"מרכבה מזהב": לאייר את המאה הקודמת

ייתכן ושמה של תום זיידמן-פרויד יעורר עניין משום החלק השני של שם משפחתה. זיידמן-פרויד היתה אחייניתו של הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד, אך ייחוס זה אינו מה שהופך אותה לדמות מעניינת כל כך. בהיסטוריה של האיור היהודי היא למעשה מאיירת ספרי הילדים הראשונה שזכתה ללוות באיור - עמוד שלם.

סגנונה הייחודי, המרשים והנוגע ללב, עיטר ספרים בודדים עד מותה בגיל 38 בלבד. כעת רואה אור לראשונה בעברית הספר "מרכבה מזהב" (במקור: Baby Liederbuch). זהו ספר שירים לילדים קטנים, הראשון שכתבה ואיירה זיידמן-פרויד ב-1914, עוד לפני נישואיה למוציא לאור, המתרגם ואיש הספר יעקב זיידמן. במהדורה העברית חוברו עבור הספר שירים חדשים, פרי עטה של המשוררת והמתרגמת לאה נאור, ששאבה השראה הן מהטקסטים המקוריים בגרמנית, והן מאיוריה העדינים הנפלאים של זיידמן-פרויד.

"מרכבה מזהב". איורים שליוו טקסטים לילדים, כמעט לראשונה(איור: תום זיידמן-פרויד)

סיפורו של הספר מרתק, וכך גם תהליך העבודה עליו. עזי אגסי, מו"ל הוצאת "אבן חושן", שבה ראה אור הספר, מספר על הבחירה לפרסמו לצד טקסטים חדשים: "ניסינו לתרגם את הטקסט מגרמנית בשלושה או ארבעה ניסיונות שונים, אך הטקסט שבמקור היה לעתים חסר משמעות, ולא היה 'עובר' היום אצל הילדים שאמורים להקשיב לו.

"לכן גיבשנו החלטה לפנות למשורר שידוע בכתיבתו לילדים שילווה את הציורים במילותיו שלו", הוא מוסיף. "הקושי הראשון היה למצוא את הטקסט הנכון שילווה את ציוריה של תום, והקושי השני היה הצד הטכני. התכוונתי להדפיס את ציוריה של תום על נייר קראפט, ממש כמו שנעשה ב-1914. אך תתפלא לשמוע שדווקא היום, בעידן מכונות הדפוס הדיגיטליות, הדבר קשה יותר מאשר היה בתקופתה". לאחר ניסיונות הדפסה שונים שנדחו בזה אחר זה, החליט אגסי להוציא את הספר בצורה הרגילה, בשמירה, עד כמה שניתן היה, על צבע הדף המקורי.

איך הקהל מגיב לספר אמנותי ועדין, שרחוק כל כך ממה שהתרגלנו לראות?

"יש התפעלות גורפת מהספר, ואני מתכוון להוציא לאור מהדורה מיוחדת, שבה רק הקוֹנטוּרים בשחור יודפסו על נייר קראפט חום, קצת קרטוני, ממש כמו במקור. הייחוד הנוסף יהיה שאת הצבעים של האיורים של זיידמן-פרויד אצבע בצורה ידנית, כל צבע לחוד בעזרת מכחול. אולי אפילו אארגן את המשפחה ואת הילדים, הנכדים והנינים של אביבה הררי, בתה של זיידמן-פרויד. אם זיידמן-פרויד היתה יכולה לעשות זאת לבדה אצלה בבית ב-1914, אין כל סיבה שאנחנו לא נוכל לעשות זאת ב-2014, מאה שנה לאחר מכן".

עבודה ידנית, ניתנת לשחזור באיוריה של זיידמן-פרויד

המהלכים האמנותיים המעניינים והחריגים שנעשו (ואולי עוד ייעשו) עם הספר, נובעים לא רק מתעוזתו של המו"ל, אלא גם מהיותה של זיידמן-פרויד אמנית מוערכת, גם אם לא מוכרת בישראל. בין הספרים שאיירה שראו אור בעברית (גם הם ב"אבן חושן") נמצאים "מסע הדג", שתרגם חיים נחמן ביאליק, ו"ספר הדברים" שכתב בעצמו. הקשר בין השניים, רווי בהיסטוריה מוקדמת יותר.

לצד עגנון וביאליק 

זיידמן-פרויד נולדה בווינה בשם מרתה גרטרוד פרויד, אך בגיל צעיר אימצה שם גברי, תום. היא למדה ציור באקדמיה לאמנות של מינכן, והיתה קשורה לחוג תרבותי-אינטלקטואלי של סטודנטים יהודים צעירים. בחוג זה היו חברים, בין היתר, גרשום שלום וש"י עגנון. ספר משותף של ש"י עגנון וזיידמן-פרויד, "ספר האותיות" היה עתיד להתפרסם, אך נגנז.

