מהפכת הבגרויות הגדולה: שאלות ותשובות
רגע לפני חשיפת כל הפרטים של הרפורמה בבגרות ובפסיכומטרי, מנתחות נשיאות מכללות את עיקרי המהלך. איך תקוצר הדרך לתעודת הבגרות? מה יעלה בגורל בחינות הליבה? איך יפעלו האוניברסיטאות? כל התשובות
שר החינוך שי פירון ימסור אחר הצהריים (יום ד') את הפרטים המלאים בנוגע לרפורמה הגדולה בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית. במסגרת המהפכה במערכת החינוך מסתמן כי התלמידים ייבחנו בבגרות רק על כ-70% מהחומר הנלמד ושאר מרכיבי הציון יתקבלו מעבודת מחקר או חלופה דומה. בנוסף, תבוטל חובת הבחינה הפסיכומטרית לצורך קבלה לאוניברסיטאות.
עוד בחדשות:
בלילה, בצד הכביש: שתי ילדות עירומות
ההורים נשארו ברכבת: בת 4, לבד בתחנה
התוכנית, שפרטיה המלאים יפורטו במסיבת עיתונאים שתועבר מהשעה 16:00 בשידור חי ב-ynet, כוללת גם החלטה שלפיה בחינות הבגרות יתקיימו רק בכיתות י"א-י"ב. בנוסף, 10% מהציון השנתי בכיתה י' יחושבו לציון הפנימי ("מגן"), וכמו כן יצומצם מספר שאלוני הבחינות בכל מקצוע. על רקע המתווה החדש עולות לא מעט שאלות בנוגע ליתרונותיו, משמעויותיו והשלכותיו. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל פרופ' תמר אריאב ונשיאת סמינר הקיבוצים פרופ' ציפי ליבמן מנסות לעשות קצת סדר.
תלמיד שמבקש להתקבל למוסדות אקדמיים יוכל לבחור אם להציג את ציוניו בתעודת הבגרות בלבד, או לחלופין להציג שקלול של ציוני הבגרות והפסיכומטרי. מה משמעות הדברים?
פרופ' אריאב: "המועצה להשכלה גבוהה מחייבת היום זכאות לתעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודים, פרט לאוניברסיטה הפתוחה. החסם הזה יורד מעתה. אם אתה זכאי לתעודת בגרות, אתה תהיה זכאי להתקבל לכל מוסד, להוציא את מקצועות ההנדסה והרפואה, אך אם סיימת 12 שנות לימוד ואינך זכאי לתעודת בגרות תוכל להתקבל למערכת ההשכלה הגבוהה אם תעשה את הבחינה הפסיכומטרית".
פרופ' ליבמן: "הרעיון המרכזי הוא שאפשר יהיה להתקבל למקצועות מסוימים על בסיס בגרות או על בסיס שילוב של שניהם. לדעתי הנוסחה עדיין לא סגורה, אבל צריך לזכור שהגמישות הזו כבר קיימת היום בחלק מהחוגים שבהם אם יש לך בגרות של 100 לא יבקשו ממך פסיכומטרי. מבקשים פה לשנות את השיטה ולהרחיב אותה".
מה היתרון של המהלך הזה?
פרופ' אריאב: "בראש ובראשונה יוריד את הלחץ הזה שהכול צריך להיעשות לבגרויות. מה לעשות, ישנם צעירים שלפעמים הראש שלהם לא בלימודים, שהשכל מגיע בשלב מאוחר יותר, אז הם יצטרכו לעשות גם פסיכומטרי, אבל אין שום סיבה שכולם יעשו גם וגם".
פרופ' ליבמן: "עד היום בן אדם, בין אם ציוניו בבגרות היו טובים או לא, היה צריך לעשות הפסקה של שנה על מנת ללמוד לפסיכומטרי, לפעמים נאלץ לעשות יותר מבחינה אחת. המהלך הזה יחסוך זמן וכסף ללא מעט תלמידים ויוריד את המתח משמעותית".
אז איפה המסננת?
פרופ' אריאב: "מי אמר שצריכה להיות מסננת? מוסדות החינוך האקדמיים רבים היום בינם לבין עצמם כי אין מספיק מועמדים, אז עכשיו יהיו. יכול מאוד להיות שבתחומים יוקרתיים או בתחומים שיש בהם ביקוש עצום, המוסדות יפעילו מנגנוני בקרה כאלה ואחרים כמו שאלון קבלה, ראיון קבלה. זה לא אומר שכל מי שמבקש ללמוד יוכל בהחלט להתקבל לכל דבר. השילוב המקסים הזה של בגרות ופסיכומטרי שישב על צווארנו במשך שלושים שנה ייעלם בעוד שלוש שנים ותהיה הנגשה גדולה יותר להשכלה הגבוהה".
