היא גדולה: האישה הקטנה עם האצבע בסכר
ניקולאסה קינטרמאן הצנומה הייתה "הפנים של התנועה למען הסביבה" בדרום צ'ילה והובילה מאבק נגד בניית סכר על קרקעות אבות אבותיה. היא נמצאה מתה במאגר מים שהתנגדה לבנייתו, אך הותירה אחריה מורשת גדולה
עוד חדשות בעולם :
סקס, סמים ואלכוהול. הסטודנטיות נחשפות
נפלה עם המכונית לבולען: "נשאבתי פנימה"
ג'וינט דה קלאב: מריחואנה בקולורדו - חוקית
זגזגן עם חזון. העולם על פי אובמה
במשך עשור נאבקה קינטרמאן נגד בניית סכר בגובה 155 מטרים בנהר ביו ביו שבדרום צ'ילה, אולם מאבקה נחל כישלון ומשאלתה להיקבר בבית הקברות שבו טמונים אבות אבותיה, על פי מסורת בני המפוצ'ה, לא התגשמה. בשבוע שעבר נמצאה גופתה של קינטרמאן צפה במאגר המים לאגו ראלקו שכה ניסתה לעצור את בנייתו.
בית הקברות שבו טמונים בני קהילתה של קינטרמאן הוצף לפני עשור על ידי המאגר, דבר שגרם לעקירתם של 92 משפחות בני המפוצ'ה, שאבותיהם הקדמוניים חיו לאורך הנהר למרגלות הרי האנדים. חברת החשמל "אנדסה" הציפה את האזור במים כמה חודשים לפני שחנכה בשנת 2004 את הסכר עצום הממדים - מבלי שחיכתה ששיחות המשא ומתן על העברת בית הקברות יגיעו לידי פתרון.
נשים קטנות
מאות בני אדם השתתפו ביום שישי בהלווייתה של קינטרמאן באלטו ביו ביו, האזור שבו מתגוררת הקהילה החדשה שקמה לאינדיאנים שנעקרו מבתיהם. במהלך ההספדים הרבים שנישאו אמרו כמעט כולם כי למרות האכזבות, קינטרמאן ואחותה ברטה, שעדיין נמצאת בחיים, בנו מורשת עמוקה.
שתי הנשים הצנומות ושכניהן השתלטו ללא אלימות על כבישים הרריים צרים וגשרים כדי לחסום את העברתם של טורבינה במשקל 225 טונות וציוד בנייה לאזור בניית הסכר. בעקבות המחאה התייצב הקונגרס בצ'ילה לצד שתי האחיות ותומכיהן וחיזק את ההגנות הסביבתיות כשדרש מחברות אנרגיה להציע יותר הטבות לקהילות הילידיות שאדמותיהן מושפעות מבניית הסכר.
המשמעות הייתה שאישה קטנה אחת ושברירית, שהייתה כמעט עיוורת, הצליחה להשפיע בצורה ניכרת על בית הנבחרים. האצילות, הענווה והשילוב בין שפת המפוצ'ו לספרדית הבסיסית - בעזרת כל אלה סירבו שתי האחיות להתפנות במשך יותר מעשור, מאז שעלתה היוזמה להקים את הפרויקט שעלותו 570 מיליון דולר.
"כל העושר שלי מגיע מהטבע"
"היא הותירה חותם עמוק, אנשים רבים ממשיכים מאז את המורשת שלה, היא תישאר שם, עמידה. היחסים בין האנשים הילידיים לבין המדינה נתפשים כעת אחרת", אמר דומינגו נאמונקורה, שעמד בעבר בראש סוכנות הילידים של צ'ילה וכיום עומד בראש "המפלגה למען הדמוקרטיה" שחברה בקואליציה של הנשיאה הנבחרת מהמרכז-שמאל, מישל באשלה.
ניקולאסה קינטרמאן נלחמה כדי להבין מדוע חברת החשמל "אנדסה" חשבה שהיא ענייה ושכדאי להקריב את הקהילה שלה. "היא לקחה את היד שלי, הובילה אותי מאחורי הצריף שלה והראתה לי סוגים שונים של גידולים וגינות, עגבניות ודברים אחרים, את התרנגולות שלה, את בעלי החיים שלה", נזכר נאמונקורה. "היא אמרה: 'הבט על כל מה שיש לי, יש לי את המים האלה, היערות האלה, יש לי שמש, את אור היום, את אש המדורה, האוכל שלי. אני לא צריכה יותר. אני מחשיבה את עצמי אדם עשיר משום שיש לי את כל העושר הזה שהטבע מספק לי'".
