בריאות 2.0: האפליקציה שתבריא אתכם

כשאומרים את המילה רפואה מיד עולות במוחנו תמונות של רופאים, חדרי ניתוח, תרופות, זריקות ועוד מכשירים רפואיים שמטרתם לסייע לנו להירפא. כשאומרים מדעי המחשב, חושבים מיד על נוסחאות, שפה בינארית, מחשבי על ותוכנות שיכולות לעשות חישובים מהירים שלנו היה לוקח זמן ארוך לפתור אותן.

כשהתחלתי ללמוד בבית הספר למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל לא העליתי בדעתי שאוכל ביכולות שלי ובכלים שקיבלתי בלימודיי לסייע לחולים. כאמור, כשחושבים מדעי המחשב, חושבים על סטארט אפ, חושבים על פיתוח אפליקציות, חושבים על לוחמת סייבר. עזרה לחולים היא בדרך כלל משהו שמזוהה עם עולם הרפואה והעבודה הסוציאלית.

אבל במהלך הלימודים נחשפתי לפרויקט מיוחד ומסקרן שגרם לי להבין שיש בכוחי ובכוחם של אנשים רבים, דווקא מעולם המחשבים, לסייע לאלפי חולים. במסגרת הפרויקט, המשותף לביה"ס למדעי המחשב ולחברת התרופות הבינלאומית "Abbvie", פיתחה קבוצת סטודנטים פתרונות טכנולוגיים לחולים במחלות כרוניות, חלקן נדירות, ונמצאים במצב רפואי קשה, שיסייעו להם בכך שיקלו עליהם את ההתמודדות עם המחלה.

(צילום: עמית דביר)

לצורך פיתוח האפליקציות, נחשפנו לעולם הביו-פארמה, למומחים רפואיים, רוקחים ומטופלים, על מנת שנבין מהם הפתרונות הנדרשים לכל הצדדים. במקביל, בפן הטכנולוגי-מדעי הונחינו על ידי מרצים מביה"ס למדעי המחשב, ד"ר רפי ברכאן, רופא וחוקר בתחום בינה תהליכית ומחשוב תהליכים רפואיים, ד"ר עמית דביר, מומחה בתחום התקשורת, וד"ר משה בוטמן מומחה לעיבוד תמונה ולמידה ממוחשבת.

במהלך פיתוח האפליקציות ערכנו מחקר מקדים, במסגרתו התוודעו למחלות שונות, למדנו על צרכי החולים באמצעות מפגש איתם ועל המגבלות עמם הם חיים והקשיים עמם הם מתמודדים ביומיום.

הסטודנטים שהשתתפו בפרויקט חולקו למספר קבוצות, והקבוצה שבה השתתפתי יחד עם יונתן פאהן, חני וינטר ואייל אורטל נפגשה עם חולים הסובלים מבעיות עיכול מזון המשפיע על התחושה הכללית ופוגע באיכות חייהם ביומיום. בעקבות המפגש איתם פיתחנו אלגוריתם שמטרתו לסייע לחולים להימנע מבעיות עיכול עד כמה שניתן. האלגוריתם פונה לחולים, ומבקש מהם לציין אלו מאכלים אכלו במהלך הארוחה שלהם, ומה הייתה תחושתם ארבע שעות לאחר שאכלו ממנו. לאחר מכן מנתח האלגוריתם את שני האלמנטים ויודע לפרוס בפני החולה מאלו סוגי מזון כדאי לו להימנע, מה מומלץ לו ומה מזיק לו.

מלבד האפליקציה שלנו, פיתחו הקבוצות השונות אפליקציות נוספות שיכולות גם כן לסייע לחולים, כמו למשל מערכת המסייעת להזכיר לחולה מתי עליו לקחת את התרופה שלו, אפליקציה המסייעת לנתח את מצבו הנפשי של החולה בעת שהוא נמצא אצל הרופא, מערכת שמאפשרת לבצע תרגילי פיזיותראפיה ועוקבת אחר התפקוד הרפואי במהלך עריכתם, אפליקציה שמאבחנת רעד אצל חולי פרקינסון, ומערכת המבצעת אינטגרציה בין בדיקות שונות הנעשות לחולה.

העובדה שהצלחנו לפתח מיזמים טכנולוגיים חדשים יוצרת כמובן סיפוק אדיר, אבל היא גם ממחישה שדווקא מחוץ לעולם הרפואה ישנם אנשים שמסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לחולים פתרונות שאנשי הרפואה אולי לא ידעו לתת. שיתוף הפעולה הזה מראה שבתחום הזה הנקרא בריאות ומשותף לכולנו (אחרי הכול השמירה על הבריאות היא ערך שמאחד כל אדם על פני האדמה) יכול כל אחד מאיתנו ליטול חלק ולתרום את תרומתו. שיתוף הפעולה הזה מראה כי תחום הבריאות זקוק לאנשים נוספים מחוץ למערכת שיידעו לתת פתרונות חדשים ורעננים, בוודאי בעידן שבו הטכנולוגיה דומיננטית כל כך.

(צילום: עמית דביר)

בסיכומו של דבר התרגשנו מאוד כשגילינו כי יש בכוחנו לעזור לחולים התלויים כל כך בטכנולוגיה החדשה. עד שפיתחנו את האפליקציות השונות חשו החולים שגורלם נתון במקרה הטוב בידי התרופות ובמקרה הרע אין לו פתרון כלל. מתברר שאפשר בהחלט גם אחרת.

ועוד בשורה טובה, הפיתוח שהגינו נכנס כעת לשלבים מעשיים, ואני מקווה שבעתיד הוא יוכל לשמש כל חולה במדינת ישראל הסובל מאותה בעיה.

• ארז מליאנקר הוא סטודנט בבית הספר למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל