נענע לעיכול, קמומיל לכאב מחזור: תה לכל בעיה

אגדה סינית מספרת כי התה התגלה בשנת 2737 לפני הספירה על ידי הקיסר הסיני שן-נונג. האגדה ההודית מספרת על נסיך שביקש ללמד את תורת הבודהה והצליח לשמור על עירנותו בעזרת לעיסת עלי תה. אגדות יש בלי סוף, אך מוצאו האמיתי של התה השחור הוא באזור הגבול שבין צפון וייטנאם למחוז יונאן שבסין.

התה השחור נחשב כבעל ערך רב ובמאה ה-19 אף שימש כמטבע במסחר בין מונגוליה, סיביר וטיבט. התה השחור הגיע למערב כאשר הגיעו הפורטוגזים ליפן, ובשנת 1560 החל שיווקו בארצות אירופה. לאנגליה הגיע התה רק ב-1650, על ידי קתרינה מברגנזה, נסיכה פורטוגזית ששהתה בחצרו של המלך צ'ארלס השני.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על תזונת חורף:

• בלי תירוצים: 22 דרכים למנוע השמנת חורף
• חורף בריא: 6 דרכים טבעיות לחזק את הגוף
• דיאטה לחורף: אוכלים לחם ומרק - ומרזים
  

הביקוש הרב שנוצר לתה באירופה הוביל לגירעון מסחרי מול סין, והבריטים החלו לגדל תה בהודו כדי לספק את הדרישה. כיום מבוצע עיקר גידול התה בסין, בהודו, בפקיסטן, באיראן, בסרי לנקה, בטייוואן, ביפן, באינדונזיה, בנפאל, באוסטרליה, בארגנטינה ובקניה.

כיצד מעבדים את התה?

אם לא מייבשים אותם מיד לאחר קטיפתם, נוטים עלי התה לנבול ולהתחמצן. עיבוד התה מפסיק את החמצון באמצעות חימום המוציא את המים מהעלים, תהליך הנמשך 12-8 שעות.

חמצון עשוי לייצר רדיקלים חופשיים הפוגעים בתאי התא. נוגדי החמצון בולמים את תגובות השרשרת האלה באמצעות חיזור המחמצנים שבסביבתם והסרה של הרדיקלים החופשיים. תכונתם החשובה של נוגדי החמצון היא שבמצבם המחומצן הם יציבים יחסית ובכך הם לא גורמים נזק.

התה מסווג בהתאם לדרגת חמצון העלים:

תה לבן. ייבוש ניצן הצמח בלבד, מבלי שעבר כל חמצון.

תה ירוק. עלים שעברו חמצון מועט באמצעות חימום בקיטור או ייבוש במחבתות חמות. מקורו של התה הירוק מצמח הגדל במזרח הרחוק. הוא עשיר בפוליפנולים, תרכובות כימיות טבעיות בעלות תכונות נוגדות חמצון ויכולת אנטי-סרטנית. כיוון שכך, נפוץ השימוש בו ברפואה הסינית לטיפול במגוון בעיות, בהן כאבי ראש, דיכאון ואפילו מחלות לב.

תה אולונג. תהליך החמצון מופסק לאחר יומיים-שלושה, לפני שהתה הופך מירוק לשחור.

תה שחור. תה שחומצן במשך שבועיים עד חודש, והוא הנפוץ במערב. התה השחור ידוע ברמת החמצון הגבוהה שלו, שכן מצוי בו ריכוז גבוה יחסית של קפאין (כ-50-40 מ"ג לכוס).

תה פו-אר. תה שעובר חמצון ארוך וייבוש, ולאחר מכן תהליכי יישון בדומה ליין במשך שש שנים עד 50 שנה. ככל שהוא מתיישן - הוא יקר יותר. התה מיוצר בעיקר במחוז יונאן שבסין, בתנאי מזג אוויר ייחודיים.

תה נטול קפאין. מיוצר מחליטה של צמחים אחרים שבהם אין קפאין, כגון שעורה.

