"האנטר ס. תומפסון היה חושב שאני חננה"

"יש משהו שחוזר על עצמו בספר שלי - מגדלור במפרץ ביירון שבאוסטרליה. זוהי נקודה גיאוגרפית, שהיא גם נקודת הסתכלות אליה הגיבור חוזר בזמנים שונים ברומן, ומתאר מה עובר עליו. זאת הנקודה הכי מזרחית של היבשת, על פתחו של האוקיינוס. כביכול היא נראית תמיד אותו הדבר, לכן נורא קל להרגיש שם איך היית לפניה - ואיך תהיה אחריה. סוג של טקס מהחיים, שגם נכנס לתוך הספר".

• רוצים לקרוא פרק מתוך "מקום טוב"? היכנסו לכאן!
  

אלי פנגס, מדריך רכיבה על אופנועים, מכור למסעות וגם כתב במגזין "בלייזר", יצא לפני שנים אחדות למסע באוסטרליה עם סובארו אחת, שבמשך חמישה שבועות כוסתה בציורים של 41 נוודים מ-18 מדינות שונות. בהשראת המסע הפיזי ההוא, הוא כתב רומן מסע, "מקום טוב", שבו הוא חוזר שוב ושוב לעיירה ביירון ביי, ולמגדלור שלה. בפעם הראשונה הוא חייל משוחרר בטיול הקלאסי של אחרי הצבא, בפעם השנייה הוא בזוגיות יציבה, אולי יציבה מדי, ובפעם השלישית הוא כבר כמעט אבא.

"מקום טוב". בפעם השלישית, אוסטרליה

מדוע בחרת לנסוע לאוסטרליה ולכתוב דווקא עליה?

"האמת - במקרה. אוסטרליה בכלל לא היתה בתוכניות שלי, אבל הגעתי אליה בעקבות חברים. הגעתי לשם טאבולה ראסה, והיא כבשה אותי. קודם כל, ברמה הכי בסיסית, עשה לי טוב לגשת למדינה זרה. באוסטרליה יש שילוב נדיר מאוד בין פראיות וטבע, וכל מה שמוצאים כשמתפזרים לגמרי במזרח ובדרום-אמריקה - אבל עם תרבות מוכרת ושפה שאפשר לשלוט בה בקלות. באוסטרליה אפשר להתנתק מהכל באופן טוטאלי, או להיות בסביבה שבה הכל זמין. בנוסף, יש בה גודל. אוסטרליה היא אי ענק וחסר גבולות לחלוטין. זה אחלה מקום לצאת למסע, בלי יותר מדי ביורוקרטיה. זה עולם קטן משל עצמו. אפשר לנדוד בו אחרי עונות השנה, אחרי החיות או הנופים".

• אלדד גיל: לגור בבית עם לב שבור
• "גשרים של זכוכית ": סופרת יוצאת למסע
• גיל קדרון: "יחד עם הספר, גם אני נחשפתי"
  

אלי פנגס נולד ב-1976 במושב נווה ימין, ובילדותו לא קרא יותר מדי ספרים. בשנים ההן אפשר היה למצוא אותו בעיקר חורש את השטחים הפתוחים של השרון על אופניים, אופנועים וטרקטורונים, שהפכו לאהבת חייו המקצועית. כיום הוא חי במושב שילת, נשוי ואב לבת. והכתיבה, כך מתברר, הגיעה אליו קצת באיחור.  

"התחלתי לכתוב בעיתונות על אופנועים, אבל הכתיבה היצירתית שלי החלה בשלב מאוחר יחסית בחיים, אחרי הטיול באוסטרליה - המסע נתן לי השראה",

הוא נזכר. "ב'מקום טוב' יש סצנות בנות 14 שנה, אבל רובו נכתב ונסגר דווקא בשנים האחרונות. הייתי צריך כנראה את הפרספקטיבה כדי להעביר את מה שרציתי להעביר בספר: דמות שיוצאת למסע משולש לאותו היעד, ובין הטיולים, הולכת ומתבגרת.

