פשטידת פסטה ופגישת מחזור
הוא היה ביסודי, וזה היה מזמן: רפי אהרונוביץ' פוגש את כל החברים מבית הספר העממי ונהנה מפשטידת פסטה - צמחונית! - כמו של מסעדת "אולימפוס" הוותיקה שנסגרה. יש כמובן גם מתכון
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
נפגשנו בבית של אחד מבני הכיתה. חוץ מהחוויה הרוחנית, נהניתי לטעום פשטידת פסטה, שהיתה חרוכה מלמעלה וכללה אחוזי גבינה טובים. היה גם יין אדום מעולה של יקב יתיר וגם שני גימיקים ממכרים שהגיעו מאנגליה - פופקורן מלוח טבול בשוקולד ופרצעלים גדולים ומלוחים, גם הם טבולים באותו עקרון, מה שחיזק את הרגשת ה-"של פעם", שכן בתור ילד הקינוח החביב עלי היה בייגל'ה מלוח עם קוביות שוקולד פרה. לקינוח של הקינוח הוגש פאי פקאן קלאסי, חמאתי וקרמלי. במקום קפה אני המשכתי עם היין.
לקח לי זמן להתנער למחרת מהאווירה ומהחוויה, ומצאתי את עצמי ביום המחרת בסוג של הנגאובר נפשי. למזלי, נפש או לא - אני עם תופעות כאלו כבר יודע להתמודד, אז יצאנו לאכול. חמישה היינו באותו ערב, סקרנים ורעבים (רק אני הייתי רעב ממש. השאר - האווירה מספיקה להם) ומצאנו את עצמנו בביסטרו חדש שנפתח ליד ביתי - "הרובע השישי".
ביסטרו במובן הקלאסי של המילה קשה כבר למצוא אפילו בפריז, וגם התפריט של "הרובע השישי" נוטה לפרשנות אישית של הקלאסיקות יותר מאשר להגיש את המנות בגרסתן המקורית. אבל האווירה והתפאורה כאן מכניסים אותך לעניינים די מהר. פרנו אחד להתחלה בהחלט עזר, יחד עם משעשע חך נחמד של גבינה ועגבנייה קלופה, שמוגש כפתיח על חשבון הבית.
קרפאצ'ו הסלמון היה טעים ומתובל בעדינות. מרק בצל, מהקלאסיקות של המטבח הצרפתי, היה טוב והוגש כמו שצריך, עם שתי פרוסות בגט וגבינת גרוייר מגורדת . פטה כבד עם טוסטים וריבת שאלוט לצד אגסים ביין גם הוא היה טוב ומעט פלפל שחור שהוספתי אפילו שיפר אותו. מנה גדולה מאד בתור ראשונה שבהחלט ניתנת לחלוקה לשניים.
המשכתי עם עוד פרנו וטעמתי מסלט הקרמבולה עם הפרושוטו וגבינת שבר עיזים (chèvre) שהיה נחמד. קיש לוריין גם הוא לא פישל ועמד יחד עם כל הראשונות בסטנדרט של ביסטרו ואני אומר את זה לחיוב.
בעיקריות הגיעה המנה הטובה ביותר בארוחה, אגב ללא שום קשר מיוחד לצרפת - פילה דג שהיה צלוי במידה המדויקת והוגש על סלט זוקיני רענן ועגבניות עם קצף ליים שאמנם לא היה נראה כל כך אטרקטיבי עליו אבל הוסיף והיה טעים מאוד. ביף סטרוגנוף מתפריט הספיישלים היה טוב אם כי חתוך גס מדי לטעמי ומוגש על תפוח אדמה צלוי עם מעט מידי רוטב ופטריות (אבל אולי זה רק אני שמפנטז על סטרוגנוף קלאסי).
המנה שבחרתי היתה ניוקי סרטנים כחולים עם שרימפס קלמארי וקוקי סאן ז'אק שהיתה סבירה אם כי הוגשה קצת קרה מדי מה שלא כל כך עשה טוב לניוקי. ובכל זאת, בהחלט מנה טובה. לקינוח כבר לא היה כוח אבל מקרונים מעולים שהגיעו יחד עם החשבון היו מעולים. לסיכום: התפריט מגוון ולא רק במנות צרפתיות (יש המבורגר למשל), האוכל טוב, האווירה מעולה פוטנציאל יש ויש עוד יתרון ענק - הוא קרוב אלי הביתה.
פשטידת פסטה - גראטן מקרוני
פשטידת פסטה - גראטן מקרוני, כמו שקוראים לו האנינים - חביבה עלי עוד מימי מסעדת "אולימפוס" המיתולוגית ברחוב הקישון שבפלורנטין, שם היו מוסיפים לה שמיר ביוצאה מהתנור. בבית אני נוהג להכין אותה מהמקרונים הכי גדולים שיש - שווה לנסות.
אני עם המקרונים ניסיתי כמעט את כל מה שאפשר - השתמשתי במעט גבינה כחולה, הוספתי בשרים מעושנים. אבל איכשהו תמיד דווקא הבסיס הזה מנצח, רק שהבעיה היחידה היא שלפעמים הגבינות מוסיפות מליחות רבה מדי. במידה והבולגרים שלכם מלוחה מידי ניתן להשרות אותה במים מראש או להחליף בצפתית רכה.
המרכיבים:
1 חבילת מקרונים הכי רחבים שאתם מוצאים - עובד עם כל פסטה ,אבל הכי עם מקרונים עבים
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/3 כוס שמיר קצוץ
3 ביציםמעט שמן זית
200 גרם גבינה בולגרית מפוררת
100+150 גרם גבינת קשקבל מגורדת
50+50 גרם חמאה
אופן הכנה:
- מבשלים את המקרונים במים רותחים עד לריכוך. מסננים ומוסיפים מעט שמן זית. מערבבים כדי שלא ידבקו ומצננים מעט.
- טורפים את הביצים ומוסיפים למקרונים, יחד עם הגבינה הבולגרית ו-150 גרם קשקבל. מתבלים בפלפל ומוסיפים חצי מכמות החמאה שיש להמיס. מוסיפים גם שמיר ומערבבים מעט.
- משמנים תבנית אפיה או פאירקס ומוסיפים את התערובת. מפזרים מעל את שארית הקשקבל ואת החמאה הנוספת חתוכה לקוביות קטנות ואופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 במשך 45 דקות.
- לאתר של רפי אהרונוביץ'
, מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר
