תחבורה ציבורית - השרים חתמו על התייקרות

התייקרויות גוררות התייקרויות. בשנתיים האחרונות עלו מחיריהם של מוצרי הצריכה בישראל. התייקרות הדיור, המזון, הדלק והחשמל פגעו קשות בבעלי ההכנסות הנמוכות במדינה, שנאלצים להשקיע את כספם בצריכה הכרחית. כדאי רק להזכיר כי באותה תקופה אחראית הממשלה עצמה להתייקרויות במשק - המע"מ למשל - מס המוטל על כל מוצרי הצריכה למעט ירקות פירות ושירותי תיירות - עלה פעמיים מ-16% ל-18%.

כעת, התייקרויות אלה בתוספת העלאת המע"מ, מביאות עמן התייקרות נוספת. התייקרות ששוב תזיק ישירות לבעלי הכנסות נמוכות. ממחר עולים תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-4.7%, לאחר ששר התחבורה ושר האוצר חתמו על הצו הרלוונטי.

• "התייקרות המחירים באוטובוס אינה מוצדקת"
• השר כץ מתנגד להתייקרות, אך לא מונע אותה
  

איך זה קורה

מחירי התחבורה הציבורית בישראל נקבעים פעמיים בשנה, בידי ועדה בה חברים ארבעה פקידים - שניים ממשרד האוצר, שניים ממשרד התחבורה. חברי הועדה המצומצמת בודקים את שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן, מההתייקרות האחרונה ועד למועד העדכון הבא, ומעלים - או מורידים - את המחיר בהתאם למדד. אם שיעור השינוי במדד קטן מ-3%, ממליץ הצוות שלא לעדכן את המחיר. ואכן, בשנתיים האחרונות נפגשה הוועדה ארבע פעמים, ובכל פעם בחרה שלא לעדכן את המחיר.

לפני כחודש הגיע זמן הפגישה החצי-שנתית של חברי הוועדה. מדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 3.68% מאז הפעם האחרונה בה התעדכנו המחירים, ובהתאם החליטו הארבעה להעלות מחירים. אלא שמאז העדכון גם עלה המע"מ פעמיים, ולכן הוחלט כי להעלאת המחיר תתווסף העלאה בשיעור של חצי אחוז בגין עליית המע"מ. וזה עוד לא הסוף, שכן לכך נוספה העלאה נוספת של חצי אחוז, בגין סבסוד הרכבת הקלה בירושלים. בסך הכל - התייקרות של 4.7%.

אפשר היה למנוע?

ועדת המחירים מורכבת מפקידי מדינה, הפועלים בתוך מסגרת נוקשה למדי של החוק. המרחב המוענק להם לצורך שיקול דעת, קטן מאד. עם זאת, יש שני בכירים - עוד יותר - להם שמורה על פי חוק בכל זאת הזכות להתנגד להמלצה ולמנוע את ההתייקרות - שרי התחבורה והאוצר. כדי לעשות זאת עליהם לסרב לחתום על הצו ובמקביל, להגדיל את הסכום שמקצה המדינה לסבסוד התחבורה הציבורית. לחילופין, יכולים השרים להורות לפקידי משרד התחבורה לערוך תיעדוף מחודש של הסבסוד. למשל לבטל קווים שאין להם ביקוש גבוה, ולהקצות כך יותר כסף לסבסוד הנסיעה בשאר הקווים.

השרים יאיר לפיד וישראל כץ בחרו שלא להתנגד להתייקרות, וחתמו על הצו המאשר את ההתייקרות. צריך להזכיר בהקשר זה כי שרי תחבורה כבר מנעו התייקרויות בעבר, או כך לפחות טענו. כך למשל השר שאול מופז, אך גם שר התחבורה ישראל כץ.

לפחות כלפי חוץ, ההחלטה על התייקרות (או אי החלטה על מניעת ההתייקרות, תלוי את מי שואלים) לא עברה באופן כה פשוט. בסביבת שר התחבורה נשבעים כי בתחילת החודש פנה השר כץ, מהחזקים בשרי הממשלה, לשר האוצר יאיר לפיד. בפנייה האישית - כך נטען - הפציר כץ בלפיד למנוע את ההתייקרות. לפיד, כך עדיין "מקורבים", בחר לא להגיב. לכן פנה אליו השר שוב, אלא שהפעם עשה זאת במכתב שמצא דרכו לכל כלי התקשורת. במכתב זה מבקש כץ משר האוצר באופן פומבי לוותר על ההתייקרות.

שר האוצר בחר הפעם לענות (לאחר כשבוע), והזכיר לכץ מספר נקודות חשובות. למשל שחלק מההתייקרות נובע מההחלטה לסבסד את הרכבת הקלה בירושלים. החלטה זו אושרה על-ידי שר התחבורה ב-2012. לפיד גם הזכיר כי התקציב לסבסוד התחבורה הציבורית הוכפל בשנים האחרונות, והגיע להיקף שיא של כ-3 מיליארד שקל. לגישת האוצר, אין מקום להגדיל את תקציב העתק הזה עוד יותר, רק כדי למנוע התייקרות.

במשרד התחבורה הגיבו גם לתגובה זו, וטענו כי למעשה, ובניגוד למה שעולה מלשון החוק, לשר התחבורה אין כל מנדט לעצור התייקרות, וממילא אין לו כל יכולת השפעה על שינוי מחיר כלשהו. למעשה, כך מסבירים שם, ההתייקרות היא עניין אוטומטי, והשרים כלל לא נדרשים לחתום על צו כלשהו כדי שההתייקרות תכנס לתוקף. הדרך היחידה למנוע התייקרות, אומרים שם, היא הסכמה והבנה הדדית בין השרים. הבנה כזו לא הייתה כאן.

באוצר לא נשארו חייבים, והעבירו תגובה המחדדת עוד יותר את הבדלי הגרסאות, ומטילה את האחריות להתייקרות הנוכחית על שר התחבורה. "לאחר שנתקבלה בקשה רשמית ממשרד התחבורה לבחון את עדכון המחירים, התכנסה ועדת המחירים המשותפת למשרדים והמליצה על עדכון התעריף ב-4.7%. לאחר ששר התחבורה חתם על הצו לעדכון התעריפים, חתם גם שר האוצר".