כמה עובדים יפוטרו עד שבנק ישראל יתעורר?
ירידת שער הדולר מכניסה חברות רווחיות להפסדים ומאלצת אותן להתייעל ולחסוך בכיסי שומן שתמיד קיימים. התוצאה תהיה פיטורים במשק בחודשים הקרובים - אבל בנק ישראל ממשיך לשמור על פני פוקר ולא עושה דבר. דעה
חם ומהביל בחדרי מנהלי כספים, הכלכלנים והחשבים בחברות הייצוא והייצור בחודש האחרון. הישיבה הממושכת של שעות ארוכות אל מול טבלאות האקסל הצבעוניות, שנוטות יתר על המידה לאדום, מביאה לזיעה קרה וצינה בלב.
עוד על הפיטורים במשק - בערוץ קריירה :
- גל פיטורים? האוצר יכול לעצור אותו
- הדולר הנמוך עלול לגרום לפיטורים שלכם
- זהירות: מרוב שמדברים על פיטורים - זה יקרה
אנשי הכספים רגילים לעבוד קשה מדי שנה בחודש דצמבר, על מנת להכין תקציבים לשנה החדשה. השנה הם מביאים מספרים למנכ"לים ונבעטים משם בחוסר אמון בטבלאותיהם. וכי איך יסבירו נפילה כה חדה ברווחים, כשלכאורה לא קרה שום דבר בעסק?
המשמעויות הגלומות במספרים נוראיות. הולך להיות חורף קשה בשוק העבודה, עם קיצוצים, שימועים ופיטורים. מה שהשתנה לעומת השנים הקודמות הוא הדולר - בתחילת השנה הוא עמד על 3.8 שקלים ועכשיו הוא מגרד את ה-3.5 שקלים מלמטה.
תשאלו על מה הבכי? הרי זו ירידה קטנה לא? אם תקנו בזול יותר - תמכרו בזול יותר. בשביל זה להטריח את הקוראים? בואו ואדגים לכם איך משתקפת מדיניות בנק ישראל במקרו, בדו"חות של חברה ועובדים ממוצעים במיקרו.
מגיעים לבשר החי
נניח שחברה יצואנית, המשקפת את חלומם של קובעי המדיניות, מוכרת 10 מיליון דולר. על פי התכננונים של תחילת השנה, היא היתה אמורה להכניס 38 מליון שקל, אולם בתקציבי 2014 היא אמורה להכניס לבנק מלקוחותיה רק 35 מיליוני שקל. כלומר, בהתעלם מכל פרמטר חיצוני של תחרות, שינויי שוק וכדומה - החברה הפסידה 3 מיליון שקל שלא באשמתה.
החברה גם תקנה חומרי גלם במט"ח, אבל בהנחה שהם חלק מהמכירות - היא עדיין תפסיד הון עתק. בטבלאות האקסלים יופיעו גם התייקרויות רבות של גורמים אחרים: עלות שכירות המקום הפיזי צמודה למדד ועולה ב-2%, וחשמל וארנונה יעלו אף הם ב-2% לפחות.
בנוסף, העובדים יבקשו העלאות שכר - חלק מהם הצטיינו ואכן מגיעה להם תוספת, בעוד שאחרים יבקשו לפחות את השחיקה של האינפלציה כדי שלא יצטרכו לצמצם את הקניות שלהם בסופר. כלומר, ממצב של חברה שהרוויחה יפה, למשל 5% - היא נכנסת להפסדים ולפעמים גם להפסדים עמוקים - ללא כל שינוי בעסק שלה.
מכיוון שבעלי מניות ובנקים לא אוהבים הפסדים - הפעולה המתבקשת כשהם רואים הפסדים צפויים היא התייעלות, שתחסוך בכמה כיסי שומן שתמיד קיימים בחברות. כך מגיעים די מהר לבשר החי - העובדים, ולכן צפויים פיטורים במשק בינואר ופברואר.
נבדוק את המציאות בקטר השני של הכלכלה הישראלית – ההי-טק והחברות הרב-לאומיות המחזיקות מרכזי פיתוח בארץ. נניח שעובד הרוויח 5,000 דולר (כ-19 אלף שקל) בתקציב 2013. אותו עובד, שמדמיין שיקבל תוספת מסוימת בתקציב 2014, ירוויח את אותם 19 אלף שקל - רק שהם יתבטאו בכ-5,429 דולר – תוספת של כ-9%.
גם כאן הבחירה של המנהלים בחו"ל, תהיה לצמצם כוח אדם בישראל ולהתרחב במקומות אחרים. נראה אתכם מנסים להסביר להם שיש אינפלציה ושבגלל הסופה מחירי הירקות והחשמל יעלו.
פני הפוקר של בנק ישראל
חרף מציאות עגמומית זו - בנק ישראל שומר על פני פוקר ולא מנסה לעשות משהו מיוחד, חוצה גבולות ומשנה מציאות. השאלה היא כמה עוד עובדים יפוטרו וכמה עוד מפעלים-יצואנים ייסגרו, לפני שבנק ישראל ייצא מאדישותו. לטעמי, הוא הוא טועה ובגדול. לפניכם הטיעונים העיקריים אותם הוא מציג:
1. שהייצואנים יעשו הגנות על הדולר: נניח שעשינו - אבל הגנות מטבע נעשות לתקופה של שלושה חודשים, חצי שנה, או מקסימום שנה. לאחר כמה חודשים הן פגות ואי אפשר לחדש אותן במחיר שהיה לפני חצי שנה - ומה יקרה אז?
2. הייצוא מפסיד והייבוא מרוויח - זו טעות חמורה. נכון שהיבואנים מרוויחים ו"אמורים" להוזיל מחירים, אבל מדינה נבנית מהכסף שהיא מוכרת ולא מזה שהיא קונה. חשוב מכך, הייצוא תורם לשוק העבודה פי כמה מהייבוא, מכיוון שבייבוא אנו בעצם מייבאים את העבודה של הסיני, הגרמני או הטורקי - והורסים את עבודת הישראלי.
ניקח למשל נעליים מיובאות מול נעליים מיוצאות: בנעל מיובאת עובדים היבואן, עמיל המכס, המפיץ והמוכר בחנות. בנעל מיוצרת או מיוצאת, עובדים בין השאר פועלי ייצור, פועלי בקרת איכות, מחסנאים, אנשי רכש לחומר גלם, מובילים, מנהלי יצור, מפתחי דגמים חדשים, אנשי שיווק - וזו רק רשימה חלקית בלבד.
3. החברות צריכות להתייעל - אל דאגה, החברות יתייעלו, אבל כפי שהדגמנו קודם לכן - יש לך השפעה מהותית על שוק העבודה.
4. הדולר נחלש בכל העולם כתוצאה ממלחמת המטבעות - זו טענה לא נכונה. אפילו בנק ישראל טען בהודעתו לגבי שוק המט"ח בנובמבר, כי המטבע הישראלי נמצא בתיסוף מתמיד מול כל המטבעות. מאז נחלשנו עוד, כך שהשקל הישראלי ניצח. אך מוטב שזה לא היה קורה, מכיוון שכשהשקל מתחזק - הכלכלה נחלשת.
יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