הרפואה הסינית משתמשת בתה לטיפול בדיכאון ואפילו במחלות לב(צילום: דן לב)

כל תה והסגולות שלו

בתה יש חומרים פעילים הנחשבים כמשפיעים על בריאות גופנו ונפשנו, ובהם פלבנואידים, נוגדי חמצון הפועלים נגד הרדיקלים החופשיים העלולים לפגוע ב-DNA ובכך לתרום להתפתחות סרטן, ואלקלואידים - תרכובות אורגניות חנקניות כמו קפאין, תיאוברומין ותיאופילין הידועות בתכונתן המעוררת.

• תה ירוק. מכיל קפאין, חומר המעלה את קצב חילוף החומרים בגוף. התה הירוק נחשב ברפואה הסינית כמעורר, כמשתן, כמסייע בריפוי פצעים וכמשפר את פעילות מערכת העיכול.
  

• תה שחור. כמו התה הירוק, מכיל קפאין ופוליפנולים, ולכן נחשב כמחזק את המערכת החיסונית, מגביר עירנות ומזרז את קצב חילוף החומרים.
  

• תה מרווה. נחשב כמסייע לטיפול בהזעת יתר, מזרז את זרימת דם, עוזר בהקלת דלקת גרון וקוטל סוגים שונים של חיידקים. את העלים יש לחלוט במשך כרבע שעה במים רותחים, לגרגר או לשתות.
  

• תה רוזמרין. נחשב כעוזר לטיפול בכאבי ראש, לשמירה על הזיכרון, להגברת זיעה, לקרישת דם ועוד. חולטים רוזמרין במים רותחים במשך כ-10 דקות ושותים.
  

• תה נענע. נחשב כעוזר לשיפור תפקוד מערכת העיכול. מומלץ לשתות ספל תה עם נענע שלוש פעמים ביום.
  

• תה שומר. מרגיע ומרדים, יעיל להרגעת חניכי התינוקות בעת צמיחת השיניים, מסייע לטיפול בהפרעות עיכול בילדים ולהגברת החלב אצל נשים מיניקות.
  

• תה קמומיל. נחשב כמסייע בכאבי בטן וכאבי מחזור, עוזר לטיפול בדלקות בשלפוחית השתן ומונע אבנים בכליות.
  

• תה טיבטי. מאיץ את חילוף החומרים בגוף ומשחרר נוזלים. בשנים האחרונות הוא הפך למוצר דיאטה פופולרי, אך הירידה במשקל נובעת ברובה מאיבוד הנוזלים ומשחרור המזון שאינו נספג בגוף. דבר זה מסוכן לפעילותו התקינה של הגוף, לכן השימוש בו כמסייע להרזיה אינו מומלץ.
  

מה עדיף - קפה או תה?

בתה חזק יש לא פחות קפאין מאשר בקפה, אולם בתה הוא מצוי לצד טיאנין היוצר עמו תרכובת הנקראת טנט-קפאין, המשפיעה באופן עקיף ומרוכך יותר מאשר הקפה על כלי הדם, על הלב ועל מערכת העצבים.

במצב הזה הקפאין נקרא "תאין", ויש לו תכונה טובה נוספת: הוא אינו מצטבר בגוף האדם ובכך נמנעת הסכנה של הרעלת קפאין, גם אצל אלו המרבים בשתיית תה. 

בקפה, כאשר אין טיאנין המצטרף לקפאין, נוצרת השפעה חזקה וישירה יותר על הלב.

למי ומתי לא מומלץ לשתות תה?

בגלל הקפאין. מי שסובל מבריחת סידן, צרבת, אולקוס וכדומה עדיף לו שיימנע משתיית תה או להעדיף חליטת צמחים.

בגלל הברזל. עדיף לא לשתות תה אחרי ארוחה בשרית, בשל קשירת הברזל על ידי התאין ופגיעה בספיגתו.

בגלל ההריון. תה צמחים, בריא ככל שיהיה, עלול להיות מסוכן לנשים בהריון או לנשים מיניקות בשתייה מופרזת (מעל שלוש כוסות ביום). תה מרווה, למשל, עלול לפגוע בייצור של חלב אם אצל מניקות.

בגלל המצב הרפואי. בכל מקרה של בעיות כרוניות יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני צריכת תה ירוק.

הכותבת היא דיאטנית ראשית במאוחדת