פרויד חזרה לברלין ב-1920 שם הכירה את בעלה, נישאה ושם גם נולדה בתה, אביבה. הזוג עמד בקשרים עם ביאליק, ששהה באותה עת בברלין. בראשית שנות ה-20 הקימו פרויד ובעלה את הוצאת הספרים "Peregrin" ובה ראו אור ספרי ילדים בגרמנית עם איוריה של פרויד. במקביל, ובשיתוף עם ביאליק, הם פתחו הוצאת ספרים נוספת, "אופיר", שבה ראו אור בין השאר הספרים "מסע הדג" ו"ספר הדברים". זו היתה ההוצאה העברית הראשונה ששמה דגש על איור בספרי ילדים כתצורה אמנותית בעלת ערך - אך שותפות זו לא החזיקה מעמד בשל סכסוכים בין ביאליק לזיידמן.

ציורים עדינים, אל מול גורל טרגי

לאה נאור מספרת כי במידה רבה, נחום גוטמן "תפס" את מקומה של זיידמן-פרויד, כמאייר הטקסטים לילדים של ביאליק, ובכך קיבע את מעמדו בתחום זה, אך התוצאה היתה שזיידמן-פרויד נותרה ידועה רק ליודעי דבר. היא מוסיפה כי הפנייה אליה, בהמלצתה של פרופסור זוהר שביט מהאוניברסיטה העברית, גרמה לה להתרגשות ושמחה מיוחדת. "כבר לפני למעלה מעשרים שנה התעניינתי ביצירתה ובגורלה של היוצרת הנפלאה והטרגית הזאת", מספרת נאור. "קיבלתי מנכדתה של זיידמן-פרויד את הציורים העדינים, מלאי החן וההומור, ביחד עם תרגום מילולי מגרמנית של השירים לפעוטות שליוו אותם, ובהשראתם כתבתי את השירים החדשים".

נאור מבארת כי בגרמניה ובאוסטריה, מולדתה של זיידמן-פרויד, היא אכן מקבלת את הכבוד הראוי לה, ונחשבת שם, עד היום, לציירת ומשוררת חשובה לילדים. "לדאבוני, בארץ שמה איננו מוכר. אולי 'מרכבה מזהב' תעזור מעט לתקן את המעוות".

אף על פי שמתפרסמים פחות ספרי שירה לילדים.

"לדעתי אין תחליף לשיר ילדים טוב. ילדים זוכרים ואוהבים את השירים ששמעו בילדותם ומבינים אותם לעומק בהדרגה לאורך השנים. נוצרת חוויה מורכבת של תוכן מרגש, קצב וחריזה, שעוזרים לנטוע בזיכרון את השיר במלואו, כולל המילים הבלתי מובנות. וכמובן, אין לשכוח את חשיבות הקול הקורא. לדעתי יש חשיבות גדולה מאוד גם לציורים המלווים את השיר, שאולי הן בעצם יצירות האמנות הראשונות שילד נתקל בהן".

תשוקתו של המו"ל והתלהבותה של נאור לא היו די לולא העניין הרב של אילה דרורי,

נכדתה של זיידמן-פרויד, בפרסום הספר. "באותה תקופה שנכתב ואויר הספר, ערכו תום ואחותה, שחקנית התיאטרון לילי פרויד, ערבי או אחרי צהריים של קריאת סיפורים לילדים", מספרת דרורי, "ובהם לילי הקריאה סיפורים ואגדות לילדים  - שאוירו בידי תום וחלקם גם נכתבו על ידה, כמו הסיפור 'הומפידו'. תום הקרינה את האיורים ב'פנס קסם'. ערבי קריאה אלו זכו לפופולריות רבה, ושם היא הציגה למשתתפים את ספרה".

מדוע היה לך חשוב להביא את הספר לדפוס כעת?

"אני אוהבת את ציוריה של תום מאז שאני זוכרת את עצמי. הספרים והציורים שלה היו בעצם הזכר העיקרי שנותר אחרי אסונה הכבד של אמי שאיבדה את הוריה בעודה ילדה. אני מעריכה שאלמלא הטרגדיה שפקדה את תום, היא היתה מגיעה לארץ, ממשיכה ליצור במיטב כישרונה ולהיות בין המובילות שבמאירי ספרי הילדים. ההוצאה המחודשת של ספריה מחזירה את עדינות המחשבה, הדיוק והמקצועיות שאיפיינו את עבודתה למעגל התרבות. בשבילי ובשביל אחי ואחותי יש בכך סוג של פיצוי על הדברים שירדו לטמיון, ועל החיים שנקטעו באיבם. עכשיו, עם פרסום ספריה, זוכה עבודתה להזדמנות נוספת, לקהל חדש ולחיים חדשים".