עניים, בלי בגרות: ילדי ישראל במספרים
אחד מכל חמישה ילדים נפגע מינית, חצי לא זכאים לתעודת בגרות וכמעט 90% משתמשים ברשתות החברתיות. דו"ח המועצה לשלום הילד חושף את מצבה העגום של האוכלוסייה החלשה בישראל: ב-1980 8% מהילדים היו עניים, בשנה שעברה - 33.7%. כל הנתונים
עוני ופערים קשים, יותר ילדים הסובלים ממצוקה, מהתעללות ומחשיפה לתכנים מיניים - אך זוכים למענה בלתי מספק מצד הרשויות. זוהי תמונת המצב העולה מהדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד, שהוגש הבוקר (יום א') לנשיא המדינה, שמעון פרס.
עדכוני חדשות נוספים ב-ynet:
צו פינוי למאהל המשפחות: "סתימת פיות"
שירת כחייל ונקבר כאלמוני נוצרי: "שערורייה"
לפי הדו"ח שהגיש מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, כל ילד שלישי בישראל הוא עני. כל ילד חמישי נפגע מינית. כל ילד שביעי נפגע מהתעללות פיזית, וכמעט כל ילד שני בארץ נחשף לתכנים מיניים שליליים.
2,626,400 ילדים חיו בישראל בסוף 2012. אלה היוו 32.9% מכלל האוכלוסייה (לעומת 33.8% ב-2000). על פי הדו"ח, בין השנים 2012-1970 מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו, ומספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה.
זו השנה ה-22 שבה מתפרסם הדו"ח השנתי של המועצה, ומצטיירת בו תמונה עגומה שלפיה כ-885 אלף ילדים חיו בעוני בשנת 2012 (33.7% מהילדים בישראל). בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה (מ-8.1% ב-1980 ל-33.7% בשנת 2012).
בלי קצבאות: 60% יותר ילדים עניים
השנתון, המתבסס על נתונים של משרדי הממשלה הלמ"ס ורשויות שונות, מלמד עוד כי מאז 1998 ועד 2012 חל גידול של יותר מ-60% בשיעור הילדים מתחת לקו העוני. ב-2012 חיו בעוני 67.9% מהילדים הערבים (לעומת 65.8% ב-2011) אחוז זה גבוה כמעט פי שלושה מאשר בקרב הילדים היהודים (22.9%).
ב-2012 רק 5.3% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 10.5% בשנת 2000. מאז אותה שנה בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמסים לצמצם את ממדי העוני. זאת עקב קיצוץ בקצבאות. ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, גדלה בה גם מידת העוני.
הדו"ח חושף גם את הפערים גדולים בשיעורי העוני בין המחוזות השונים. במחוזות ירושלים והצפון (59.4% ו-49.4%, בהתאמה) תחולת העוני כפולה מזו שבמחוזות תל אביב והמרכז (23.7% ו-15.9% בהתאמה). משנת 2002 ועד 2012 גדל שיעור העוני בקרב ילדים ערבים (כולל מזרח ירושלים) מ-56.8% ל-67.9%.
מ-2006 נרשם גם גידול משמעותי באחוז התלמידים שדיווחו על לכתם רעבים לבית הספר או לכתם לישון רעבים מחמת חוסר מזון בבית - זהו אלמנט בולט בקרב בנים במגזר הערבי (כ-37.1%).
עלייה בפתיחת התיקים הפליליים
ב-2012 נפתחו 2,731 תיקים שעניינם משמורת והסדרי ראייה של ילדים בבתי דין רבניים. משנת 2000 חלה עלייה של יותר מ-61% במספרם של תיקים מסוג זה.
מ-1998 ועד 2012 הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים. מ-6,370 ב-1998 ל-8,361 ב-2012 – גידול של 31.3%. ב-2012 71% מהתיקים נגעו לעבירות מחוץ למשפחה, ואילו 29% מהתיקים נפתחו בגין עבירות בתוכה. עם זאת, באותן השנים חלה גם עלייה גדולה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה: מ-1,509 ל-2,425 (גידול של כ-60%). כחמישית מתיקי עבירות נגד ילדים במשפחה ב-2012 היו בגין עבירות מין, כ-7% בגין התעללות והזנחה וכ-70% בגין תקיפה.
