האם גם אתם רוצים להיות דירקטורים?

האגדות מספרות על ימים בהם חלומה של כל אם היו שבנה יעבוד באגד. כעבור עשור החלום הפך לעובד בנק, ואילו בימנו החלום מתמקד בלהיות דירקטור באחת מהחברות הממשלתיות.

• לאחר 22 שנה: חקלאים יפוצו ב-50 מיליון
• 12,677 ישראלים פוטרו באוקטובר
• עובד שפוטר קנה את המפעל והפך אותו לרווחי
  

13,708 דירקטורים בפוטנציה נענו לאחרונה לפניית רשות החברות הממשלתית להצגת מועמדות ל-500 חברי דירקטוריון בחברות הממשלתיות והגישו את מועמדותם, אולם כעשרות אלפים מתוכם נפסלו בשל חוסר בניסיון. בימים אלה ניגשו גם 300 מועמדים לתפקיד מנכ"ל נמל אשדוד, לאחר עזיבתו של שוקי סגיס את התפקיד.

ברור שהחלום הנחשק הוא להיות דירקטור בכל תנאי. לאלפי המועמדים נדמה שעמדת השפעה, חברות במועדון הדירקטורים, תגמול כספי נאות לכל ישיבת דירקטוריון, קרבה לשר הממונה, שווים ממש אוצר בלום.

עם זאת, לא ברור עד כמה יודעים המועמדים מה מחייב התפקיד, מהי אחריות מקצועית ועוד נושאים חשובים, שבינם לבין כבוד וקשרים - המרחק רב. כבעל ניסיון בשני דירקטוריונים של בנקים ובעשרות חברות ממשלתיות, אנסה לפרט את מחוייבות הדירקטורים ואחריותם כדי שיבינו, שהגמול לישיבה עם הרוגלעך והתה אינם מקנים הרבה פרט לקצת כבוד, וגם זה בספק.

מחוייבות מקצועית וחוקית

קיים הבדל בשקיפות בין חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, לחברות ממשלתיות שרובן אינן נסחרות בבורסה. חברה ציבורית מדווחת על כל מהלך, בעוד שחברה ממשלתית או עירונית (תאגיד המים) אינה מדווחת בתדירות גבוהה.

בחברות הציבוריות אנו רואים יותר יותר תביעות רבות כנגד בעלי עניין ודירקטורים במגוון נושאים, שעיקרן קבלת החלטות עסקיות שפגעו בחברה או בבעלי המניות מקרב הציבור. כך למשל אי.די.בי, מכתשים, אלביט הדמיה ועוד.

בחברות ממשלתיות ועירוניות כמו מי אביבים, רשות הנמלים או מנהל מקרקעי ישראל - קוראים כמעשה יום ביומו על תביעות בגלל החלטות דירקטוריון שלדעת התובעים פגעו בציבור. ברור כי בהדרגה, הציבור אינו מוכן להבליג על מיליוני שקלים שירדו לטמיון בגלל הרמת ידיים אוטומטית של דירקטורים חסרי ידע מקצועי.

המחוייבות של הדירקטורים בחברות הממשלתיות היא להצביע למען טובת החברה בלבד ולא במטרה למנות מקורבים לתפקידים מיותרים, כמלווי אח"מים בשכר של 20,000 שקל לחודש בנמל. המחוייבות של הדירקטורים היא לקבל החלטות מקצועיות ומנומקות כלכלית ולא על בסיס הכרות אישית ועשיית טובות. אם הדירקטורים יצביעו שלא על בסיס כלכלי כחוק - הם חשופים לתביעות ולפגיעה בשמם הטוב.

השפעה פסולה

בנמל אשדוד לדוגמה מנהלים שלושה דירקטורים קרב משפטי נגד רשות החברות הממשלתית המבקשת לפטרם. הרשות אף מבקשת שהשלושה יהיו במעמד של לא ראויים לכהונת דירקטורים באף חברה ממשלתית בעתיד. ברור שאם השלושה יודחו אין להם עתיד כדירקטורים גם בחברות ציבוריות בעקבות הכתם הממשלתי אם וכאשר.

להיות דירקטור בחברה ממשלתית משמעו להיות מקורב לשר הממונה. שר האוצר מאשר את המינוי כחוק, אולם אם החברה נמצאת תחת פיקוח שר התחבורה או הכלכלה והתעשייה - ברור שהשרים המפקחים מבקשים כוח והשפעה בדירקטוריונים.

ההשפעה באמצעות הדירקטוריון עלולה להיות פסולה אם ההחלטה התקבלה משיקולים פוליטיים ולא כלכליים או חוקיים. במצב כזה השר המשפיע "יעלם" מהנוף ויכחיש מעורבות, והדירקטור יצטרך לנמק למבקר המדינה ואף לבית המשפט את החלטתו ועלול להחשף לפגיעה בשמו הטוב.

חשוב שאלפי הדירקטורים שהציגו מועמדותם יבינו היטב, שעליהם לפעול לעיתים בניגוד לדעת השר הממונה ואנשיו המקורבים - דבר שעלול ועתיד לייצר במקרים רבים סכסוכים עקובים מכעס ודיונים משפטיים.

טוב עשו באוצר שביקשו להגדיל את הייצוג הנשי והערבי בדירקטוריונים כיוון שזה חושף אוכלוסיות חדשות נוספות לתפקיד. עם זאת חשוב שהמועמדים שיזכו בתפקיד הדירקטור הנכסף יהיו בעלי ידע, תואר משפטי, ניסיון ניהולי ודברים נוספים שמכשירים אותם לתפקיד יותר מאחרים. נותר לקוות שהדירקטורים שימונו יבינו שמדובר בשליחות מקצועית, סוג של "מילואים כלכלי" שמחייב מסירות ורצינות בשילוב אחריות רבה.

הכותב הוא דיקאן מייסד במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר