רשלנות רפואית: האם מניעת תביעות היא אתית?

לכתבות נוספות - היכנסו למדור רשלנות רפואית  

לאחרונה הגיע אל משרדו של עו"ד פייל מקרה של חולה שעבר ניתוח אורולוגי, שמהלכו ותוצאותיו העלו חשד לרשלנות רפואית. לאחר הטיפול נותר המטופל חייב למוסד הרפואי יותר מ-20 אלף שקלים.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

נציגי בית החולים הציעו לו לוותר על חובו, אם ייעתר לחתום על מסמכים המונעים ממנו תביעה עתידית כנגד המוסד ורופאיו. פנייה זו נקראת בשפה המשפטית – 'קניית סיכונים'. 

עוד כתבות על רשלנות רפואית

מה תפקידן של מחלקות לניהול סיכונים?

בשנים האחרונות, אולי לנוכח העלייה בתביעות רשלנות רפואית כנגד בתי החולים וקופות החולים, החלו מחלקות אלה לעסוק גם בקניית סיכונים – כלומר תשלום לחולים בתמורה להבטחה מצדם שיימנעו מתביעה עתידית של המוסד עקב אירועים של רשלנות רפואית שהתרחשו בתחומו.

ההחלטה לוותר על חוב של עשרות אלפי שקלים ולמנוע בכך את חשיפת המוסד לתביעה שעלולה להגיע למאות אלפי שקלים – היא מדיניות שחייבת להיות מאושרת בדרגים של הנהלת המוסדות הללו, וייתכן אף בידיעה ובעצימת עין של הגופים המפקחים במשרד הבריאות.

התביעות גואות – המדינה מתגוננת

העלייה בהוצאות הציבוריות עקב רשלנות רפואית גרמה כבר לפני מספר שנים להקמתה של ועדה על ידי משרד המשפטים, אשר בחנה דרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית.

ביסוד הקמת הוועדה עמדו נתונים שהצטברו במשרד האוצר, על עלייה ניכרת של ההוצאה הציבורית השנתית בגין רשלנות רפואית (על פי נתוני האוצר, נכון לשנת 2002, היה מדובר על כ- 250 מיליון שקלים - עלייה של כ- 150% מאז שנת 1997).

מטבע הדברים, הגידול בעלויות הביטוח ובסכומי הפיצויים, הכביד על בתי החולים הציבוריים ועל קופות החולים וגזל מהם לטענתם, משאבים שהיו אמורים להיות מוקצים לאספקת שירותי בריאות.

ייתכן והגדלת המשאבים של מחלקות לניהול סיכונים תוך הקצאת כספים לקניית סיכונים הם חלק מהכלים בהם מנסה המערכת לחסוך כספים. על כך יכולים להעיד רק אנשים השייכים למחלקות לניהול סיכונים, מחלקות שפעולתן חסויה ושיטות הפעולה שלהן סודיות, אך ראיות נסיבתיות לקיום מנגנוני קניית סיכונים שכאלה לא חסרות.

תפיסה ציבורית מוטעית

קיימת תפיסה ציבורית מוטעית, בה מחזיקים גם מטופלים שטוענים לרשלנות רפואית. תפיסה זו רואה בתביעות רשלנות רפואית מעשה של כפיות טובה כלפי רופאים העושים את עבודתם נאמנה השכם והערב.

תפיסה זו לא רק מוטעית אלא גם מסוכנת. יש לזכור כי מטופלים המגיעים לטיפול רפואי, וכתוצאה ממנו סובלים מנזקים זמניים או קבועים – זכאים לפיצוי. תביעות רשלנות רפואית מטרתן להעניק לאותם קורבנות, שלעיתים מסיימים את חייהם מוקדם מהצפוי, ולעיתים גוררים עימם נכות לשארית חייהם – פיצויים אשר יכולים להקל במעט על סבלם וסבל משפחותיהם.

יתרה מכך, בתביעת רשלנות נחשפת המערכת לכשליה עצמה, וממהרת לתקנם. כאשר קיימת נטייה 'מוסרית' לבלום תביעות רשלנות, הקורבנות לא זוכים לפיצוי הולם, והמערכת איננה מפיקה לקחים שיכולים להציל חיי רבים בעתיד.

באשר לרופאים, אלה חייבים על פי חוק לבטח את עצמם בפוליסות לסיכון מקצועי, אשר ממומשות בדיוק במצבים בהם מתרחשת רשלנות רפואית.

מה כדאי למטופלים לדעת?

עו"ד פייל ממליץ לכל מטופל שעובר הליך רפואי במוסד רפואי לשמור על שני כללים בסיסיים:

בכל טיפול, מוצלח או כושל, יש לבקש עותק מכל המסמכים הרפואיים שהופקו במהלכו. איסוף המסמכים בדיעבד, לאחר התעוררות חשד לרשלנות רפואית - עלול להיות בעייתי.

כאשר פונה אליכם נציג בית החולים ומבקש מכם לחתום על מסמכים כלשהם, יש להימנע מכך לפני קבלת ייעוץ מתאים.

הכותב הוא מנכ"ל פייל ושות' , משרד עורכי דין העוסק התחום הרשלנות הרפואית