נזקי הסופה ללא ח' החשמל וצה"ל - 400 מיליון
לפי אומדן ראשוני של נזקי הסופה שנערך בכנסת, עלותם נאמדת בכ-400 מיליון שקל. זאת לפני חישוב הנזקים שנגרמו לחברת החשמל ולבסיסי צה"ל. על בסיס נתונים אלו סך כל הנזקים מהסופה עלול להגיע לכמיליארד שקל. בוועדת הכספים דיווחו ראשי רשויות: הנזק עלולים להסתכם בפועל עד כמיליארד שקל רק לשלטון המקומי
לפי אומדן ראשוני של נזקי הסופה שנערך בכנסת, עלותם נאמדת לפחות בכ-400 מיליון שקל. הסכום איננו כולל את נזקי חברת החשמל - עקב שיבושים שניתקו את האספקה לכ-35 אלף בתי אב - לגביהם נאמר במסמך הכנסת שהם נאמדים "בין עשרות למאות מיליוני שקלים". לא ניתן אפילו אומדן כללי של הנזקים שנגרמו לצה"ל. על בסיס נתונים אלה נראה בהערכה ראשונה שאומדן סך כל הנזקים עלול להגיע לכמיליארד שקל. בדיון בוועדת הכספים הזהירו ראשי רשויות מקומיות כי הנזקים גדולים בהרבה אם מחשיבים את הנזק שנגרם להם.
האומדן ניתן במסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת הכספים לקראת דיון בנושא שהתקיים אתמול (ג'). הוא מבוסס על נתונים שנאספו מכל מקור אפשרי בכל היישובים והגופים הציבוריים הנוגעים בדבר. רכיבי האומדן הכללי הם:
הרשויות המקומיות – 73.4 מיליון שקל
מערכת הכבישים הבין-עירוניים – 55 מיליון שקל
ענף החקלאות (גידולים מבוטחים) – 100 מיליון שקל
ענף החקלאות (גידולים לא מבוטחים) – 50 מיליון שקל
עסקים – 125 מיליון שקל
משטרת ישראל – 5.6 מיליון שקל
סך הכל – 409 מיליון שקל.
לגבי הנזק המצטבר לרשויות המקומיות, המסמך מפרט את אומדן הנזקים שנגרמו לכל אחת מ-44 הרשויות שנפגעו במרכז ובצפון הארץ, בעיקר עלויות של העסקה והסעת עובדים, הפעלת מוקדי חירום, הפעלת ציוד מכני כבד לפינוי השלג, תיקוני חירום, פינוי תושבים ורכבים תקועים, סיוע למשפחות וכו'.
הנזק הכבד ביותר נגרם לעיריית ירושלים והוא נאמד בכ-20.3 מיליון שקל. אחריה נרשמים הנזקים הכבדים לרשויות באזורי יהודה ושומרון: מטה בנימין - 10.7 מיליון שקל; מועצה אזורית שומרון – 9.6 מיליון שקל; ביתר עלית – 7.5 מיליון שקל; מטה יהודה – כ-4 מיליון שקל. נזקים בין 1-2 מיליון שקל נגרמו לאפרת, בית אל, ומבשרת ציון. כל השאר באזור המרכז ניזוקו בפחות ממיליון שקל.
באיזור הצפון בולטים נזקי המועצה האזורית מרום הגליל – 2.4 מיליון שקל; וכן צפת ובית ג'אן – 1.8 מיליון שקל כל אחת, ומג'דל שמס ברמת הגולן – 1.2 מיליון שקל. נזקי שאר היישובים עומדים סביב חצי מיליון שקל. הנזק הנמוך ביותר בכל הארץ נרשם במבואות החרמון – כ-38 אלף שקל.
בענף החקלאות הנזקים הכבדים ביותר נגרמו לגידולי הירקות בשטחים הפתוחים במרכז ובדרום הארץ (כגון תפוחי אדמה, בצל, חסה, כרוב וגידולי תבלין). נזק רב נגרם לגידולים בחממות של עגבניות, פלפלים ופרחים. ברד כבד גרם נזקים לפרדסים ולמטעי האבוקדו בכל הארץ. לענף הלול נגרמו נזקים כבדים מהשלג שנערם על גגות לולים וגרם לקריסתם. טרם נאמדו נזקי הקרה שפקדה אזורים רבים גם אחרי הסופה. נזקים אלה כבר מתבטאים בעליית מחירי התוצרת, גם אם היא מבוטחת בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (בהיקף של 100 מיליון שקל לעומת נזקים ב-50-60 מיליון שקל שאינם מבוטחים).
לפי מסמך הכנסת הנזקים שנוצרו לעסקים נחלקים ל-3 קבוצות עיקריות – היעדרות עובדים (חלק מהעסקים החליטו לספוג את האובדן); ירידה בייצור במהלך ימי הסופה (כ-5 ימי עבודה); ונזק לציוד ולמבנים. לפי נתונים התאחדות התעשיינים הנזק לעסקים במרחב הצפון נאמד בכ-30 מיליון שקל ובמרחב ירושלים – בכ-95 מיליון שקל.
בישיבת ועדת הכספים היום (ד') כבר התגמד אומדן הנזקים של הכנסת לעומת היקף הנזקים שדיווחו ראשי הרשויות המקומיות שעלולים להסתכם בפועל עד כמיליארד שקל רק לשלטון המקומי (לעומת האומדן הראשוני של הכנסת בסך כ-72 מיליון שקל).
לדוגמא: ראש עיריית ירושלים ניר ברקת העריך את הנזקים לעירו ב-260 מיליון שקל. ראש עיריית צפת אמר שהנזק למוסדות החינוך בעירו נאמד לבדו ב-22 מיליון שקל. המועצה האזורית מרום הגליל העריכה ש"השקעות בעשרות מיליוני שקלים ירדו לטמיון".
האוצר שלח נציגים זוטרים שלא נתנו תשובה לאומדן הפיצויים מהמדינה, ועוררו את חמת חברי הכנסת. "מישהו לא התעורר בממשלה ומשדר רצון להרדים את העסק", אמר ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי). יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "נהיה כמו בולדוג ולא נרפה. נזמן דיון נוסף עם בכירים ואם גם להם לא יהיו תשובות מספקות נגיב בסנקציות".
לפנייה לכתב/ת 
