"לשווק את הקיבוץ כמו מוצר לכל דבר"
יישוב משותף לחילוניים ודתיים, קיבוץ שפותח את שעריו ומשווק את עצמו ויישובים חדשים שקמו מהייסוד – אלו רק חלק מהמהלכים שמבצעת חטיבת ההתיישבות בהסתדרות הציונית כדי לגרום לישראלים לעזוב את המרכז ולעבור לגליל. כתבה מיוחדת לקראת ועידת הגליל ה-7
מדינת ישראל תחגוג בעוד חודשים ספורים את יום עצמאותה ה-66, אך השאיפה להמשיך וליישב את הארץ ובעיקר את הגליל עדיין עומדת במרכז סדר היום של חלק גדול ממקבלי ההחלטות. השאלה היא כיצד משכנעים משפחות לעזוב את מרכז הארץ ולעבור לגליל - היא אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני חטיבת ההתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, שעוסקת בהקמת יישובים כפריים ובביסוסם.
- "דיור במגדל העמק נמכר כמו לחמניות"
- השר שלום מקדם הקמת אוניברסיטה בגליל
- יוזמה: בית פרטי ב-2,500 שקל בחודש
מטרתה המרכזית של החטיבה הוא חיזוק הפריפריה על ידי יצירת אזורי התיישבות בעלי בסיס כלכלי חברתי איתן, כאשר הגליל מוגדר כאחד מאותם אזורים פוטנציאליים. סוגיית ההתיישבות באזור תהיה אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בועידת הגליל ה-7 שתתקיים ביום שלישי הקרוב.
עצירת תהליכי הקליטה ביישובי הגליל הייתה אחת המשוכות הבולטות שעמדו בפני ראשי המועצות באזור. "הבנו שהפתרון הוא לא ברמת הישוב הבודד אלא בעבודה בשיתוף 16 המועצות האזוריות השונות", אומר יואב אריאל, מנהל מרחב צפון בחטיבה להתיישבות, "הקמנו שולחן צמיחה דמוגרפית לכל מועצה, מיפינו את 357 היישובים וביקשנו מכל אחד מהם להגדיר מהן הפעולות שהוא יכול לעשות כדי לקלוט משפחות חדשות".
בין אם מדובר בקיבוצים, במושבים או ביישובים קהילתיים - כל אחד מהם התבקש לבחון מה הוא רוצה ויכול להשיג, בתחום התכנוני והקהילתי. בשנים האחרונות קמו ישובים חדשים ספורים, בהם נורית ומצפה אילן, אך עיקר הפעולות שיזמה החטיבה נעשו ביישובים הכפריים הקיימים. אריאל אף מקשר את המהלכים ליוקר המחייה במרכז ומציין כי ביישובי הגליל ישנם אלפי מגרשים שכבר קיבלו אישורים, וניתן לשווק אותם.
אריאל מוסיף כי מאז שיצאה לדרך המדיניות החדשה נקלטות בכל שנה מעל 2,000 משפחות באזור הגליל.
"התהליך המשמעותי ביותר היה במשגב עם", מספרת אורית דיניסמן, ראש מנהל תכנון ופיתוח במועצה האזורית גליל עליון. השינוי שעבר הקיבוץ מזכיר במובן מסוים שיווק מוצר לכל דבר, כשהדרך הייתה שינוי מודל הקליטה. "היינו צריכים להניע מהלך של קבלת החלטות בשיתוף הקהילה ולהבין כיצד משנים את מנגנון הקליטה, כך שיתאים לקיבוץ המתחדש", מוסיפה דיניסמן.
לדבריה, היה צריך למצוא דרכים יצירתיות לקידום ישוב קטן ומרוחק פיזית, ובמיקום בעייתי גם מבחינה ביטחונית – קרוב לגבול. "הבנו שיש צורך בקהילה שלמה כדי לקלוט משפחה אחת ולכן גייסנו את האנשים בקיבוץ. קודם כל הוענק מעמד של חברות לאנשים שגרו בו, ואחר כך התפנינו לקלוט משפחות מבחוץ", היא אומרת. בין השאר שופצו דירות בישוב, והותאמו לקליטת משפחות חדשות. בנוסף, אורגנו ימי קליטה בהם נוצר קשר בין משפחות שהתעניינו במעבר לקיבוץ, לבין הקהילה המגובשת שכבר נוצרה בו.