משטרת צ'ילה השתמשה בגז מדמיע ובירי כדורי גומי ופשטה על בתים כדי לפזר את הפגנות המחאה הלא אלימות של האחיות קינטרמאן ורבים משכניהן.
רעבים לחשמל
סיפור המאבק של שתי האחיות הפך לסיפור שעשה כותרות בעולם, והשתיים זכו לתמיכה גדולה מצד ארגונים קהילתיים ומנהיגים ילידיים עם קשרים לפוליטיקאים, למדענים ולעורכי דין שיחדיו ניצלו את חוק הסביבה של צ'ילה כדי לחסום יותר מ-20 פרויקטים שקשורים באנרגיה שהיו מזהמים את הסביבה. אחד הפרויקטים היה הסכר ההידרו-אלקטרי HidroAysen שהיה אמור לעשות שינוי גדול ביותר באזור פטגוניה הצ'יליאנית.
צ'ילה תלויה כמעט לחלוטין בתחנות כוח הידראוליות שמייצרות חשמל באמצעות מים, ולכן משתדלת לנצל ככל האפשר את נהרות הפרא שזורמים במדינה ולאורכן של קרקעות השייכות לילידים. אם תושלם בנייתו של סכר HidroAysen, הוא יספק 2,750 מגוואטים לרשת החשמל במדינה, ומומחים אומרים שהוא ודאי יכפיל את אספקת החשמל כדי להתאים לדרישה הגוברת של ספקית הנחושת הגדולה בעולם.
הפרויקט של "אנדסה", חברה ספרדית וצ'יליאנית, זכה לתמיכתו של הנשיא אדוארדו פריי מונטלבה, על אף ההתנגדויות החוזרות ונשנות מצד המועצה שהופקדה לספק ייעוץ משפטי לתושבים הילידיים. טיפין-טיפין נכנעה הקהילה האינדיאנית וקיבלה אדמה אחרת על קרקע גבוהה יותר בתמורה לכסף והבטחות לדיור חדש, מתקנים ומלגות ללימודים.
רוב ההבטחות האלה מעולם לא מומשו, כך על פי גורם לשעבר בממשלה שהיה מקורב לשיחות המשא ומתן עם האינדיאנים. בתים לא נבנו, מלגות לא הגיעו ותושבי כפרים רבים לא קיבלו חזקה לנחלות החדשות שלהם. חברת האנרגיה מסרה שאי מילוי הבטחות אלה הוא בעיה של הממשלה.
בחברת "אנדסה" לא הגיבו על מותה של קינטרמאן ולא פרסמו שום תגובה בנוגע למורשת שהותירה אחריה. השר לפיתוח חברתי, ברונו בארדה, אמר: "אנו מתאבלים על מותה של ניקולאסה, אנו חולקים את הצער שלנו עם משפחתה ועם קהילת אלטו ביו ביו".
ניקולאסה ויתרה על שטח בגודל 38 אלף מ"ר תמורת שטח בגודל 770 אלף מ"ר וסכום של 380 אלף דולר. ביתה החדש נבנה במעלה מצוק בגובה שבעה מטרים מעל פני שטח המאגר שבו מצאה את מותה. במשך חמש השנים הראשונות שחלפו מאז שעזבה את ביתה המקורי, גם היא וגם אחותה סבלו מאי אספקת חשמל בבתיהן ובנחלתן. "אלה שקראו לעצמם חברים שלי הותירו אותי לבד", היא אמרה, והסבירה מדוע נכנעה בסופו של דבר. כיום, פרויקט הסכר ההידרו-אלקטרי מספק 690 מגוואטים לרשת החשמל של צ'ילה.
התובע קרלוס דיאז, שחקר את מותה של קינטרמאן, אמר שהיא "כנראה החליקה ונפלה לתוך האגם" לאור העובדה שהמשטרה אמרה שעל גופה לא נמצאו שום סימנים לפגיעה מכוונת. הוא הוסיף שתוצאות נתיחת הגופה יושלמו בימים הקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
