שפר: "כל מה שאני צריך זה כדור וסל"
אובדן הזהות הישראלית במכבי ת"א, המשבר של בלאט, הקנאה בקטש, ההשראה ממייקל ג'ורדן וההחלטה לחזור לשחק כמה דקות בליגה ב': "זו הייתה חוויה חיובית, שהשאירה טעם של עוד". דורון שפר מתגעגע לכדורסל. ראיון
הדרך הארוכה למושב אמירים מכינה אותך היטב למפגש עם דורון שפר. האפור העירוני מתחלף לירוק, והרעשים מפנים מקום לשקט כמעט בלתי מציאותי.
עוד ב-ynet ספורט:
מביתו שבקצה המושב נשקף נוף שווייצרי שנראה כמו גלויה שהודבקה באמצע השמיים. בחצר עומד סל בלי קרש. לפני הדיבורים אנחנו מתחממים באימון קליעות ספונטני. שפר לא מחטיא. מחייך וזורק כמו ילד שהרגע חזר מבית הספר ורץ למגרש.
אי־אפשר שלא לחוש ברוגע. הניצוץ שפירק הגנות וקבר שלשות במאני־טיים, עדיין שם. אלא שהיום אותו ניצוץ נדלק מלימוד תורה, עבודת המידות, הרצאות שהוא מעביר על סיפור חייו, סדנאות כדורסל עם דרך ארץ, אימונים אישיים (קואוצ'ינג), וחיי משפחה שלווים במושב הצמחוני־טבעוני בגליל העליון.
לפני קצת יותר מחצי שנה יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "ענני", שבו מגולל שפר בן ה־41 את סיפור חייו דרך התחנות השונות: עונת הדובדבנים, ימי קונטיקט הקסומים, ההצגות במכבי ת"א, הפרישה וההתמודדות עם מחלת הסרטן, וכמובן – החיפוש הרוחני שהוביל לשורשים ולעולם התורה.
התירוץ הרשמי לראיון הוא קאמבק מספר ארבע, שהתרחש בשבוע שעבר במדי אליצור פ"ת/גבעתיים. "הם מנסים כבר כמה שנים. והנה, הצליח להם", מספר שפר.
למה דווקא עכשיו?
"בכל שנה בשש השנים האחרונות, מאז שסגרתי את הפרק בגליל, קיבלתי הצעות מקבוצות בליגות הנמוכות, אבל גבעתיים התמידו, והפעם היה פתח אמיתי שנבע מרצון וסקרנות".
להתייחס ברצינות לקאמבק הזה?
"זו הייתה חוויה חיובית, שהשאירה טעם של עוד. נצטרך לראות איך ממשיכים מכאן".
היה לך אוויר?
"ניסיתי לשמור על הדופק ברמה סבירה. כל פעם שרציתי לקחת את המשחק עליי, הרגשתי מהר מאוד שהגוף כבר לא באותו מקום. (מחייך) יש רצוי ויש מצוי".
בשנים האחרונות אתה מאמן ילדים ונוער, חשבת פעם לאמן בוגרים?
"הצעות ודיבורים היו, אבל אני לא חושב שזה מתאים לי עכשיו. אם תגיע הצעה, אבחן אותה".
איך מרגיש דורון שפר שכיכב על הבמות הכי גדולות ופתאום נכנס לכמה דקות בליגה ב'?
"המשחק הוא אותו משחק".
והתפאורה?
"מג'יק ג'ונסון אמר פעם: 'All I need is a ball, a hoop and a dream', אז אני שדרגתי את זה – כל מה שאני צריך זה כדור וסל, ואת זה יש לי פה בחצר. את הסיפוק מהמשחק אני מקבל היום באותה מידה ואולי אפילו יותר מבעבר, כשזה מגיע מהמקום הבריא שלו".
ואיפה המקום הלא־בריא?
"כשהעסק תחרותי מדי, כשאנחנו רואים אלימות, כשאנחנו הופכים משועבדים לתוצאה ושוכחים את הדרך, כשאנחנו שומעים שחקנים שמקללים, כשזה מגיע למתחים ועומסים מוגזמים על הגוף והנפש".
אתה אומר תחרותי מדי, אבל בספר אתה מזכיר את מייקל ג'ורדן כמודל לחיקוי. אין תחרותי ממנו, וכולנו מכירים את הסיפורים על התנהלותו באימונים והיחס לשחקנים.
"אתה צודק. אז הנה, אפילו מייקל ג'ורדן לא מושלם. אבל הנקודה החשובה היא מציאת האיזון, וזה לא רק בספורט. זה גם בעסקים, בזוגיות, בגידול ילדים".
"זה מסע ארוך"
בוא נחזור לתהליך החזרה בתשובה. באיזה שלב החלפת את האשראם בהודו בישיבה ובלימוד תורה?
"זה לא תהליך של רגע. אחרי הודו, והאשראמים, וקוסטה־ריקה והכל, כנראה שהנפש חיפשה עוד. מה שיפה הוא שהיום אני רואה שהתורה מכילה גם את הניו־אייג', היוגה והמדיטציות. זה מסע ארוך, אבל כשאני מפשט אותו אני מבין שבסך הכל, כמו כל אדם, גם אני מחפש להיות בריא ושמח בחלקי. כשהגעתי לעולם התורה התחושה הייתה כמו תקע שמצא שקע".
