לא כל תחרות היא ספורט / טור

אם השחמט חשוב למדינה, שתתקצב אותו, לא באמצעות הטוטו. אם המדינה חושבת שפטנק ורוכבי האופניים בשבתות הם חשובים, לא על חשבון שייט, אתלטיקה וכדורעף

אריה מליניאקפורסם: 01.01.14 , 12:42

אחת לכמה שנים נבחנים הקריטריונים לחלוקת כספי הטוטו. הפעם צפויה רעידת אדמה ממש. יהיו נפגעים ונהנים מהמלצות ועדת לובצקי שיאושרו מחר, אבל למרות שמערכת הספורט מלאה בקומבינטורים, אתם יכולים להיות בטוחים ביושרה של הוועדה. על פי צבי לובצקי סללו את כביש הסרגל, וחברי הוועדה עברו הכשר בד"ץ.

עוד ב-ynet ספורט:

הבד"ץ חשוב כי ההמלצות יצטרכו לעמוד במבחן בג"ץ שוודאי יגיע. קריטריונים לחלוקת כסף חייבים להישען על עקרונות, ואלו הם:

1. הכסף יופנה להרחבת הבסיס. יותר ספורטאים פעילים (לא רשומים) = יותר ספורטאי צמרת = יותר הישגים בינלאומיים.

אם השחמט חשוב למדינה, שתתקצב אותו(צילום: shutterstock)

2. העלאת רמת האימון היא מפתח להישגים. הכסף יילך להעסקת מאמנים לאומיים, להשתלמויות מאמנים ולמימון קורסים.

3. התיקצוב ייקח בחשבון עלויות כמו ציוד, תחרויות בינלאומיות ושימוש במתקנים. מה הטעם להשקיע בשייט שאין לו סירה?

4. מיקוד במטרות = הצלחה, פיזור כספים = בזבוז. אם נמשיך לחלק מעט כסף לגופים רבים לא נגיע לכלום.

לא כל תחרות היא ספורט, ובטח שאינה ראויה לתקצוב מהטוטו. כל מי שהמדינה רצתה לעזור לו, מתנועות נוער ועד ברידג', נשלח לקופת הספורט. כשמכופפים יד בהתחלה זה רק כואב, כשמגיעים לדמקה ולשש־בש היד נשברת. הגיע הזמן לעצור. אם השחמט חשוב למדינה, שתתקצב אותו, לא באמצעות הטוטו. אם המדינה חושבת שפטנק ורוכבי האופניים בשבתות הם חשובים, לא על חשבון שיט, אתלטיקה בכרמיאל ומחלקת נוער בכדורעף.

ספורט או לא ספורט? שש בש(צילום: אבישג שאר ישוב)

שיטה שמעודדת הקמת איגודי ספורט כביכול ולכאורה, חייבת להשתנות. פעילות פיקטיבית שהוקמה כדי לקבל תמיכה, צריכה לעבור לטיפול המשטרה. ובלי איומים, לא מדובר בתרופות מצילות חיים אלא בביליארד.

לא יהיה תיקצוב לענף שמספר הספורטאים הפעילים והמתחרים בו קטן מ־120 ספורטאים בשנה הקרובה, ו־200 ספורטאים החל משנה הבאה. זכאי לתמיכה רק ענף "שיש בו פעילות הדורשת מאמץ גופני". השחמט והברידג' ימשיכו לקבל תיקצוב עד שיימצא להם מקור מימון חלופי. רמז: הדמקה והשש־בש לא יוכלו לרכוב על זנב השחמט כדי להצטרף לחגיגת התמיכה.

יהיו עשרה ענפים מועדפים, פרט לכדורגל ולכדורסל. תקציב השיטור והסדרנות בליגות הנמוכות לא יהיה תלוי עוד בחסדים, וייכלל באמות המידה. שני שלישים מהתקציב יילכו לענפים קבוצתיים. זה אומר שעשרות אלפי רוכבי האופניים מקבלים תמריץ להתאגד בקבוצות, להתאמן ולהשתתף בתחרויות, כדי שאולי יצמחו כמה רוכבי־על.

"תינתן עדיפות לספורטאים מגיל 13 ועד 35 שנים, שהן שנות השיא של הפעילות ברוב הענפים". תרגום: יבורכו ספורטאים מבוגרים שמתחרים להנאתם, על חשבונם. ספורט נשים, פריפריה, יישובים במעמד סוציו־אקונומי נמוך, ספורט נוער, יהנו מתוספות. תהיה תקופת הסתגלות למי שניזוק כדי להיערך מחדש. מדינה שלא מסוגלת לספק לאזרחיה מים במחיר שווה לכל נפש, לא יכולה לממן כל פעילות שמתחזה לספורט. לא נעים, לא נורא.

