דרמה בכנסת: ברגע האחרון נדחה דיון בהעלאת הארנונה
יו"ר ועדת הכספים דחה את הדיון בבקשה לאפשר לשרי האוצר והפנים להעניק אישור חריג לרשויות מקומיות לשנות את שיטת חישוב הארנונה - ולהרחיב אותו על אזורים כמו מרפסות או חדרי מדרגות. ההצעה עוררה התנגדות רבה בתעשייה ומגזר העסקי. לפיד, סער וסלומיאנסקי החליטו לדחות את הדיון עד לגיבוש נוסחה שתמנע ייקור חריג של הארנונה
דרמה בכנסת: יו"ר ועדת הכספים , ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), החליט ברגע האחרון לדחות את הדיון שאמור היה להתקיים הבוקר (ג') בהעלאת מחירי הארנונה. הדיון אמור היה להתנהל סביב בקשת משרדי האוצר והפנים לאפשר להם להעניק אישור חריג לרשויות מקומיות לשנות את שיטת חישוב הארנונה.
ח"כ סלומניאסקי הודיע בראשית הישיבה כי "המגמה של הוועדה כמו גם של שרי האוצר והפנים היא שהארנונה לא תעלה מעבר למותר בגין שינוי שיטת החישוב. עד היום נערכו הרבה פגישות בנושא ומאחר שטרם נמצאה הנוסחה המקובלת על הצדדים החלטתי לדחות את הדיון".
כיום, מתיר החוק לרשויות מקומיות לבקש העלאה או הפחתה של ארנונה בהתאם למצבן הכלכלי. עם זאת החוק לא מאפשר לרשויות לבקש שינוי של שיטת המדידה של גודל הנכסים. הדיון אמור היה להתנהל סביב בקשת משרדי האוצר והפנים לאפשר להם להעניק אישור חריג לרשויות מקומיות לשנות את שיטת המדידה של גודל הנכס. כתוצאה מההבדלים בחישוב הקיימים כיום, יש עיוותים רבים הגורמים לפערים בלתי הגיוניים בין תעריפי הארנונה ברשויות שונות.
עוד לפני הדיון נמסר, כי סלומיאנסקי שוקל להגביל את סמכות שרי הפנים והאוצר לתת לרשויות מקומיות אישור חריג לשינויים בחישוב הארנונה. על פי הצעתו, תוגבל תוספת הארנונה המבוקשת עד לשיעור של 7.5% למשך שנת ניסיון, ובסיומה לקיים דיון נוסף בנושא. לא ברור האם השרים קיבלו את נוסחת ההצעה של סלומינאסקי.
הבוקר התקיימו דיונים בין שר הפנים, גדעון סער, שר האוצר יאיר לפיד, ויו"ר ועדת הכספים סלומיאנסקי שבהם הגיעו השלושה להחלטה כי יש לדחות הדיון, עד לגיבושה של נוסחה שתבטיח כי ההיתר לא ישמש ככלי להעלאה חריגה של תעריפי הארנונה בישראל. מהחלטתו של סלומיאנסקי לבטל כליל את ישיבת היום עולה כי גם במהלך היום לא צפויה החלטה.
נציג התעשיינים פוצץ את הדיון
בעקבות החלטת סלומיאנסקי לדחות את הדיון, התקיים משא ומתן חפוז בפינת חדר הישיבות של ועדת הכספים. במשא ומתן השתתפו, לצד היו"ר סלומיאנסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק ונציגי עיריית תל אביב בדיון.
נציגי עיריית תל אביב טענו בשם הרשויות המקומיות כי מתן היתר לשרי האוצר והפנים להעניק אישור לרשויות מקומיות לשנות את שיטת החישוב של גודל הנכס לא יביא בהכרח להעלאת הארנונה. בתגובה, אמר חייק לנציגי הרשויות המקומיות כי הוא מוכן לשתף פעולה עם מתן ההיתר, כל עוד יתחייבו נציגי השלטון המקומי בכתב כי לא יבקשו העלאות ארנונה בגינו. נציגי עיריית תל אביב בדיון סרבו לבקשתו ובעקבות כך סירב חייק להמשיך את ההתדיינות בנושא.
ההצעה שהובאה היום בפני ועדת הכספים הייתה לאפשר לשרי האוצר והפנים להעניק היתר לרשויות מקומיות לשנות את שיטת החישוב של גודל הנכס, כך שרשויות מקומיות שכוללות את עובי הקירות, חדרי המדרגות והמרפסות בשטח הנכס יוכלו לעבור לשיטת של חיוב בגין שטח הרצפה בלבד וליהפך.
