נער התחשמל בחצר בניין. הפיצוי: 260 אלף ש'

ידו של בן 17 השחירה והוא אושפז בעקבות תקלה בלוח חשמל בחניית בניין משותף הגובלת ברחוב. שופט קבע שהאחריות מתחלקת בין עיריית תל אביב, חברת החשמל ונציגות הבניין. ומה ההשלכה על שאר הרשויות בארץ?

מערכת PsakDinפורסם: 31.12.13 , 08:21

פסק דין בעניינו של נער שהתחשמל בחצר בניין בתל אביב הוליד הנחייה שלפיה הרשויות המקומיות וחברת חשמל אחראיות לתקינות הלוחות גם בשטחים של בניינים משותפים. המקרה התרחש ב-2004: התובע, אז בן 17, שהה עם חבריו במגרש חניה של בניין בתל אביב. כשניסה לעבור מעל לגדר החצר חש בזרם חשמלי שהצמיד אותו אליה למשך כמה דקות. עד שהתנתק השחירה ידו וגופו היה מפויח. הוא אושפז בבית החולים למשך שלושה ימים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הוריו של הנער התקשרו למוקד חברת החשמל וצוות בדיקה שנשלח מטעמה איתר תקלה במתקן החשמל הציבורי באותו בניין ובלוח החשמל של עיריית תל אביב. בעקבות זאת הגיש הנער תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד העירייה, חברת החשמל ונציגות הבניין בטענה לרשלנות.

לטענת התובע, אחריות חברת החשמל נובעת מהעובדה שהגדר חוצצת בין הבניין לבין המדרכה, שהיא שטח ציבורי, וגם עובר אורח עלול היה להתחשמל. הוא הוסיף שאחריות העירייה נובעת מחובתה לדאוג לבטיחות ברחובותיה, ואחריות הבניין נובעת מכך שהגדר נמצאת בתחומו.

ארכיון. שלוש הנתבעות התרשלו - ושלושתן תשלמנה(צילום: ג'ורג' גינסברג)

חברת החשמל והעירייה טענו שמתקן החשמל לא נמצא תחת אחריותן, שכן הוא מתקן פרטי שמהווה חלק מהרכוש המשותף של הבניין. בנוסף טענו שהכרה ברשלנותן תביא לכך שיוטלו עליהן חובות פיקוח ובדיקה של מתקנים פרטיים בבנייני מגורים, מה שיגרור מעמסה כספית ניכרת.

רשלנות כוללת

השופט מנחם (מריו) קליין קבע שכל הנתבעות אחראיות לנזק וכולן התרשלו בתפקודן. לדבריו, מחובת העירייה וחברת החשמל לדאוג לתחזוקת מתקניהן הגובלים במרחב הציבורי. מכיוון שהנתבעות כלל לא חשבו שמתפקידן לבדוק את המקום או לדרוש אישורי תקינות תקופתיים, הרי שהן הפרו את חובת הזהירות ועליהן לשלם על כך.

לחמם את הבית בלי לקרוס בתשלום החשמל

השופט קליין סבר שאחריות זו לא תביא לקריסה כלכלית, כטענת הנתבעות,

כיוון שניתן להטיל את הוצאות הבדיקות של המתקנים השונים על בעלי הרכוש המשותף.

באשר לנציגות הבניין המשותף נקבע כי היא אחראית כלפי דיירי הבית ומבקרים בתחומה לתפקוד תקין של המתקנים, ומשלא עמדה בכך - הרי ניתן לקבוע את רשלנותה.

לפיכך נפסק כי הנתבעות ישלמו לתובע 260 אלף שקל בגין הפסדי שכר בהווה ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. כמו כן, הן נדרשו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 15.2% מסכום הפיצוי שנפסק.

לדברי עו"ד אורית פרלמן שמסיאן, העוסקת בדיני נזיקין, החידוש בפסק הדין מצוי בהגדלת האחריות של העירייה וחברת החשמל. "טוב עשה בית המשפט שחידש וחייב אותן לדאוג גם לתחזוקתם ולבטיחותם של מתקנים פרטיים הגובלים בשטח ציבורי", הסבירה. "בכך הוא הגדיל את גבולות האחריות שלהן, ומעתה, במקרה של נזק גוף בשטח פרטי ממתקן שהרשויות נושאות באחריות כלפיו, הנפגע לא ייאלץ להוכיח מכוח איזה חוק או פקודה נושאות הרשויות באחריות לנזקו".