תסביר.
"חייתי בעולם ללא גבולות. זה הצריך תיקון".
מה זה עולם ללא גבולות?
"זה בן אדם שאין לו מעצורים".
אתה סותר את תדמית האייסמן המפורסמת.
"תראה, אנחנו מדברים על התקופה שאחרי הפרישה הראשונה (שנת 2000, י.מ), כשבאותו אזור גם התגרשתי. איבדתי בעצם את כל המסגרות שהחזיקו אותי – הכדורסל והזוגיות".
ומה קורה לך?
"פשוט פרשתי כנפיים, לטוב ולרע. מאוחר יותר נזקקתי מחדש לסדר וגבולות, ואת זה מצאתי כשהגעתי לישיבה".
"הכדורסל הוא כמו דת"
אתה עוקב אחרי מכבי ת"א?
"קצת".
איך אתה רואה את המציאות בה מכבי מפסידה בליגה שוב ושוב? ההרתעה נעלמה?
"אי־אפשר להתווכח עם העובדות: מכבי ת"א איבדה שלוש אליפויות מאז שעברו לשיטת הפיינל־פור. ברור שהשיטה והעסק לא מאוזנים, אני לא אומר שבאשמת מכבי, אבל צריך לנסות לתקן את זה. והנה, השנה יש עניין בליגה".
איפה אתה בוויכוח על אובדן הזהות הישראלית בקבוצה?
"עניי עירך קודמים. אני תמיד שמח לראות יותר כחול־לבן על המגרש, אבל מצד שני יש פה גם אלמנט מקצועי ויש מקום לקבלת החלטה שקולה של מאמן והנהלה".
הרמת לי להנחתה: מה דעתך על מערכת היחסים בין דייויד בלאט להנהלה?
"פט ריילי אמר פעם שיש שני סוגי אנשים – כאלה שנשברים וכאלה ששוברים שיאים. דייויד עבר לא מעט משברים בקריירה המפוארת שלו ויצא מחוזק. אני מאחל לו שיצליח גם הפעם".
אתה בקשר עם מישהו מהענף?
"לא באופן קבוע, אבל מדי פעם יוצא לי לפגוש מישהו. רק לפני כמה שבועות הייתי באילת וראיתי את עודד (קטש, י.מ)".
בספר שלך כתבת שהייתה תקופה שקינאת בו.
"נכון. כולם דיברו על איזו 'תחרות סמויה' ביני ובין עודד, אבל למעשה זה היה משהו פנימי שהתחולל רק אצלי. אני הרי לא יודע מה עודד חשב או הרגיש, אבל קטש הוא לא הנושא, זה יכול היה לקרות בקבוצה אחרת עם שחקן אחר. ניסיתי לבחון את עצמי ולשאול מאיפה הגיעה הקנאה הזאת. בפועל, היינו חברים הכי טובים, ישנו באותו חדר. זה לא העניין של מי קולע יותר נקודות, אלא רצון להבין את הרגש הזה".
והרגש היה "קטש שחקן יותר טוב ממני"?
"לא תמיד צריך לנתח. קנאה זה רגש טבעי. יש אדם שינסה להתגבר עליו ולהשיג את מה שיש לאחר, ויש אדם, כמו במקרה שלי, שמנסה להבין ולפתור את הבעיה מהשורש. למדתי שכשאני מתקנא במישהו, לא משנה אם בקריירה או בחיים, אני צריך להשתדל להיות יותר נחמד אליו".
לפני סיום, מסר אחרון?
"נזכיר שוב את מייקל ג'ורדן, שאמר פעם ש'הכדורסל בשבילי הוא ויזה ללבבות האנשים'. אני מאוד מזדהה, ורואה את הכדורסל ואת הספורט בדור שלנו כדת. הדת של שנות האלפיים, עם כוח ועוצמה. אחת המטרות העיקריות שלי היא לנצל את החיבור שלי עם המשחק ודרכו להגיע ללבבות של הילדים ובני הנוער, בניסיון להוות להם דוגמה חיובית בכל מה שקשור לדרך ארץ".
מסכמים את 2013 ב-ynet ספורט:
- לברון, ריברי, אולי נאדאל? ספורטאי השנה שלנו
- בעושר ובכושר: המרוויחים הגדולים של השנה
- באיירן מוחצת את בארסה, פרגי נפרד. המשחקים הגדולים
- בעין העדשה: תמונות הספורט של 2013
- גילוי נעים: הספורטאים שפרצו לתודעה
- רובן הפך מלוזר לווינר, מארי חגג בווימבלדון - הגאולות הגדולות
- מרתון בוסטון, השופט שהוכה למוות. הטרגדיות
- ספורטאי השנה שאפילו גוגל לא סופר
- היהלום של יונייטד, האס של סן אנטוניו - תגליות השנה
- והשנה שהייתה בראי האינסטגרם
לפנייה לכתב/ת 
