכיבים אלו כוללים: טעמים, צבעים, ממתיקים, אברסיבים, ואף סרפקטנטים להקצפה.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

לגישה "קוסמטית" זו כלפי משחת שיניים יש היסטוריה ארוכה, והתרכובות הראשונות ששימשו לניקוי הפה היו יותר מזיקות מאשר מניעתיות. לדוגמה, על פי כתבי פיני בתקופת בית שני, מוזכרים: מלח שרוף להלבנת השיניים; חלב עיזים להמתקת ריח הפה; קרן איל שרוף ואפר של חיות שונות לחיזוק החניכיים.

עוד על בריאות השיניים:

אם תשאלו את רופא השיניים, רוב הסיכויים שהוא יגיד שהחשיבות בשימוש משחת שיניים היא פלואוריד. הסיפור של הפלואוריד מתחיל בארצות הברית בתחילת המאה הקודמת, כאשר רופא שיניים בשם דר' מקקיי פתח קליניקה בקולורדו ספרינגס ושם לב לשתי תופעות מוזרות בקרב ילידי האזור. האחת, שלהרבה תושבים היו כתמים חומים בשיניים; והשנייה, שהשיניים החומות היו חסונות בפני עששת - מחלה זיהומית בה נגרם הרס של רקמות השן ("חורים") על ידי חומצות מתסיסת סוכרים.

לאחר 30 שנות מחקר, גילה דר' מקקיי שהמקור, הן לבעיה האסטטית והן ליתרון הרפואי, נמצא במים, או ליתר דיוק, בכמות הפלואוריד שבמים. אנחנו מדברים על גילוי משמעותי מאחר שבשנות ה- 40 בריאות פה לקויה הייתה הסיבה הראשית לדחיית גיוס לצבא האמריקני, ובריאות הפה הפכה לעניין של ביטחון לאומי ולתחום מכובד בבריאות הציבורית.

הפלואוריד גרם לירידה בשיעור העששת

הממשל התחיל בפרויקט הפלרת המים בגרנד רפידס, מישיגן בשנת 1945, במינונים של פלואוריד שלא גרמו להכתמת שיניים, ולאחר 11 שנים מדדו כבר ירידה של 60% בשיעור העששת. בעקבות הצלחתה של הפלרת המים, החליטו לנסות להכניס פלואוריד למשחות שיניים, וכבר בשנת 1954 דווח לראשונה על תוצאות מחקר קליני המאשרות יתרונות אנטי-עששתיות למשחת שיניים בשם "קרסט".

כך התחילה סיפור ההצלחה של הפלואוריד, והטרנספורמציה של רפואת השיניים ממקצוע כורורגי-שיקומי למקצוע שמרני-מניעתי. היום אנחנו יודעים שהפלואוריד מונעת עששת, ואף יכולה לרפות נגעי עששת התחלתיים, על ידי הגברת תהליך שנקרא רה-מינרליזציה שמתרחש באמייל השן.

משחות השיניים המכילות פלואריד עשו את שלהם, ועם השנים חלה ירידה בתחלואת העששת. אנשים התחילו לשים לב לבעיות אחרות בחלל הפה, והיה טבעי לנסות ולהשתמש בפלטפורמה של משחת שיניים כדי לטפל גם בבעיות אלו.

בשנות ה- 80, הוסיפו מרכיבים למשחות המבוססות על פלואריד, לצרכים נוספים מעבר למניעת עששת, ובכך התחילו המשחות הייעודיות. הוספת פירופוספטים למניעת הצטברות של אבן שן. הוספת אשלגן חנקתי למניעת רגישות השן. הוספת חומרי ניקוי כסודה לשתיה וסיליקה להבהרת השיניים.

בשנות ה- 90, ראו שלמרות הירידה בעששת בקרב הציבור,חלק גדול מהאוכלוסיה סובלת מבעיות חניכיים, והוסיפו מרכיב אנטיביוטי למשחות כדי לטפל במחלות החניכיים.

בתקופה הזו, של המשחות היעודויות, רופא השיניים או השיננית שהכירו את המטופלים ואת האזורים הבעייתיים הייחודיים של כל אחד מהם, המליצו על משחת שיניים מתאימה.

בעידן הנוכחי אנו עדים בשנים הארונות לכניסה של משחות הרב-תכליתיות, או "הכל-כלול". משחות אלו הן פירות הצלחה של הרבה מחקר ופיתוח שאפשרו שילוב של רכיבים תרופתיים רבים בנוסחת משחה אחת. משחות אלו נותנות מענה לבעיות שונות בחלל הפה, כגון ריח רע מהפה (הליטוסיס) או מניעה של שחיקה חומצית של השיניים על ידי משקאות ומזון חומציים.

משחות "הכל כלול"

המשחות היום, אם כן, מביאות איתן יתרונות רפואיות נוספים מעבר לניקיון, ריענון ומניעת עששת. חשיבותן גם עולה בהתאם לגורמים אישיים וסביבתיים אחרים. לדוגמה, אדם שמתקשה פיזית לצחצח נכון או במשך מספיק זמן, ייהנה יחסית יותר מהפעולות הכימיות המשלימות של המשחה.

כמו כן, הפלואוריד במשחה יהפוך להיות יותר חשוב לכולנו לאחר שבחודשים הקרובים יכנס לתוקפו חוק המבטל את חובת הפלרת מי השתייה בישראל.

לכן, אפשר להגיד היום, שהחשיבות של השימוש במשחת שיניים משתנה מאדם לאדם, לפי צרכיו ודרישותיו הקוסמטיות, לפי הרגליו והגבלותיו האישיים, ולפי המלצותיהם הרפואיים של רופא השיניים והשיננית האמונים על בריאות הפה שלו.

ד"ר דורון וייס הינו מומחה מטעם אוראל-בי