בין 2012-2005 עלה מספר התיקים הפליליים בגין עבירות הנוגעות לחיי אדם שבוצעו כלפי ילדים בתוך המשפחה ומחוצה לה, מ-23 ל-80 (248%). בין 2012-2003 נרצחו 53 ילדים בתוך המשפחה. רוב מקרי המוות נגרמו ממכות, לרוב על ידי האב. רוב הנרצחים היו בנים.
עבירות מין: כמחצית המקרים בתוך המשפחה
ב-2012 נפתחו רק שני תיקים נגד מעסיקים בגין חשד לעבירה על החוק להעסקת עברייני מין, מתוכם אחד נסגר מחוסר ראיות. ב-2011 נפתחו רק שני תיקים פליליים בגין אי-דיווח על חשד להתעללות בקטינים במשפחה ומחוץ למשפחה. ב-2012 נפתחו 87 תיקים בגין השארת ילד בלא השגחה ונטישת קטין. אף אחד מהם לא הסתיים בהרשעה.
ב-2012 חקרו חוקרי ילדים 9,399 ילדים עד גיל 14 שנפגעו מעבירות מין ואלימות. זאת לעומת 7,909 ב-2011. ב-2012 מספר הילדים שדווחו לעובדים סוציאליים בשל חשד להתעללות לסוגיה עמד על 48,894 (בהשוואה ל-47,184 בשנת 2010). בין 2012-1995 גדל מספר זה בכ-190% (מ-16,815 ל-48,894).
ב-2012 נחקרו על ידי חוקרי ילדים 2,578 ילדים נפגעי עבירות מין. מאז 1990 גדל פי יותר מ-1.5 מספר הילדים נפגעי עבירות מין עד גיל 14 שנחקרו (ב-1990: 1,647 ילדים). מתוך כלל הילדים שנחקרו בגין פגיעה מינית וידעו לזהות את הפוגע: 49.6% נפגעו על ידי הורה או קרוב משפחה.
ב-2012 היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים 449,623 ילדים (כ-17% מכלל הילדים). מ-2001 ועד 2012 חלה עלייה של כ-54%
במספרם. כמעט מחצית מהילדים היהודים (48.5%) דיווחו שחוו סוג אחד או יותר של פגיעה, לעומת 67% מהערבים. 17.6% מכלל הילדים עד גיל 18 דיווחו כי נפגעו מינית. כמעט מחציתם (46.5%) נפגעו בתוך המשפחה.
8,059 ילדים הופנו לעובדים סוציאליים מסיבות אחרות (שאינן חשד להתעללות): 1,941 פוגעים מינית, 1,379 מתמכרים, 939 מעורבים בפלילים, 644 אשפוז פסיכיאטרי, 689 ניסיון התאבדות ו- 2,463 בשל סיבות אחרות.
יותר מ-85 אלף ילדים ללא מעמד חוקי
מהדו"ח עולים נתונים גם בנוגע לסוגיית הילדים חסרי המעמד. נכון למרס 2013 חיו בישראל 156,987 ילדים ללא אזרחות (גידול של 25% מאז 2001) ו-85,684 ילדים בלא כל מעמד חוקי כלשהו. בשנת הלימודים הקודמת למדו במערכת החינוך 2,187,296 ילדים.
ב-30 השנים עד אז חלה ירידה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי (מ-74.2% ל-52.2%). לעומת זאת נרשם גידול במספר התלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי והחרדי (מ-25.8% ל- 47.8%), וגידול של 240% במספר הילדים הערבים הלומדים במערכת החינוך. בתשע"ג למדו 50,138 תלמידים במוסדות "פטור" בחינוך היסודי. מדובר במוסדות עצמאיים, לרוב בזרם החרדי, הפטורים ממילוי התנאים של משרד החינוך.
מחצית מהתלמידים אינם זכאים לבגרות
יותר ממחצית מבני ה-17 בישראל אינם זכאים לבגרות. ככל שהדרוג החברתי-כלכלי של היישוב בו לומדים הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר, כך גדל אחוז הזכאים לבגרות באותו יישוב. הדו"ח מגלה גם נתונים באשר לפער הגדול באחוזי הנשירה בין תלמידים ביישובים השונים, ביחס לסך הכל הארצי (21 לאלף). אחוזי הנשירה הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים הערביים, במיוחד של הבדואים בנגב, וביישובים שבהם אחוז גבוה מהאוכלוסייה הם חרדים.
בתשע"ג טופלו כ-86 אלף תלמידים על ידי קציני ביקור סדיר, 3.9% מכלל התלמידים. זאת בהשוואה ל-3.3% (58,299) בתשס"ה.
