איך שורד סטודנט עולה? עם עזרה מחברים

חרף קשיי השפה, ההתמודדות עם המנטליות השונה והגעגועים לארץ המוצא לרבות המשפחה שנשארה מאחור, עולים חדשים צולחים את האקדמיה הישראלית. אחרי שעזבו את ביתם באתיופיה, מדינות חבר העמים לשעבר, ארצות-הברית, אוסטרליה ודרום אמריקה - הם הגיעו לספסלי מוסדות הלימוד בארץ הקודש. כ-6,000 מהם פוקדים את האוניברסיטאות והמכללות ולומדים בעיקר לקראת תואר ראשון, אך גם לתארים מתקדמים.

• לכתבות נוספות בערוץ לימודים
  

כאמור, מרבית הסטודנטים הנהנים מסיוע של מנהל הסטודנטים, 69%, לומדים לקראת תואר ראשון ו-10.5% לקראת תואר שני. בנוסף לכך, 9.5% לומדים במסלולי הנדסאים, 7% בתכניות הכנה לרבות מכינות קדם אקדמיות ורק 4% בלימודי תעודה במסלולים שונים.

בראש הסטודנטים העולים עומדים בני העדה האתיופית, המהווים 36% מכלל הסטודנטים, כשאחריהם יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר ומדינות מזרח אירופה עם 26%. העולים ממדינות דוברות אנגלית לרבות צפון אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה מהווים 19%, מערב אירופה לרבות אנגליה 12% ומדינות אסיה ואמריקה הלטינית מספקות 7%.

עברית שפה קשה

למרות שרבים מהם שהו בארץ מספר שנים לא מבוטל טרם התחילו ללמוד, מצביעים מרבית הסטודנטים העולים על הידע בשפה העברית כאחד האתגרים המרכזיים ביותר בדרך לתואר הנכסף. "רוב הספרות המקצועית היא באנגלית אבל העבודה עצמה בעברית", מספר יהודה-אריאל סילברמן, 26, שעלה מוונצואלה ולומד הנדסת מחשבים באוניברסיטה העברית.

"אצלנו שמים הרבה מאוד דגש על העברית גם בתרגילים וגם בשיעור עצמו. בהתחלה זה היה קשה. מבחינת הבנה אני סוג של לקוי למידה, יש לי הארכת זמן של 40 דקות לכל שעת מבחן, שיהיה לי זמן לעכל את זה. פה ושם, מלמדים אותך קצת עברית. הרוב זה לימוד עצמי. בצבא הייתי מגיע לש"ג לקרוא את העיתון, ולמדתי עברית רק מלקרוא 'ידיעות אחרונות'. השפה היא מגבלה רצינית לעולים חדשים".

קשיי השפה עליהם מצביע סילברמן באים לידי ביטוי גם בבחינה הפסיכומטרית שמהווה תנאי קבלה הכרחי לאוניברסיטאות ולמכללות רבות: "אם תסתכל על הממוצע של הפסיכומטרי, דוברי הספרדית נמצאים בתחתית. הרקע לזה הוא שהדרך שבה מלמדים בדרום אמריקה שונה מאיך שמלמדים בארץ. בישראל אנחנו ממוקדים יותר בתוצאות, כלומר התכל'ס וזה מה שחשוב, והדרך שבה הגעת לתוצאה היא פחות קריטית. בדרום אמריקה שמים דגש על התהליך, ועל מה הייתה המחשבה המרכזית שעמדה מאחורי התשובה.

העולים קיבלו ביריד מידע על תוכניות לימוד(צילום: אושרת חזן, משרד העלייה והקליטה)

"בנוסף לכך, השפה הספרדית היא השלישית שמדוברת בעולם, זאת שפה שמטבעה מאוד עשירה ומאוד שונה בתלות במיקום הגיאוגרפי. המבחן הפסיכומטרי בשפה הספרדית מתאים לדוברי ספרדית בסגנון ארגנטינאי, ולכן כל שאר התלמידים שאני לימדתי אותם (כמדריך פסיכומטרי-א"ב) ושרצו להתקבל ללימודים, הרבה פעמים לא הצליחו כי אמנם הם דוברים ספרדית אבל לא ספרדית ארגנטינאית, ולכן הציונים שלהם בפסיכומטרי היו נמוכים בממוצע".

מה הפתרון בעיניך?

"בתור מדינת מהגרים, יש אינטרס ממשלתי להביא אנשים צעירים שיבואו להקים פה חיים. אם הייתה אפלייה מתקנת לפחות בתחום הזה, אז היה שיוויון הזדמנויות בקבלה לאקדמיה. אם אני עולה חדש ודובר ספרדית, ואני רוצה ללמוד רפואה, אז הסיכוי שאתקבל לרפואה שואף לאפס, וכך גם למקצועות מבוקשים מאוד אחרים.

"כך אתה נותר עם מקצועות שפחות מבוקשים, בהם אתה משתכר פחות טוב, ואתה נכנס למעגל ולא יכול להיות בן אדם שעומד בזכות עצמו. בגלל זה לא הצלחתי לצאת מהמקום של העולה המסכן, שצריך שיעזרו לו".

זה היה גם במקרה שלך?

"אני גאה מאוד שהצלחתי לפרוץ מתוך המעגל הזה. למרות כל הסיכויים, לא משנה מה עברתי, איכשהו בגלל שעשיתי את הבחירות הנכונות וממש, השתדלתי ולא הרפיתי, ונכנסתי ראש בראש במערכת, היום אני עומד בזכות עצמי. אני כבר לא צריך את העזרה של מנהל הסטודנטים ומשרד הקליטה.

"בהתחלה עבדתי בשלוש עבודות ושטפתי כלים. אחרי שנתיים התקבלתי לעבודה בהיי טק והמצב שלי השתפר, ועכשיו אני עומד על הרגליים בזכות עצמי, ואני שמח שאני לא צריך שמישהו ייתן לי כסף".

משרד הקליטה: "נותנים מעטפת טיפולית" 

הסיוע עליו מדבר סילברמן מוענק בידי מנהל הסטודנטים של משרד העלייה והקליטה. הסיוע מתבטא בתשלום מלא או חלקי של שכר הלימוד והטבות שונות.

הנתונים באדיבות מנהל הסטודנטים של המשרד לעלייה וקליטה

"מעבר לסיוע בשכר לימוד עם מלגות מלאות, אנחנו נותנים את המעטפת הטיפולית", מספרת מירי כהן- אדלשטיין, ראש המנהל לסטודנטים "יש רשת של סיוע, ליווי אישי, קשר עם המוסדות ועוד. זה מתחיל כבר כשהמועמד בחו"ל: אנחנו בונים איתו את תכנית הקליטה, דרך השילוב ועד סיום התואר. זאת תחרות גדולה מבחינתנו; בדרום אמריקה יש השכלה גבוהה בחינם. אנחנו אומרים לצעירים: 'בואו ללמוד כאן, שכר הלימוד עלינו', וזה משהו שמעודד אותם".

ומה לגבי השתלבות בשוק העבודה?

"אגף התעסוקה (במשרד העלייה והקליטה-א"ב) מקדם הרבה מאוד תכניות לשילובם של עולים חדשים וגם תושבים חוזרים. יש סיוע למעסיקים שבוחרים להעסיק עולים חדשים ודווקא לעודד את השילוב הזה. יש פרוייקט חדש של פסיכולוג תעסוקתי, יש מרכזים להשמה. התפיסה היא הוליסטית: בסופו של דבר צריך לתת לעולה את כל הכלים להישאר ולא לעזוב אותנו".

דינקנש נגוסה, 24, שעלתה מאתיופיה עם משפחה לפני כ-17 שנה והיום לומדת משפטים במכללה האקדמית נתניה, טוענת כי "אם לא היה הסיוע לא הייתי לומדת". לדבריה, "יש חשיבות בעיניי למנהל הסטודנטים. תראה, בשנה ששעברה הייתי מדריכה במנהל וראיתי את הקשיים של העולים; אין מי שיכוון, קשיי שפה של העולים היותר חדשים. מי שעולה לבד בלי המשפחה בכלל, יותר קשה לו. אבל לי זה היה ברור תמיד שאני רוצה להיות עורכת דין. יש לי אמא מדהימה שמבינה את המהות והחשיבות של הלימודים".

"מנהל הסטודנטים לא הופך את החלום למציאות" 

עם זאת, הסיוע שמעניק הממסד, ובהקשר זה משרד העלייה והקליטה לסטודנטים עולים, זוכה גם גם לביקורת. "כשרציתי לעשות עלייה, הנציגים של הסוכנות בוונצואלה ציירו תמונה שונה לגמרי ממה שראיתי כשהגעתי לפה", נזכר סילברמן שעלה מוונצואלה. לדבריו, "אמרו שיש עידוד ויש מי שידאג ובסוף זה התברר כאתגר לא פשוט. יש לי חברים מוונצואלה שלמדו מקצועות פחות רווחיים ממני כמו ארכיאולוגיה וחינוך, וממש מצאו את עצמם ממלצרים אחרי התואר וגם במהלכו.

יריד לסטודנטים(צילום: אושרת חזן, משרד העלייה והקליטה)

"מנהל הסטודנטים לא הופך באמת את החלום למציאות. הם עושים הרבה פרסום לעצמם כאילו ממש הם עוזרים, אבל בפועל זה לא משתקף במציאות. אפילו שלחתי מכתב לשרת הקליטה (סופה לנדבר-א"ב) והסברתי לה את הסיטואציה שלי אישית, ובסוף קיבלתי רק תשובה מהפקידה שלה שאנחנו מאוד מצטערים ואין לנו מה לעשות, זה לא בתחום שלנו.

כמחצית לומדים במכללות 

הנתונים באדיבות מנהל הסטודנטים של המשרד לעלייה וקליטה

"הגעתי לישראל לטיול עם המשפחה והחלטתי שפה אני רוצה ללמוד", מספרת יעל פורמן, 23, שלמדה תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק בבינתחומי, ושימשה כנציגת המרכז ביריד ההשכלה הגבוהה לעולים החדשים. "עליתי לבד מקנדה והיום אני עובדת במחלקת השיווק של בית הספר הבינלאומי של המרכז. אחותי הגיעה בעקבותיי לארץ, והיא לומדת לתואר ראשון ואנחנו גרות ביחד. אחותי הקטנה גם חושבת על לעשות עלייה. עכשיו רק חסר שההורים שלי יגיעו".

בנוגע לטענות שהועלו בכתבה ביקש משרד העלייה והקליטה למסור בתגובה: "נדהמנו לקרוא את דבריו של הסטודנט אריאל סילברמן. מדובר בסטודנט שקיבל מהמינהל לסטודנטים עולים שכר לימוד מלא ללימודי התואר הראשון, וזכה לתמיכה רחבה וליווי אישי צמוד מצוות מינהל הסטודנטים במחוז ירושלים.

"בשנה שעברה ליוותה אותו העובדת הסוציאלית של מינהל הסטודנטים באופן צמוד לאורך כל השנה, ומעבר לאוזן הקשבת ולכתף התומכת, סייעה לו להגיש בקשות לסיוע כספי מקרנות נוספות ועשתה כל מאמץ לסייע לו בכל נושא, עד הפרט האחרון.

"בנוסף לעובדת הסוציאלית, מנהלת המחלקה הייתה בקשר עם הסטודנט באופן אישי והפכה עולמות כדי לסייע לו בכל מה שנזקק ככל הניתן, הרבה מעבר לשכר הלימוד. כך, לדוגמא, כאשר עבר דירה והיה זקוק למקום לאחסון חפציו, המנהלת שוחחה באופן אישי עם מנהל המחסן כדי שיעניק לסטודנט הנחה משמעותית, וכן דאגה שיובילו את חפציו ללא תשלום. זוהי רק דוגמא קטנה לדאגה העצומה ולליווי האישי לו זכה הסטודנט". 

למרות שלא סופקה הוכחה ממשית בנושא, מוסיף המשרד כי "בתום השנה הראשונה ללימודיו, העביר הסטודנט מכתב תודה בו הוא מודה למנהל לסטודנטים עולים ומביע את הערכתו על העזרה והליווי שקיבל. לגבי עניין הפנייה לשרה לסיוע כלכלי, מעבר למלגת שכר הלימוד המוענקת לו בכל שנה ללימודיו, לא ברור לנו במה הדברים אמורים".