סלבס וסיוע בעבודה: כך משווקים תואר אקדמי

תואר אקדמי הפך כבר מזמן לסמל סטטוס, ולא מעט פעמים בעיקר תלוי על הקיר. במצב בו קיימת אינפלציה אדירה של תארים אקדמיים בשוק עבודה משתנה ורווי עד למאוד, מנסים המוסדות האקדמיים לצרף את הסטודנטים באמצעות השיווק.

• לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
• טרי בקמפוס: תכניות חדשות באקדמיה
• רוצים למצוא עבודה? תלמדו בגליל ובנגב
  

המסרים רבים ומגוונים, החל ממסרים הטוענים לפרקטיקה של התואר ועד לשיווקם של מרצים ידוענים. רק שכאן, קיימת בעיה שהשוק האקדמי עדיין עסוק בפתרונה: פתאום, תארים אקדמיים לא תמיד עונים באמת על דרישות השוק, והשאלה מתחילה עוד הרבה קודם: האם זו מטרתם האמיתית של התארים?

בשנות ה-80 וה-90 היה ברור שלבעל תואר אקדמי (כלשהו) מובטח מקום עבודה ואיתו סיכויים גבוהים לשכר כפול ממקבילו המחזיק בתעודת בגרות או תעודה מקצועית. מאז עברנו לשוק רווי בתארים, שבו התואר הראשון ואפילו התואר השני משחקים תפקיד של חובה בקורות החיים, אבל גם הם לא בהכרח ישפיעו על קבלה לעבודה.

הדבר הביא את השוק האקדמי לחפש פתרונות מספקים, כאשר הקו המוביל הוא ניתוח שוק התעסוקה והתאמת התארים אליו. אלא שגם זה כבר לא תמיד מספיק - בעיקר עקב שני משתנים: הצפה של השוק במחזיקי תעודה זהה מול מספר המשרות הקיימות בשוק העבודה וחוסר ניסיון מספק של המועמד או חוסר הבנה עמוקה במקצוע (ספציפיקציה).

ההתמחויות - לא רק ברפואה

במצב של שוק מתפתח, מקצועות משתנים, כלי עבודה מתחדשים ואפילו שינויים חברתיים-כלכליים, בחרו המוסדות האקדמיים ובראשן המכללות הפרטיות לעדכן את תכניהם. הדרך הראשונה שבחרו הייתה שילובן של דיסציפלינות ואיחודן לתואר רב תחומי (דו-חוגי).

לאחר שנוצרה הזיקה ההדוקה בין המתרחש בשוק העבודה לעולם האקדמי, נוצרו בחלקים נרחבים של המסלולים תת התמחויות בתוך תארים, והדגש ניתן על אימון הסטודנטים ויצירת תיק עבודות. כך לדוגמא, ניתן למצוא היום תארים בתקשורת בארבע התמחויות שונות, לימודי ראיית חשבון במסלולי מימון, שיווק, ניהול, טכנולוגיות מידע וטכנולוגיות עסקיות ועוד.

שינויים אלה היו מחוייבי המציאות בכדי לצייד את הסטודנטים בכלי עבודה מותאמים, אבל גם כדי להפוך את מוסדות הלימוד לכאלה המתמקדים בהכשרה מקצועית. הפקולטות במקצועות ההסמכה כמו עריכת דין, ראיית חשבון, חינוך (בהסמכה להוראה) או הנדסה נשארו כשהיו ונוספו להן תתי התמחויות. כעת, התחרות בין מוסדות בהן נלמדים מקצעות אלה היא בעיקר על הפרקטיקה ועל יכולת המוסד לשווק את הסטודנטים שלו למקומות עבודה פוטנציאלים.

מן העבר השני, במדעי הרוח והחברה, בעיקר באוניברסיטאות, ההתמקדות היא סמנטית ובאה לידי ביטוי בתגבור של מספר קורסים ו/או בסמינרים המצביעים על התמקדות - בעיקר בתארים ראשונים. זאת, בניגוד למכללות הפרטיות, אצלן מסלולי הלימוד מכווני מטרה לשוק התעסוקה. דבר אחד ברור: המוסדות האקדמיים מחפשים מתכון מוכר למשיכת סטודנטים בשימת דגש על רלוונטיות התואר.

התעודה ותכליתה

אז מה עושים עם תואר ראשון בפסיכולוגיה או סוציולוגיה? התשובה הראשונה: תואר שני. התשובה השנייה: תעודה מקצועית או מסלול ממוקד ועדיפות עם זיקה לתואר האקדמי.