את הפערים ניתן להסביר באופן חלקי באמצעות הנתון הבא: 40% מכלל התלמידים בכיתות ה'-ט' דיווחו כי הם מסתייעים בשיעורים פרטיים בלפחות אחד ממקצועות המיצ"ב. לפי הנתונים, ככל שהגיל עולה פוחתת תחושתם הכללית החיובית של תלמידים כלפי בית הספר. כמו כן ככל שעולה הגיל מדווחים התלמידים על יחס לא הוגן של מורים כלפיהם. בנוסף, 3/4 מהתלמידים מדווחים שהשירותים בבית ספרם לא נקיים או שאינם תקינים.
ירידה באלימות במערכת החינוך
בין תשס"ט לתשע"א (2011-2009) חלה ירידה באחוז התלמידים שנפגעו מאלימות בכל המדדים שנבדקו, ביניהם: אלימות קשה, מתונה, מילולית חברתית ואלימות באמצעים דיגיטליים.
במשך אותן שנים חלה ירידה באחוז התלמידים המדווחים על שתיית אלכוהול בכל שכבות הגיל. כמו כן נרשמה ירידה באחוז התלמידים המשתמשים בסמים. אחוז התלמידים שהעידו כי צרכו אי פעם בחייהם סמים קלים ירד בכיתות ז'-ט' מ-4% בתשס"ט ל-2% בתשע"א, ובכיתות י'-יא' מ-7% ל-5% בהתאמה.
שעות הפנאי - סכנה ברשת וחשיפה לתכנים מיניים
רוב בני הנוער בגילאי 17-12 דיווחו ב-2012 על שימוש ברשתות החברתיות לעתים קרובות (88.9% מבני 14-12, ו-87.6% מבני 17-15). יותר מ-3/4 מבני הנוער בני 17-12 צופים לעתים קרובות בסרטונים ברשת.
ב-2011 דיווחו 41% מבני 17-15 על חשיפה מרובה לתכנים מיניים או דיבור גס בתוכניות טלוויזיה. יותר משליש מהתלמידים (בכיתות ו', ח' ו-י') צופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר בזמנם הפנוי בימי השבוע. 12% מבני הנוער דיווחו שנפגעו במהלך השימוש בפייסבוק, ו-21% דיווחו ראו סרטון או תמונה שבה מראים את אחד מחבריהם או מוריהם במצב משפיל.
בלי פירות וירקות, בלי ארוחת בוקר
כמעט אחד מכל ארבעה ילדים הגיע ב-2012 לחדר מיון - יותר מ-589 אלף ילדים (גידול של 21.8% מ-1995). סיבת הפניה השכיחה ביותר לחדרי המיון הייתה מחלה (64.9%) היתר פונים עקב טראומה ( 34.4%). במועצה לשלום הילד אומרים כי מספרם הגדול של הפונים לבתי החולים מעיד על העדר שירותים רפואיים בקהילה.
אחוז התלמידים שדיווחו כי אינם אוכלים ארוחת בוקר באמצע השבוע ירד מ-34% ב-2002 ל-26% ב-2011. הירידה התרחשה בעיקר אצל היהודים. מ-1998 ועד 2011 נרשמה גם ירידה דרסטית באחוז התלמידים (תלמידי כיתות ו', ח' ו-י') שאוכלים פירות וירקות לפחות פעם ביום מ-85% ל-43%.
27% מתלמידי כיתות א'-ט' סובלים ממשקל עודף ומהשמנה. אחוז התלמידים שמשקלם עודף הולך וגדל מכיתה א' עד ז', ולאחר מכן יורד. ערבים (ללא בדווים) ויהודים (ללא חרדים) סובלים יותר מעודף משקל.
ירידה בדיווח על עישון ומין
בין 2011-2009 חלה ירידה באחוז התלמידים שדיווחו על שתיית אלכוהול בכל שכבות הגיל. כמו כן נרשמה ירידה באחוז התלמידים שהשתמשו בסמים. אחוז התלמידים שהעידו כי עישנו אי פעם בחייהם מריחואנה, גראס או חשיש ירד בכיתות ז'-ט' מ-4% בתשס"ט ל-2% בתשע"א, ובכיתות י'-יא' מ-7% בתשס"ט ל-5% בתשע"א.
