עוד קרב אחד: אלמנת 48' נגד משרד הביטחון
אישה שהתאלמנה במלחמת השחרור נישאה בשנית וויתרה על גמלת השכול תמורת סכום חד פעמי. בעקבות תיקון בחוק אחרי 60 שנה היא ביקשה לחדש את זכויותיה אבל סורבה. בית המשפט תקף את התנהלות משרד הביטחון
בית משפט השלום בתל אביב דחה בקשה של אלמנת צה"ל לקבל תגמולים ממשרד הביטחון, כיוון שב-1951 היא חתמה על הסכם שלפיו היא מוותרת על זכויותיה בתמורה למענק חד פעמי. אלא שהאישה לא ויתרה ולבסוף זכתה לחדש את זכויותיה ולשמוע את בית המשפט מותח ביקורת על משרד הביטחון.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בית הדין הרבני: זו מצווה לגרש "אישה רעה"
- מוגבל נפשית זכה בלוטו, קרב הירושה החל
- דעה: ציפי לבני עלולה להפוך ילדים לכלי ניגוח
- תביעה: חזרה מלידה וגילתה מכתב פיטורים
האישה התאלמנה מבעלה הראשון במלחמת העצמאות, כשהייתה בחודש השלישי להריונה. היא ובתה הוכרו על ידי משרד הביטחון כמשפחה שכולה. שלוש שנים לאחר מכן היא עמדה להינשא בשנית ופנתה למשרד הביטחון במטרה לשמור על זכאותה לגמלה. היא חתמה על הסכם מול המשרד ולפיו היא תקבל מענק חד פעמי בשווי 60 חודשי תגמול לצורך שיקומה הכלכלי והקמת עסק, תוך שהיא מוותרת על זכויותיה העתידיות.
לאחר קבלת המענק, שבאמצעותו בסופו של דבר נרכשה דירה, היא נישאה שוב. בעלה השני נפטר ב-1982, בהיותה בת 56. בפברואר 2010 נכנס לתוקפו תיקון חוק שלפיו אלמנת צה"ל תמשיך לקבל תגמולים גם אם נישאה בשנית. תיקון זה חל גם על מי שנישאו טרם התיקון, אבל התגמולים ישולמו רק מיום כניסתו לתוקף.
ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה(צילום: ארכיון המדינה )
התיקון לחוק
אושר: אלמנות צה"ל שנישאו יוסיפו לקבל גמלה
אמנון מרנדה
לאחר שההצעה עברה סופית בכנסת ללא מתנגדים, אמר ח"כ אורי אריאל: "זה סוף לאומללות של האלמנות ושל היתומים"
עוד נטען שאין לבטל "עסקה כלכלית" – כפי שהגדיר זאת משרד הביטחון - רק כי האלמנה סבורה היום שהסיכון שלקחה אז התברר בדיעבד כלא-כדאי. עם זאת, הוועדה המליצה למשרד הביטחון לשקול הענקת תגמולים למערערת לפנים משורת הדין.
האישה לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אסף ברייר. לדבריה, בתקופה שבה נישאה בשנית היה ידוע ומקובל שאלמנות המבקשות לא לאבד את זכויותיהן פונות בבקשה ל"מענק הכנסה" בהתאם לחוק, כך שמשרד הביטחון יידע שמדובר, הלכה למעשה, במענק נישואין.
מה שנכון ל-1951
שופט המחוזי ירון לוי קבע שיש לקבל את הערעור חלקית, באופן שהאישה תהא זכאית לשוב ולקבל תגמולים בהתאם לתיקון האחרון לחוק, משנת 2010.
בשנת 1951, המענק שקיבלה היה הדרך היחידה שעמדה בפני אלמנות צה"ל לשמור על זכיותיהן כשהן נישאות מחדש, ציין השופט, ומשרד הביטחון בוודאי היה מודע לכך. השופט הוסיף שהסכם כגון זה שנחתם עם המערערת אף עוגן בחקיקה תקופה קצרה לאחר נישואיה, וגם התיקונים הנוספים לחוק מחזקים את השינוי החברתי העמוק בתפישה של הצורך בסיוע לאלמנות שנישאו מחדש.
השופט לוי התייחס לגישת משרד הביטחון שלפיה מדובר היה ב"עסקה כלכלית", וציין כי לעולם לא ניתן יהיה לפצות את האישה על "המחיר" ששילמה, שלא מבחירה. לדעתו הצטרפו גם השופטים יצחק ענבר ויהודית שבח, שכתבה שבמקום לעודד את האלמנות הצעירות ולסייע להן לשקם את חייהן, נקטה המדינה בעבר גישה שגויה והפקיעה את זכויותיהן לתגמולים מיד עם נישואיהן השניים. לדבריה, המדינה אמנם תיקנה את המעוות בחקיקה, אולם קולה נותר כפי שהיה ב-1951. ההיגד "עסקה כלכלית" אין לו כל מקום בהקשר של אלמנות צה"ל, יתומיו ונכי המלחמה.
נפסק כי האלמנה זכאית לקבלת תגמולים מחדש החל מספטמבר 2009.
פסק הדין מיישם אחד מעקרונות היסוד של חקיקת השיקום העוסקת בטיפול במשפחות חללי צה"ל וכוחות הביטחון. טוב יעשה משרד הביטחון אם במקרים מסוג זה ינהג מלכתחילה ברוח פסיקת בתי המשפט בפרשנות המרחיבה של החוק, במקום לאלץ משפחות שכולות לפנות להליכים משפטיים ארוכים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שלמה צפורי ועו"ד שלמה רכבי
עוסקים בתביעות נגד צה"ל ומשרד הביטחון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