אם נעזוב לרגע את השאיפה הפסיכולוגית של המועמד ליוקרה חברתית, או לשאיפות ההורים והעידוד שלהם למהלך כזה, הרי שדווקא התעודה המקצועית יכולה להגביר את הסיכוי בקבלה לעבודה ויתרונה ברור: התמחות והתמקדות, התנסות, ולא פחות חשוב - מהירות. אם בשוק עבודה רצוף שינויים ומוצף בתארים עסקינן, הרי שאנו מרחק פסיעה מלבלובם או תחייתם – תלוי איך מסתכלים על זה - של בתי ספר וחוגים מקצועיים במכללות, המותאמים ל"משדרגי" תארים ראשונים ומתקדמים.

כך לדוגמא, בוגרי בתי ספר למדעי המחשב משדרגים את התואר הראשון במכללות האקדמיות או במכללות שאינן אקדמיות בחוגים המתמחים בפיתוח אפליקציות, בוגרי פסיכולוגיה ומאסטרים פונים להסמכה באימון אישי (קואוצ'ינג) וטיפול, בוגרי תקשורת, שיווק מנהל עסקים עוברים להתמקדות בשיווק באמצעות הדיגיטל ובוגרי מקצועות העיצוב עוברים תתי הכשרות לעיצוב אתרי אינטרנט, עיצוב אפליקציות, עיצוב משחקי מחשב וכמובן פרסום. יתרונה הבולט של התעודה המקצועית בקורסים של עד כשנה בדגש על תיק עבודות ובמקרים רבים גם סטאז'.

החדשות עבור המתעניינים בלימודים אקדמיים הן כניסתם של מקצועות חדשים למרחב האקדמי, ומגמה זו הולכת ומתחזקת גם במכללות האזוריות. כך לדוגמא נכנסו תחומי ביטוח, מלונאות, נדל"ן, דיגיטל ובנקאות בנוסף למסלולי התמחויות בתארים קיימים. מגמה זו מתייחסת גם למקצועות במדעי החברה בהם ניתן למצוא התמחויות מגוונות כמו ייעוץ ארגוני, לימודי משפחה ופסיכולוגיה במגוון מסלולים וכתואר רב-תחומי.

ראוי לציין כי היו אלה המוסדות הפרטיים שזיהו את המהפך הזה בשוק כבר לפני כ-6-5 שנים, ולכן הם מקצים כיום חלקים נרחבים להתמחויות ובמקרים רבים גם יוצרים תתי התמחויות בחלק מהתארים. 

שיווק של קריירה או מניירה?

המוסדות האקדמיים עסוקים רבות בניתוח רצונותיהם ושאיפותיהם של המועמדים ללימודים אקדמיים. על ידי ניתוח מצב השוק והתנהגות צרכנים הם בוחרים את המסרים השיווקיים שמטרתם להשפיע על המועמדים לבחור בהם כמוסד המועדף. המסרים השיווקיים כבר מזמן מתרכזים בתועלות שיביא התואר האקדמי שלהם למועמד אבל נקודת השכנוע תתרכז ביום שלאחריו.

רלוונטיות ומקצועיות, סיוע במציאת מקום עבודה באמצעות מרכזי תעסוקה, סיוע בסטאז' והתנסות מעשית - יהיו מחזקי המכירה המשמעותיים. בנוסף לאלה, קיימת נטייה לשווק מרצים. סלבס - במושגים אקדמיים, המזוהים עם מקצוע ולשלב אותם בצוות האקדמי, דבר שמסייע לשיווק החוג והמכללה אך לא בהכרח מועיל או מסייע לסטודנטים בהשוואה למרצים שאינם מוכרים.

אם ניקח בחשבון את מצב המשק הישראלי כיום, המסרים השיווקיים עברו ממצב שבו המוסדות האקדמיים מציעים מיצוב חברתי גבוה, למצב שבו הם מעודדים הרשמה על בסיס סיוע לסטודנטים במציאת מקום עבודה ותעודת גמר המעידה על עדכנות וניסיון.

לאלה יש לצרף את תופעת התעודות המקצועיות שעתידה להתרחב גם למחזיקי תארים בעלי וותק של שנים הנמצאים בין עבודות, עבור כאלה שמעוניינים להסב את הקריירה או שפשוט צריכים להתחדש בידע וכלים עדכניים. ניתן ובעתיד הלא ממש רחוק, ייאלצו רבים ממחזיקי תארים ראשונים ומתקדמים "לשדרג" את התואר מדי כמה שנים באמצעות קורסים ממוקדים. מי שלא יעשה זאת מבחירה אישית ומתוך עניין או אפילו כברירת מחדל בכדי לשמור על האטרקטיבית של קורות החיים בשוק התעסוקה, רצוי שייזכר במשפט סבתא עתיק: ללמוד, זה אף פעם לא מזיק.

הכותב הוא יועץ ומרצה לתחום הדיגיטל ומומחה לשיווק מוסדות להשכלה גבוהה