ב-2011 עישנו יותר מעשירית מהתלמידים בישראל (12.7%) סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע. שיעור דומה של בני נוער השתכרו לפחות פעם אחת. לפיכך מדורגת ישראל בשליש התחתון במדרג המדינות שנבדקו. 16% מהתלמידים הישראלים שתו משקה אלכוהולי לפחות פעם בשבוע שלא מטעמי דת.
מהשוואת פעילות מינית של תלמידים בני 15 עולה כי 16% מהתלמידים דיווחו על קיום יחסי מין לפחות פעם אחת. מדובר בשיעור נמוך מאוד ביחס למדינות מערביות. אחרי ישראל ניצבות פולין וסלובקיה בלבד.
ירידה במספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים
ב-2012 נחקרו 12,484 תאונות דרכים עם נפגעים, בהן נפגעו 23,904 אנשים, מתוכם 2,657 ילדים בגיל 14-0, ירידה של כ-10% בהשוואה ל-2011 (2,939).
23 מהילדים עד גיל 14 שנפגעו אשתקד בתאונות נהרגו. 178 נפצעו קשה. מבין כלל הילדים שנפגעו בעת חציית כביש (245), כ-61% מהם נפגעו בעת שחצו במעבר חצייה.
היישובים (המונים 20 אלף תושבים ומעלה) שבהם שיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים הוא הגבוה ביותר משתייכים למחוז הצפון ולמגזר הערבי. טבריה (28 לכל אלף ילדים) חיפה ועפולה. גם כאן הפער בין המגזרים נשמר. הילדים הערבים מהווים כ-27% מאוכלוסיית הילדים בישראל, אך הם מהווים גם כ-37% מהילדים שנפגעו בתאונות דרכים וכ-70% מהילדים שנהרגו בשנת 2012.
אחוז הילדים עד גיל 14 שנפגעו בתאונות דרכים מכלל הנפגעים ביישוב, גדול פי שניים מנתון מקביל ביישובים עירוניים שאינם חרדים. כמחצית מהנשאלים החרדים בסקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינם מכירים את חובת החגירה.
ב-2012 לא עבדו ולא למדו 6.3% מכלל בני הנוער בגיל 17-15, לעומת 5.7% ב-2010. בקרב היהודים מדובר ב-4.8% ובקרב הערבים: 10.4%.
ב-2012 הגיעו לחדרי המיון 743 ילדים ובני נוער עקב ניסיון התאבדות. 78% מהם - בנות. בין 2012-2011 גדל מספרם מ-700 ל-743. ב-2011 11.9% מהתלמידים בכיתות י' העידו כי חשבו ברצינות להתאבד, 6.9% אף הכינו תוכנית לצורך זה. 6.8% ניסו להתאבד ו-3.2% נפצעו במהלך נסיון התאבדות.
באילו משפחות חיו הילדים?
ב-2012 חיו בישראל מעל מיליון משפחות עם ילדים (1,078,178). כשליש מהן עם ילד אחד ושליש נוסף משפחות עם שניים.
ב-2012-2004 עלה במקצת מספר הילדים הממוצע למשפחה, ועמד על 2.4. לרוב המשפחות בישראל (82.7%) יש עד שלושה ילדים, ל-17% - ארבעה. ב-2012 חיו בישראל כ-223,275 ילדים במשפחות חד הוריות. מדובר ב-8.6% מכלל הילדים בישראל, לעומת 6.8% בשנת 1995.
לדברי ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, "אם נמשיך להתעלם בהווה מדור העתיד שלנו ובעיקר מצרכיו ומצוקותיו, החברה הישראלית תשלם מחיר כבד ביותר גם בהווה וגם בעתיד". קדמן הדגיש: "ב-20 השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב-50% אך מספרם של העובדים סוציאליים, היועצות או חוקרי ילדים לא מתקרב לשיעור הגידול הזה. הפתרונות שהמדינה נותנת חסרים מאוד".
הנשיא שמעון פרס, שהדו"ח הוגש לו הבוקר, אמר כי הוא "חמור וצריך להדיר שינה מעיני כולנו. אי אפשר להשלים עם המצב". הנשיא גם קרא להקצאת משאבים ייעודיים שיוקדשו לחינוך, בריאות ומתן הגנת רווחה לילדים בסיכון ובמצוקה: "להגן על החלשים בחברה זו לו רק סיסמה, יש לנקוט פעולות ממשיות כדי לסייע ולחזק את הילדים. המצב כפי שמשתקף מהדו"ח הוא בלתי נסבל. מדובר בהפקרה של ילדים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