פרופ' ליבמן: "תהיה נקודת חתך מסוימת. אם הביקוש להשכלה הגבוהה יגדל, הרי שהאוניברסיטאות ייאלצו להחליט על נקודות חתך כי הן לא יוכלו לקבל את כולם. אחת הבעיות במיון תהיה שאוניברסיטאות יוסיפו לפי צורכיהן כלי מיון נוספים. עם זאת הדבר ישחרר את התיכון לעשות עבודת למידה משמעותית יותר".
התלמידים ייבחנו מעתה בבגרות רק על 70% מהחומר וב-30% הנותרים יתקבל הציון באמצעות עבודות מחקר או חלופה דומה.
פרופ' אריאב: "למעשה שיטת הבונוסים תבוטל. כל תלמיד יצטרך שבתעודת הבגרות יהיו לו חמישה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, אשכול בשפה, אשכול במורשת ותרבות (ייאלצו לבחור מקצוע אחד) וידע העם (היסטוריה ואזרחות), שבהם תיעשה בחינה חיצונית ובחינה פנימית. במתמטיקה היחס יהיה 70/30 ובשאר המקצועות 60/40. אלה יהיו חמישה מקצועות ליבה שכל תלמיד יהיה מחויב לעשות. היום יש הרבה יותר מקצועות חובה. בתעודת הבגרות יהיו עוד הרבה מקצעות אחרים, אבל לא תהיה בהם בחינה חיצונית, והמורה ייתן לתלמיד ציון לתעודת הבגרות".
פרופ' ליבמן: "היום יש עשרות בחינות חיצוניות והעלויות הכלכליות הן גבוהות מאוד. תחשבו שעכשיו את הכסף הזה יהיה אפשר להשקיע על הכשרת מורים, על תוכניות כאלה ואחרות. מעבר לכך, צמצום הבחינות החיצוניות יביא ללמידה משמעותית בתוך הכיתה".
מה ימנע מהתלמידים לזלזל במקצועות האחרים שהם לא החמישה שציינתן קודם לכן?
פרופ' אריאב: "הם חד וחלק יצטרכו להשקיע גם בהם. הציון במקצועות אלה יהיה חלק בלתי נפרד מהתנאי לקבל תעודת בגרות. המטרה במהלך הזה היא להביא ללמידה משמעותית ולא ללמידה ממוקדת לבחינה. למורה יהיה יותר מקום לבנות את תוכנית הלימודים במקום להכין למיליון בחינות בגרות, ותיפסק המטחנה של 21 יחידות לבגרות".
פרופ' ליבמן: "אם רוצים להעצים את בית הספר ואת התרבות החינוכית, אם רוצים לעשות משהו משמעותי בלי לחץ שלי בחינות – זו הדרך. התלמידים לא יזלזלו, בית הספר יהפוך את הלמידה לא רק לכלי להשגת ציון אלא לדבר כיפי, חוויתי ומרתק, אני לא אומרת שזה קל, אבל צריך לעשות זאת אחת ולתמיד".
הבחינות בכיתה י' יבוטלו. המשמעות היא שבכיתה י"א התלמידים ייאלצו ללמוד יותר חומר בבחינה אחת.
פרופ' אריאב: "כרגע תלמיד בכיתה י' נכנס ללחץ של בחינות בגרות ובמשך שלוש שנים מתוזז במערכת. מעתה כיתה י' תהיה כיתה רגילה, זה מאוד חשוב, זו השנה הראשונה של החטיבה העליונה ולא יהיו בה בגרויות. תהיה יכולת ללמוד בצורה רצינית ולהיכנס לאווירה של בית ספר תיכון. חומר הלימוד לא יצומצם, אבל במקום לשנן שוב ושוב התלמידים ילמדו בקבוצות, יעשו עבודות חקר, יהיה סוג אחר של מבחנים, של הערכה".
גם מספר השאלונים יצומצם.
פרופ' אריאב: "נכון. כמות הטפסים תרד בצורה דרמטית כך שלא יהיו מיליון מועדים, המערכת פשוט תתכנס להרבה פחות בחינות והרבה פחות מועדים, ואני חושבת שזה יצמצם משמעותית
את הבלגן שיש היום".
אכן מהפכה?
פרופסור אריאב: "יש בזה סיכונים, אני לא אומרת שלא, אבל לרפורמה הזו יש סיכוי עצום להצליח כי היום התלמידים מתעבים את בית הספר, אנחנו אומרים שמה שקורה בבית הספר לא רלוונטי, ואני חושבת שיש פה בשורה נהדרת".
פרופ' ליבמן: "לא הייתי משתמשת במילה מהפיכה, אבל זה בהחלט שינוי דרמטי. בתי הספר הפכו בשנים האחרונות לבתי חרושת להישגים, ולא יהיה קל לשנות תרבות כזו מלמידה למבחן לחוויית למידה משמעותית. חשוב מאוד שיהיו ליווי, הדרכה צמודה, כי על זה יקום וייפול דבר".
לפנייה לכתב/ת 