באופן עקרוני, אם יינתן אישור לשרים להעניק היתרים כאלה, יוכלו רשויות מקומיות לעשות בהם שימוש כדי לייקר את הארנונה אך גם כדי להוזילה. אולם, בהתאחדות התעשיינים טוענים כי כוונת הרשויות המקומיות היא לנצל את ההיתר כדי לייקר ארנונה, ולראייה מציגים הם את סירובם של נציגי עיריית תל אביב להתחייב כי הארנונה לא תעלה בעקבות מתן ההיתר.
הרשויות הלוו למדינה 450 מיליון
ביממה האחרונה עוררה ההצעה התנגדות רבה. ראשית, מכיוון שהיא כלולה בהסכם שנחתם בין השלטון המקומי למשרד האוצר במאי 2013, לקראת העברת תקציב המדינה. בהסכם זה, הסכימו הרשויות החזקות כלכלית להלוות למדינה 450 מיליון שקל למימון מענקי האיזון והפיתוח לרשויות החלשות. בתמורה, קיבלו הרשויות החזקות אישור התקף ל-10 שנים, לייקר את הארנונה בתחומן ב-0.3% מעבר למה שמאשר משרד הפנים מדי שנה.
כדי להפוך את ההסכם למשתלם עוד יותר עבור השלטון המקומי, כללו בו פקידי האוצר גם סעיפים שמקלים על מצבן הכספי של הרשויות המקומיות. אחד הסעיפים הוא זה שנוגע לחישוב גודל הנכס והכללתו במסגרת ההסכם עוררה חשש שמא הוא נועד לאפשר לרשויות מקומיות להעלות ארנונה, כדי להחזיר לעצמן את הכסף שהלוו למדינה. עם זאת, יש לציין שהצעד רק מתיר לרשות מקומית לפנות לקבלת אישור מהשרים, אשר יכולים לדחות את הבקשה. כמו כן, ניתן לעשות באישור שימוש גם כדי לבקש להוזיל את הארנונה.
ארנונה חריגה ב-200 מיליון שקל
ההצעה עוררה תרעומת גם בקרב נציגי המגזר העסקי, שחוששים מהאפשרות שרשויות יעשו שימוש בהיתר כדי להעלות את גובה הארנונה למפעלים ולעסקים. נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, כבר פנה אתמול ליו"ר ועדת הכספים בבקשה שידחה את ההצעה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ביקש אמש מסלומיאנסקי לקיים דיון דחוף בבקשתו לבטל את מתן האישורים החריגים לשינוי חישוב הארנונה למשך כל שנת 2014. קדמה לבקשה זו פנייה של לין לשרי הפנים והאוצר בבקשה לבטל את הסמכות שניתנה להם לאשר לרשויות לשנות את חישוב הארנונה.
לדברי לין המגזר העסקי נפגע במיוחד משיטת האישורים החריגים. בדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר מעלה כי המגזר העסקי, ב-60 רשויות מקומיות שילם יותר מ-200 מיליון שקל 'ארנונה חריגה', שהוטלה עליו במסגרת מתן האישורים החריגים בשנים 2012-2013 וצפוי לשלם כ-100 מיליון שקל נוספים בשנת 2014", כך כתב לין לסלומיאנסקי.
עוד כתב לין: "המגזר העסקי נמצא בשנים האחרונות תחת ביקורת ובחינת יוקר המחיה תוך דרישה של המדינה ושל הציבור להפחתות מחירים. מרכיב הארנונה המוטלת על העסקים הוא חלק משמעותי בעלויות המעסיקים. על אף שהחוק מאפשר העלאה כללית על פי מדד יוקר המחייה, פותחה שיטה עקיפה, נגד החוק של האישורים החריגים שיש להגבילה".
ברשויות מנסים לבטל את ההסכם
ללא קשר להתנגדויות, קיים סיכוי שההצעה תידחה מסיבה אחרת לחלוטין. ברשויות המקומיות מנסים בשבוע האחרון לבטל לחלוטין את ההסכם שנחתם בינן לבין האוצר במאי האחרון.
ראשי הרשויות החזקות פנו לראש הממשלה ושר האוצר בבקשה לסגת מההסכם, לאחר ששר האוצר יאיר לפיד הודיע על ביטול העלאת מס ההכנסה.
ברשויות החזקות טוענים כי ההסכם שבו הסכימו להלוות למדינה 450 מיליון שקל, נחתם תחת הרושם שקיים מצב חירום במשק, וכי ביטול העלאת המס ההכנסה מלמד כי מצבה של קופת המדינה כשנחתם ההסכם לא היה נורא כל כך.
בשבוע הבא יפגשו ראשי 15 הערים העצמאיות (אלו שאינן מקבלות תמיכה מתקציב המדינה) עם הממונה על התקציבים אמיר לוי, כדי לדון בעתיד ההסכם.
לפנייה לכתב/ת 
