תלמידים בונים: לווין זעיר ישוגר לחלל
מיזם של סוכנות החלל הישראלית שולח לחלל לווין שנבנה על ידי תלמידים ישראלים. מה יעשה הפיקו לווין ואיך זה הולך לעזור לכם?
לרגל שבוע החלל הישראלי שיפתח ב-26 בינואר נולד מיזם חדש של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בצורת פיקו-לוויין בגודל עשרה ס"מ מרובע השוקל מאות גרמים בלבד נבנה בישראל על ידי תלמידים בביה"ס למדעים בהרצליה וישוגר לחלל בחודש אפריל הקרוב.
הלווין הזעיר ששמו "דוכיפת" הושלם באחרונה על ידי קבוצה של כ-40 ילדים בגילאי 16-17. בשלב זה נמצא הלוויין בבדיקות עמידות לחלל במתקני התעשייה האווירית. גודלו של הלוויין עומד על 10 סנטימטר מרובע בלבד שזה גם יתרונו. משקלו כמה מאות גרמים מה שהופך את הפיתוח והשיגור לזולים יותר בהשוואה ללוויינים הרגילים השוקלים מאות קילוגרמים הדורשים הרבה יותר אנרגיה ומיליוני דולרים כדי לשגר ולתפעל אותם בחלל. הלוויין בנוי כקוביה שבתוכה מערכת הפעלה, מערכת תקשורת וחשמל, וחיפוי תרמי להגנה בסביבת החלל הקיצונית.
הלוויין מיועד לסייע למטיילים שהולכים לאיבוד במקום שאין בו קליטה סלולרית. המטייל יוכל לשלוח אותות מצוקה ממכשיר קשר של חובבים אל הלוויין הזעיר, שבתורו ישדר למוקד בכדור הארץ וישלח חילוץ. מאחר שכ-70% מכדור הארץ מכוסה אוקיינוסים, ישנם אזורים עצומים שבהם אין קליטה סלולרית. הלוויין יחוג בגובה 600 ק"מ וישהה כשנתיים בחלל במהלכן יקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי וייתן מענה ל-4,000 ק"מ בכל פעם. בכך יכסה את כל כדור הארץ תוך מספר שעות - אין לוויין שנותן מענה כזה כיום.
הלוויין ישוגר מרוסיה יחד עם עוד כ-50 לוויינים זעירים אחרים כחלק מפרויקט עולמי הנקרא "קיובי 50". בכל העולם בונים את הלוויינים הזעירים סטודנטים, ואילו בישראל מדובר בקבוצה של תלמידים צעירים שעשו את כל שלבי התכנון והבנייה בעצמם. חמישים הלוויינים הזעירים ישלחו יחד לחלל וישהו במרחק של כמה מאות קילומטרים זה מזה ויתעדו כל מה שקורה סביבם. רשת רחבה כזו של לוויינים יכולה לתת תמונה של של איזור התרמוספרה – אזור באטמוספירה עם קרינה אולטרה סגולית חזקה מאוד שטרם נחקר.
מדובר בטרנד עולמי של "לוויינות" זעירה שתופס תאוצה בשנים האחרונות. את הרכיבים אפשר לרכוש באינטרנט. נאס"א שיגרה לא מזמן לוויין זעיר בשם GeneSat שבתוכו חיידקים, ובדקה כיצד הם מגיבים לתנאים של קרינה ולחץ. הלוויין שידר תמונות של החיידקים לכדור הארץ ואפשר ניתוח של תוצאות המחקר בזמן אמת. מחקר כזה חשוב במיוחד לקראת תכנון של מסעות מכדור הארץ והשפעתו על יצורים חיים.
לפנייה לכתב/ת 