דתיים וחילונים בלב הגליל
פרויקט ייחודי נוסף בגליל הוא הקמת שכונת "שלפים" המהווה איחוד של קיבוץ רשפים החילוני במקור וקיבוץ שלוחות הדתי. המהלך הוא יוזמה מקומית שזכתה לשיתוף מצד המועצה האזורית עמק המעיינות ובראשה יורם קרין. "היוזמה לא קודמה במשך שנים עד שהחטיבה להתיישבות התערבה וחברה לקרין. ראינו כבר מבראשית את הפונטציאל שגלום בפרויקט והחלטנו לקדם אותו כבר מהשלב הראשון", מספר מנהל אזור גליל במרחב צפון של החטיבה, עמית נצר.
טלי גניאל בת ה-38 שאחראית ביחד עם בעלה שחר ליצירת הקהילה החדשה, מספרת מה עמד מאחורי היוזמה: "גרנו במחולה בבקעת הירדן והשאיפה הייתה ליצור משהו חדש בארץ ישראל, שהרי היום קשה להקים צורות חדשות". גניאל, מחנכת בביה"ס האזורי שקד ואם לשישה ילדים, מסבירה שביחד עם כמה משפחות נוספות הם שאפו לייסד שכונה חדשה עם נשמה ייחודית משלה וקהילה "מתפקדת ונושמת", כהגדרתה, שתהיה עסוקה בעשייה ו"תחיה את הביחד".
היא מוסיפה: "רצינו שבעורקי השכונה תזרום האמירה הברורה שאפשר לחיות אחד ליד השני, ושכל אחד ימשיך להאמין במה שהוא מאמין". גניאל מאמינה כי הייחודיות הזאת יכולה להניע את גלגלי הצמיחה הדמוגרפית באזור. "משפחות רבות מביעות התעניינות, ומשפחות אחרות אף מגיעות לקיבוצים המקוריים כדי לבנות שם הרחבות".
על מנת לסייע בהטעמת תחושת האחדות, סיפקה החטיבה להתיישבות יועץ חברתי שליווה את גרעין המשפחות ואת שני הקיבוצים, וכן הוקמה אגודה קהילתית. בסך הכל אמורה השכונה החדשה לכלול 200 משפחות, כאשר עד כה שווקו 60 מגרשים ואף החלה בניית מספר בתי קבע. כיום מתגוררות בקרוואנים במקום 17 משפחות.
לדברי נצר, הרעיון היה להביא אוכלוסייה איכותית לעמק המעיינות, שתרצה להגשים אידיאל של חיים בחברה משותפת. הפרויקט הוגדר כעוגן ומחולל צמיחה. "היינו מעורבים במימון התוכנית, בתכנון התב"ע, במימון אחראי על הפרויקט ובהבאת קרוואנים לגרעין המשפחות הראשונות שעברו למקום", מציין נצר ואומר כי כעת משווקים 60 מגרשים נוספים כשלב ב' של הפרוייקט. "היתרון שלנו הוא החיבור לשטח, למועצות וליישובים", הוא מוסיף.
מה מחכה בוועידה?
"הצבנו יעד ממשלתי לגידול של כ-300,000 איש בגליל בעשור הקרוב", מדגיש השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום. בראיון מיוחד ל-ynet לקראת ועידת הגליל אף הבטיח שלום כי "כל זוג צעיר שאין לו דירה וקונה דירה בנגב או בגליל יוכל לקבל מהמשרד השתתפות בשכר דירה של עד שנתיים".
נושא הבנייה החדש בגליל יעמוד גם הוא במרכז ועידת הגליל ה-7 שתיערך ביום שלישי הקרוב באולם התרבות יד שטרית בטבריה. השנה צפויים להשתתף בוועידה נשיא המדינה, שמעון פרס; ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שרת המשפטים, ציפי לבני; יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג; ראש עיריית טבריה, יוסי בן דוד ועוד בכירי התעשייה והאקדמיה. הוועידה תסוקר בשורה של שידורים חיים ב-ynet.