"חוויה של מסע היא חוויה מאוד חזקה. באוסטרליה מצאתי את מי שאני בתור אדם בוגר ומודע לעצמו, ובכתיבה רציתי מאוד לחזור לזה, לחוויה המכוננת הזאת. אוסטרליה הפכה למקום שאליו אני הולך למלא את הסוללות - כדי לחזור לחיות כאן".

"בהתחלה זה היה פשוט שם זמני, אבל ככל שהזמן עבר גיליתי ש'מקום טוב' הוא גם גיאוגרפי - אבל גם מקום שנמצא בתוך הבנאדם. והמסע הזה, החוויה הזאת, שאולי היא גברית, היא עצם הספר. לא ניסיתי, אגב, לכתוב ספר שפונה לגברים. זה לא מה שהנחה אותי במהלך הכתיבה. הדברים בו לא ב'גברית' נטו, אולי חוץ מהשלב הזה של לקראת הילדים. כגברים, באופן טבעי רובנו פחות מחוברים לנושא לפני שהוא מתרחש. היוזמה היא נשית בדרך כלל, וככה זה גם מבחינה ביולוגית. אנחנו הגברים, צריכים למצוא את הכוח לשתף פעולה עם העניין וללכת איתו בלב שלם. והספר נוגע גם בזה".  

"'פחד ותיעוב בלאס וגאס'. הכתיבה המעולה של האנטר ס. תומפסון והניו-ג'ורנליזם שמכניס את החוויה של הכותב כמקור ראשון, עודדו אותי מאוד. הוא מסתכל על הדור שלו ועל עצמו, וממקם את הדברים בתוך משמעות חדשה. יש שם רגע בספר שבו הוא יושב במלון וחושב על המציאות אחרי המפכה של שנות ה-60 בארצות הברית, והאם היא באמת השפיעה על החיים, או שמא הכל היה אשליה. גם 'החתרנים' של ג'ק קרואק השפיע עלי, במיוחד אופי הכתיבה הרצוף. הוא כתב את הספר בכתב יד, כמגילות בזרם התודעה, בלי לדפוק חשבון. הוא לא פחד מהלולאה שצריכה לכבול אותו לקו העלילה, ופשוט כתב". 

מהו המקום שאתה חולם לכתוב בו?

"אין לי שום בעיה בכל מקום. במפרץ ביירון או בבית. אני אוהב את אותה

נחת רוח שנותנת לראש להיפתח וליצירתיות לעבוד בלי מחסומים ורעשים מסביב - בכל מקום שהיא תופסת אותי".

מאיזה סופר היית שמח לשמוע דעה על כתב היד שלך?

"מהאנטר ס. תומפסון שאותו הזכרתי, למרות שלדעתי הוא היה חושב שאני חננה ושלא הלכתי עד הסוף בכתיבה שלי, ושבעצם אין שום קשר בין שנינו. אבל גם מרוברט מ. פירסינג, מחבר 'זן והאמנות אחזקת האופנוע', ולא בגלל האופנועים, שהם רק חלק קטן מהספר, אלא בגלל הפילוסופיה שבו. הפילוח שהוא מבצע בין אנשים הומאנים לריאלים מאוד אינטליגנטי בספר הזה, מאוד מנומק. זה ספר שחזרתי אליו הרבה פעמים, והוא גם גרם לי ללכת לספרים אחרים ולהעמיק בנושאים פילוסופיים. לא בטוח שהשם של הספר הזה בכלל עובד לטובתו". 

יש לך איחולים לספרות הישראלית?

"שתמצא את מקומה בסערה שתקשורת ההמונים עוברת כרגע. מפציצים את כולנו כל הזמן במסרים שטחיים. אין לנו כמעט ערוצי מחשבה ברורים משלנו, אלא רק שטף ענק. ודווקא בספרות כן ישנו העומק הזה".