חשיפה: הרגלי האלכוהול בימי שלמה המלך
שברי קנקן חרס שהתגלו בחפירות בירושלים כוללים כתובת בעברית ששופכת אור על צריכת היין במאה ה-10 לפנה"ס. מה היא מלמדת על איכות הכתיבה?
עוד בחדשות:
- הצעת חוק: לשלול חנינת מחבלים כבר בגזר דין
- הגניבה בנתב"ג: אסיפה גררה עיכוב בטיסות
- כמו אלף מילים: תמונות 2013 של צלמי ynet
הכתובת נמצאה בחפירות העופל בירושלים, ליד החומה הדרומית של הר הבית, על ידי משלחת ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר. מי שהצליח לפענח אותה הוא פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
הכתובת, "ם, יין חלק, מ", נכתבה לדבריו בעברית והיא מתחלקת לשלושה חלקים. הראשון הוא התאריך, וככל הנראה
עם זאת ציין פרופ' גליל שצורת הכתיבה של המילה יין מעידה על ניב דרומי, שכן בכל השפות האחרות באזור, כולל העברית הצפונית, נכתבה המילה ביו"ד אחת (ין). לדבריו, "יין חלק" הוא יין מאיכות נמוכה.
לדברי פרופ' גליל, הכתובת מתוארכת למחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה, והיא נחשבת לכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים: כ-250 שנה לפני כתובות אחרות שנמצאו באזור. "מדובר על הימים שבהם השלים שלמה את מפעלי הבנייה הגדולים שלו באזור הר הבית, ובהם המקדש והארמונות", הוסיף. "באותם ימים יושב אזור העופל ונבנתה החומה שהקיפה את הר הבית, את העופל ואת עיר דוד, והפכה את שלושת האזורים הללו לעיר אחת".
על סמך הכתובת התברר שבירושלים היה צורך בכמויות גדולות של יין לא איכותי. לדברי פרופ' גליל, "יין זה לא הוגש על שולחנו של שלמה המלך וגם לא במקדש, אלא שימש ככל הנראה את עובדי הכפייה הרבים במפעלי הבנייה ואת החיילים ששמרו עליהם. המזון והמשקה לעובדים אלה רוכז באזור העופל". עדויות לשימוש ביין מסוג זה הופיעו גם על חרסים באזור ערד.
אולם מעבר לגילוי זה מציין פרופ' גליל שהכתובת מעידה על יכולת הכתיבה של הסופרים בירושלים באותה תקופה לפני הספירה ועל הארגון המנהלתי המרשים של ממלכת שלמה: "יכולת רישום היין ואגירתו בכלי גדול שיועד לכך, תוך ציון סוג היין, תאריך קבלתו והמקום שממנו נשלח, מעידים על קיום מִנהל מסודר שגבה מסים, גייס עובדי כפייה, הביא אותם לירושלים ודאג להאכילם ולהשקותם.
"סופרים שידעו לכתוב טקסטים מנהליים היו מסוגלים לכתוב גם טקסטים ספרותיים והיסטוריוגרפיים, ולסוגיה זו יש השלכות חשובות ביותר על חקר המקרא ועל הבנת תולדות ישראל בתקופת המקרא".
לפנייה לכתב/ת 
