שתף קטע נבחר

 

בהפרדה: 23 שעות בבידוד, בתא של 3 מ"ר

נתוני השב"ס חושפים כי באגפי ההפרדה כלואים 102 אסירים, מרביתם סובלים מבעיות נפשיות. חמישה מהם בבידוד מסיבות ביטחוניות, וכולם כלואים בתא הקטן מהתקן שנקבע. הצעת חוק חדשה מציעה: "למנוע את אסיר X הבא". יו"ר לשכת עורכי הדין דורון ברזילי: "תיקון החוק יביא לאיזון בין צורכי שב"ס להגנה על זכויות אדם"

שלוש שנים עברו מאז "האסיר איקס" בן זיגייר, התאבד בתאו  בכלא איילון ברמלה. זיגייר הוחזק בהפרדה, בתא קטן עם מצלמות שתיעדו אותו 24 שעות ביממה, אך לא הצליחו למנוע את התאבדותו. כעת מנסה לשכת עורכי הדין לזרז הצעת חוק, שמטרתה לשפר את תנאי ההחזקה של אסירי ההפרדה, כדי למנוע את האסיר איקס הבא. על-פי הנתונים הרשמיים של שירות בתי הסוהר (שב"ס), מקרה כזה בהחלט עלול לחזור על עצמו: 70 אחוז מהאסירים שמוחזקים בתנאים הדומים לאלה של זיגייר - הם בעלי בעיות נפשיות.

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

 

על פי נתוני שב"ס שהגיעו לידי ynet, נכון לתחילת החודש שהו 102 אסירים באגפי ההפרדה. 71 מתוכם מוגדרים כבעלי בעיות נפשיות: 19 מתוכם אובחנו כחולי נפש, 22 בעלי הפרעות אישיות קשות ומורכבות ו-31 נמצאים במעקב פסיכיאטרי צמוד. חלק מהאסירים אובחנו כבעלי ליקויים נפשיים עוד לפני שנכלאו בהפרדה, אחרים אובחנו ככאלה לאחר שנכלאו.  

איור התא של זיגייר. 70 אחוז מהמוחזקים באותם תנאים, סובלים מבעיות נפשיות ()
איור התא של זיגייר. 70 אחוז מהמוחזקים באותם תנאים, סובלים מבעיות נפשיות
 

בן זיגייר וכלא איילון שבו הוחזק (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בן זיגייר וכלא איילון שבו הוחזק(צילום: רויטרס)
 

מתוך 102 האסירים שמוצהרים כמוחזקי הפרדה, ישנם חמישה אסירים שמופרדים בגלל ביטחון המדינה, 73 מוחזקים מתוך דאגה לשלומם או שלום אסירים אחרים. שמונה מהאסירים ביטחוניים והשאר פליליים. כולם גברים, ובתוכם שישה קטינים. 17 מהאסירים מוחזקים בהפרדה יותר משנתיים, ו-11 מהם משתייכים לארגוני פשיעה.

 

יחד עם זאת, גורמים המעורים בסוגיה מעריכים כי המספר האמיתי של אסירי ההפרדה הוא כפול, מכיוון שאסירים הכלואים באגפים הקרויים "שמורים", נמצאים למעשה באגפי הפרדה לכל דבר, אבל לא נכללים במספרים הרשמיים. לדוגמה, יגאל עמיר קרוא באגף "שמור" אבל אינו נכלל ב-102 האסירים המוגדרים כ"אסירי הפרדה".

 

"למנוע מצבי דחק עד כדי ייאוש"

על רקע המספרים הגדולים והבעיות החריפות בקרב האסירים, הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי, הגיש לאחרונה הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. ההצעה הוגשה לחברת הכנסת מירי רגב, שעומדת בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, האמונה על פעילות שירות בתי הסוהר.

 

ההצעה מבקשת לבצע רפורמה באופן החזקת אסירי ההפרדה ועיגון זכויותיהם בחוק, "כדי למנוע מצבי דחק עד כדי ייאוש אנושי. התאבדותו של האסיר איקס היא דוגמה מצערת לנזקי ההפרדה האלה", לשון דברי ההסבר לחוק.

 

על פי הצעת החוק של הלשכה, לא ניתן יהיה להחזיק בהפרדה עצורים שטרם נשפטו, אסירים קטינים, אסירים שאובחנו כסובלים ממחלת נפש, לקות או תחלואה נפשית או שכלית. כמו כן, לא ניתן יהיה להחזיק בהפרדה אסיר הסובל ממחלקה מדבקת, כגון איידס, רק מפאת מחלתו.

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

בלשכה טוענים כי החזקת אסיר בהפרדה יכולה לשמש כאמצעי לחץ בחקירה, וכי הפרדת קטינים וחולי נפש מנוגדת לאמנות בינלאומיות. גם חולי מחלות מדבקות מופנים כיום להפרדה באופן אוטומטי, בניגוד למקובל.