אנרגיה לא נוצרת יש מאין ולא נעלמת. איזנברג(צילום: יועד כהן)

איגוד הכדורסל: מטוס ללא טייס

ונעבור למשהו רציני באמת: שאול איזנברג הוא ההוכחה שאנרגיה לא נוצרת יש מאין ולא נעלמת, רק משנה צורה. כשהאיש סגר את הפועל ת"א גברים הוא פתח קבוצת נשים. יש בעיות בכדורסל, הוא דובר ההתאחדות לכדורגל. נעלם בתל־אביב, הופיע בנהריה. צביקה שרף שתבע אותו ב־1995, הפך לשותף ב־2013. אין מרכז הפועל, יש סיעת "עוז".

אבנר קופל הגיע לאיגוד הכדורסל מלא אמביציות אחרי עשר שנים בראשות מינהלת הליגה, ונתמך בקואליציה של כל מרכזי הספורט. שאול וצביקה הבריחו אותו מהאיגוד תוך פחות משנה. כשצריך את שאול בחזית הוא תוקף, כשלא מתאים לו הוא מערבב מאחורי הקלעים. רוקד כפרפר ועוקץ כדבורה.

הבריחו אותו. קופל(צילום: ראובן שוורץ)

במקום שאוליקו הייתי נרשם ל"הישרדות". מיליון שקל בשבועיים, כי בפרק השני כל המשתתפים היו קופצים לים מלא כרישים, רק להימלט מהאי. למה־מי־זה דן חלוץ בשבילו?

איזנברג הפקיד בבקרה התקציבית חמישה צ'קים ע"ס 50 אלף שקל כל אחד בתחילת 2011, כבטוחות לתשלום שכר שחקניות ומאמן הפועל ת"א נשים. הצ'קים הופקדו וחזרו, אחרי שלמעלה משנה האיגוד מאיים שהצ'קים יופקדו, איזנברג מערער שוב ושוב, והאיגוד לא מסוגל לקיים כמה דיונים תוך חודש ולסגור עניין. בית הדין כבר פסק שאיזנברג לא יכול להישאר בתפקידיו באיגוד, והוא עדיין חי ובועט. לפרצוף.

החשבון של שאול הוגבל, והשאלה מתי. אם איזנברג ידע שהוא רושם צ'קים מחשבון מוגבל, זו לכאורה עבירה פלילית. אם, כפי שהוא טוען, החשבון הוגבל רק לאחרונה, זה סיפור אחר. היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד רונן ויינברג, המליץ שאת "הנושא" תחקור היחידה הארצית לחקירות הונאה, מאחר שאיזנברג מכהן בתפקידים שונים במערכת הספורט וככזה הוא "איש ציבור". אם כל תלונה נגד חבר הנהלת איגוד השש־בש תיחקר ביחידה הארצית, איפה יחקרו את שלום דומרני, במשטרת קריית־מלאכי?

חשוב לגבות מאיזנברג כסף ולשלם לשחקניות ולמאמנים, אבל יש דרכים לגבות צ'ק, אף אחת מהן לא שווה שורה בעיתון. הודעה לתקשורת, לעומת זאת, עושה כותרת וחוזרת כבומרנג. יום לפני הגשת התלונה, האיגוד הודיע על כך ברבים. איזנברג, שידוע כמי שתובע כל מי שתובע אותו, הקדים תלונה למכה והאיגוד מתבכיין. When you have to shoot, shoot. Don't talk.

למען הגילוי הנאות, גם אני תבעתי את איזנברג, ועל פי הנוהל הידוע גם הוא תבע אותי. בסוף שילם לי הרבה כסף. האם גם בחיל האוויר חלוץ היה שולח התראות לאויב שצה"ל יתקוף מחר? אין מצב שבאיגוד הכדורסל לא ידעו שאיזנברג לא משלם פסקי דין. למה לא בדקו את החשבון שלו לפני שלקחו ממנו צ'קים? למה לקח יותר משנה עד שננקטו ההליכים? האם נכונות הטענות של איזנברג, שחלוץ הורה למבקר הפנים להפסיק לחקור? האם יש מישהו בקוקפיט, או שאיגוד הכדורסל הוא שוב מטוס ללא טייס?

מסכמים את 2013 ב-ynet ספורט: