בשתי מילים: מקליבלנד ליוסטון

שינוי גדול, שחל בתוך פחות משנה, יכול להיות מוסבר דרך שורה סטטיסטית אחת: מ-11.7 ל-21.1 דקות, מ-4.0 ל-8.3 נקודות, מ-2.7 ל-3.8 ריבאונדים, מ-0.7 ל-1.5 אסיסטים. ובשתי מילים: מקליבלנד ליוסטון.

• צפו: מצעד ילדי הפלא בספורט
  

לאורך כל הקריירה שלו ב-NBA עומרי כספי הגיע למקומות הנכונים עבורו, רק שלא תמיד ידע לנצל את הסיטואציה לטובתו. סקרמנטו שבחרה אותו בדראפט אהבה את הפוטנציאל ובדיוק התחילה להרכיב קבוצה חדשה בה הייתה לו אפשרות לתפוס תפקיד משמעותי. קליבלנד סימנה אותו כפתרון לעמדה בעייתית ועשתה מהלך במיוחד כדי לזכות בו. בסקרמנטו זה נגמר באובדן המעמד באופן הדרגתי. בקליבלנד פשוט לא היה חיבור.

כספי בקליבלנד. לא היה חיבור(צילום: AFP)

ואז הגיעה התחנה השלישית. מאמן יוסטון קווין מקהייל ראה את כספי כשחקן מושלם לשיטה שלו, גם אם מדובר היה בהסבת סמול פורוורד לפאוור פורוורד בהרכב התקפי נמוך. וכספי הוא דג במים של יוסטון.

צריך לסייג כאן: ישנם אנשים שנושפים בבוז, אומרים שמדובר במספרים מצחיקים שאין דרך לקטלג אותם כהצלחה. זה זלזול מיותר במה שכספי משיג השנה, בגלל שהפרספקטיבה לא נכונה. אין שום סיבה לצפות ממנו לקלוע 20 נקודות למשחק, להפוך לבורג המרכזי בהתקפה שמכילה כמה סופרסטארים. אלה מעולם לא היו הציפיות ממנו ב-NBA.

קווין מקהייל. ראה את כספי כמתאים לשיטה(צילום: AP)

ההצלחה שלו היא במילוי אופטימלי של התפקיד המיועד לו. כספי עוזר לקבוצה לזרום (בניגוד לקבוצות הקודמות, בהן נראה לפעמים מנותק), מניע

 את הכדור, יוצר מצבים התקפיים התואמים את תוכנית המשחק, ובלא מעט מקרים, מספק גם פתרון כסקורר מהספסל. הוא מדורג שביעי בקבוצה מבחינת כמות הנקודות למשחק, בדיוק המקום שלו ברוטציה והמצופה ממנו, טוב יותר משחקנים כמו ארון ברוקס ופרנסיסקו גרסיה, למשל, בעלי כמות דקות דומה שידועים כקלעים עדיפים.

ישנם דברים שאי אפשר להסביר בקלות, או להעריך לעתיד: למה בסקרמנטו הגיעה שקיעה אחרי הפתיחה החזקה, למה כספי לא השתלב בקליבלנד, האם הוא ימשיך לספק את הסחורה ביוסטון. אבל יש אלמנט אחד שונה ביוסטון לעומת סקרמנטו וקליבלנד שפועל לטובתו של כספי.

כספי ביוסטון. תרומה מהספסל(צילום: AP)

מדובר בעניין היציבות - לא שלו, אלא של הקבוצה. זו הפעם הראשונה בה הישראלי משחק בקבוצה שרצה לפלייאוף ונבנתה להישגים ולא כפרויקט. בקבוצות כאלו הרוטציה ברורה יותר ולא נתונה לגחמות של המאמן. בשתי הקבוצות הקודמות השינויים היו מאסיביים, המאמנים הרבו להתנסות, והתאוצות הרעות רק עודדו עוד ועוד הרכבים חדשים. זו סביבה שקשה לשחק בה.

לעומת זאת, שחקן שיודע שהדקות שלו קבועות, ובטח שהשיטה היא כזו, מקבל בהתאם ביטחון. ג'ייסון לויד מה"אקרון ביקון", שמסקר את קליבלנד, תיאר זאת היטב השבוע כשכתב על הבעיות של הקאבס בעמדת הסמול פורוורד: "קליבלנד הביאה את כספי במטרה שימלא את העמדה, אבל הוא היה כאן אסון. עכשיו הוא משחק מצוין בשיטה אחרת ביוסטון".

כספי והחברים. אווירה טובה(צילום: AFP)

קבוצה כזו נהנית יותר מאווירה טובה בחדר ההלבשה - ולא מזיק כשאתה משחק עם דווייט האוורד שמפנק את החברים במתנות יוקרתיות לחג המולד, כפי שמעיד הרולקס שקיבל כספי.

אי אפשר לצייר את הכל בוורוד. אחוזי הקליעה של כספי עלו לעומת עונת השפל, אבל עדיין טובים פחות מהמספרים של תחילת הדרך. בסופו של דבר, כספי מותג כקלע ולא כשחקן פנים אגרסיבי, וככזה, הוא צריך לספק את הסחורה יותר ביציבות. מה שמאפיין אותו הן מעידות תכופות מדי, של משחקים בהם הוא מתקשה למצוא את הטבעת.

הרולקס שכספי קיבל(צילום: מתוך האינסטגרם)

כספי דיבר על כך בהקשר קבוצתי, כאשר התייחס לעומס המשחקים של הרוקטס: "כשיש לנו הרבה משחקים, לא יוצא לנו להתאמן כמו בדרך כלל. זו הבעיה העיקרית. באימונים אנחנו מניעים את הכדור, כולם מרגישים טוב יותר. אני יכול להעיד על עצמי שאחרי יום אימון, אני יודע מה צריך לעשות. ההתקפה זורמת חלק יותר, הקליעות טובות יותר, הקצב. הכל מתחבר".

דווייט האוורד. יש ליוסטון סופרסטארים(צילום: AP)

אבל כרגע הכיוון חיובי. בעוד כמה חודשים כספי אמור לשחק בפעם הראשונה בפלייאוף, וללמוד עוד קצת על כדורסל - כי כל מה שחווה עד עכשיו לא דומה לאינטנסיביות שתגיע שם. ג'יימס הארדן ייקח את הכדור, האוורד את אור הזרקורים. אף אחד לא יצפה מכספי להיות הגיבור של הקבוצה - הוא יימדד במה שהוא עושה עד עכשיו - להיות שחקן משלים מיועד שפועל בתוך השיטה. וזה מתאים לו יותר מכל מה שעשה בעבר.