 

בתיקון לחוק יש דגש גם על תנאי כליאתו הפיזיים של האסיר בתא ההפרדה, ודרישה להשוות את התנאים לסטנדרט האירופי לכליאה יחידנית. על פי ההצעה, התא יכלול מקלחת ושירותים, חלון המאפשר כניסת אור יום לתא ושטחו לא יפחת מ-8.5 מ"ר. התיקון המוצע אף מעגן את זכותו של אסיר ההפרדה לטיפול ושיקום - שילובו בפעילויות פנאי, תעסוקה, דת וחינוך- באופן רציף ויומיומי. בלשכה מדגישים כי אסיר הפרדה שסגור 23 שעות ביום זקוק למקום לחילוץ עצמות יותר מכל אסיר אחר.

 

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

בית סוהר מעשיהו . בעיית הצפיפות קיימת בכל בתי הכלא בארץ (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
בית סוהר מעשיהו . בעיית הצפיפות קיימת בכל בתי הכלא בארץ(צילום: עידו ארז)

 

כיום, כל התנאים הללו אינם מעוגנים בחוק. ממוצע השטח בבתי הסוהר לאסיר, גם שאינו בהפרדה, הוא 2.9 מ"ר, בעוד שהתקנות שקבע המשרד לביטחון פנים הן 4.5 מ"ר לאסיר, אך אינן מיושמות.

 

לצד אלה מוצע בתיקון לחוק שאסיר הפרדה יהיה זכאי להליכה יומית בחצר, פעמיים ביום ובמשך שעה וחצי בכל פעם, בדומה לסטנדרט האירופאי. כיום העניין כלל לא מעוגן בחוק, ואסירי הפרדה מורשים לצאת לחצר פעם אחת ביום, למשך שעה.

 

שיחות טלפון בלי הגבלה

נוסף על כך מוצע בתיקון שאסיר הפרדה יהיה זכאי לביקורי משפחתו בתדירות שלא תפחת מפעמיים בשבוע, למשך שעה בכל פעם, במקום ביקור של חצי שעה אחת לשבועיים, כנהוג היום. כן מוצע שאסיר הפרדה יזכה לביקור בלא מחיצה (ביקור פתוח) פעם בשבוע, במקום המצב כיום שבו זכאים כלל האסירים לביקור פתוח רק אחת לחודש, למשך חצי שעה. לטענת הלשכה, במקרים רבים, ביקורים פתוחים נשללים באופן מוחלט מאסירי ההפרדה.

 

בלשכת עורכי הדין טוענים שהביקורים, שגם במתכונתם היום אינם מעוגנים בחוק ויכולים להישלל בכל עת, הינם צורך נפשי חיוני במיוחד לאסירי ההפרדה. לכן יש לאפשר להם אותם בהיקף רחב יותר משל אסירים רגילים.

 

כן מוצע לעגן בחוק כי אסיר הפרדה יהיה זכאי לקשר טלפוני עם משפחתו באופן יומיומי ובלא הגבלת זמן. כיום מוגבלים אסירי ההפרדה לשעתיים ספציפיות ביום, בהן הם יכולים לשוחח עם קרוביהם, ופעמים רבות מדובר בשעות לא נוחות למשפחה. מנגד, אסיר רגיל יכול לדבר בטלפון מפתיחת האגף עד סגירתו, משעות הבוקר ועד הלילה.

 

לאפשר החזקת ספרים וחומרי לימוד 

עוד מוצע כי בתקופת ההפרדה לא יישללו מהאסיר גישה למרכז המכר, החזקת טלוויזיה ורדיו, קבלת מכתבים ושליחתם, פגישה עם עורך דין ואיש דת. כמו כן הוא יוכל להחזיק מכשירי חשמל, ספרים, חומרי לימוד וציוד אישי. כיום, שירותים רבים מהם כלל לא נגישים לאסירי ההפרדה.

 

הצעת החוק מבוססת על מאמר אקדמאי שכתבו בשנה שעברה עו"ד רחלה אראל - יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין ופרופסור לסלי סבה -

ראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

 

בלשכת עורכי הדין אומרים שהם קוראים לחברי כנסת לתמוך בהצעת חוק זו "המקדמת כליאה נאורה; שלטון חוק וזכויות אדם", ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, ציין כי "תיקון החוק יביא לאיזון ראוי בין צורכי שירות בתי הסוהר, לבין הגנה על זכויות האדם של אסירים בסטנדרט בינלאומי".

 

עו"ד אבי חימי ציין כי החוק הוא "פועל יוצא לעיסוק של הפורום הפלילי בנושא אסירים, במסגרת ביקורות רשמיות שאנו מקיימים במתקני כליאה ברחבי הארץ לפי מינוי של השר לביטחון פנים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עו"ד ברזילי."סטנדרט בינלאומי"
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: טובה דדון
עו"ד חימי. הצעה מבוססת על מחקר אקדמי
צילום: טובה דדון
צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין
עו"ד רחלה אראל. יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין
צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין
מומלצים