הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות
שר החינוך ומנכ"לית משרדו הציגו את תוכנית "ישראל עולה כיתה", שבמרכזה צמצום מספר השאלונים בבחינות הבגרות. בשלב הראשון ירוכזו המקצועות ל-3 אשכולות לימוד, פרט למתמטיקה ולאנגלית שיישארו במעמד עצמאי. עדיין לא גובשו הקריטריונים שיקבעו כיצד הבגרות תחליף את הפסיכומטרי
השינויים המשמעותיים בחטיבה העליונה יכללו ריכוז מקצועות וצמצום מספר השאלונים בבחינות. על פי התוכנית החדשה, יוקמו שלושה אשכולות מרכזיים ועליהם יינתן הציון, אף שבפעימה הראשונה תלמידים ייבחנו במקצועות האשכול בנפרד. לתעודת הבגרות יהיה זכאי מי שיצבור 21 יחידות בגרות, אולם אם בעבר היו נדרשים לכך 15 שאלונים, הרי שכעת מספרם יירד לעשרה. מקצועות המתמטיקה והאנגלית יישארו כפי שהיו ולא ייכנסו לאשכולות.
עוד בחדשות ynet:
על פי התוכנית החדשה, ששמה "ישראל עולה כיתה", יוקם אשכול עברית שיכלול את מקצועות הספרות והלשון. בפעימה הראשונה בתעודת הבגרות יהיה ציון משותף לשני המקצועות, אך התלמידים ייבחנו במקצועות אלה בנפרד. כנ"ל לגבי אשכול ידע עם, מדינה ועולם - שיאגד את המקצועות היסטוריה ואזרחות - וכן אשכול מורשת ותרבות, שיכלול את המקצועות תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות. כך למשל, אם במקצוע לשון יש יחידה ראשונה ושנייה, כלומר שני מבחנים, מעתה יהיה מבחן אחד. גם בהיסטוריה יבוטלו שני השאלונים וייערך מבחן אחד בלבד. בנוסף למקצועות החובה, ייבחן התלמיד לכל היותר בשני מקצועות בחירה. התכנית מתייחסת למחזור התלמידים אשר יכנס לכיתות י' בשנת הלימודים תשע"ה.
זמן ביצוע הפעימה השנייה טרם נקבע
האִשְכּוּל יתבצע בשתי פעימות, כשהפעימה הראשונה תיושם בשנת הלימודים הבאה, תשע"ה. בפעימה השנייה: אופן ההבחנות בכל אשכול ייקבע בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים. בוגרי התוכנית החדשה יוכלו להתקבל ללימודים אקדמיים בעזרת תעודת הבגרות במקום הפסיכומטרי. ועדה משותפת למשרד חינוך וההשכלה הגבוהה מגבשת בימים אלה את הקריטריונים לפיהם יתקבל התלמיד למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה קריטריונים שיתייחסו למהימנותה המקצועית של תעודת הבגרות.
שר החינוך אמר בפתח דבריו כי יש פגיעה במצוינות, שמסכנת את מעמדה של ישראל בעולם תחרותי. "מערכת החינוך הנוכחית מגדילה פערים ומנציחה את מעמדו של המוחלש", אמר פירון. "זה תהליך ארוך טווח, אחריות ומתינות הוא שם המשחק. משנות ה-70 ועדות רבות הצביעו על הכיוון. החלטנו לאזור אומץ. אנחנו מאמינים במורים, בתלמידים, בבשלות המערכת לשינוי. אנחנו מאמינים שצברנו ניסיון. אנחנו זהירים, משלבים בין חזון למעש, תוך נקיטת זהירות".
פירון הוסיף כי "תפישת הלמידה הנוכחית מונעת מחלק מהתלמידים לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי את ייחודיותם, היא מעכבת את ישראל בהתקדמות בדירוג העולמי. התוצאות מאכזבות כי הן משפיעות על היקף התלמידים המצטיינים. ילדי ישראל קוראים לשינוי ולהתאמה".
פירון אמר כי הוא מאמין כי השינוי נדרש, ברוח הזמן הנוכחית. "מדינת ישראל לא יכולה להתחמק מחינוך לזהות וערכים. חברה פלורליסטית מחויבת לשיח ערכי", ציין. "למידה משמעותית נועדה לפתח מצוינות של כל תלמיד בתחומי החוזק שלו. מטרת התוכנית היא לא להקל אלא לאתגר את התלמיד. מצוינות היא ערך וצורך, ולצערי פגענו בקדושתו. מצוינות הפכה לציון. מצוינות היא כלי לחיים של שינוי. בחינות הבגרות הן הסמן התרבותי לחינוך בישראל, אך הן הפכו לעגל הזהב. פיתחו תרבות תקצירים. צמצום מספר הבחינות ימקד את הלמידה, יגדיל את המצוינות. אנחנו זקוקים לתקופת היערכות. כיוון שנערכנו למהלך ארוך טווח נפעל בשתי פעימות".
מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, אמרה כי בחינוך העל יסודי לא יהיו בחינות בגרות בכיתה י'.
"נאפשר יותר זמן למידה. נעמיק יותר בלמידה על ידי כך ש-30 אחוז מכלל המקצועות יוקדשו להעמקה והרחבה. נשלב הוראה פעילה ומגוונת בכל מקצועות הלימוד. הגמישות הפדגוגית תאפשר את הערכה הפנימית", הסבירה.
כהן הוסיפה כי "תהיה גמישות פדגוגיות בשעות לימוד - בתי הספר יקבעו באופן עצמאי 25% מהשעות שלהם. בתי הספר יגבשו מתווה עצמאי לפיתוח של צוות המורים, יגבשו דרכי הערכה מגוונת להערכת התלמיד - לצד המבחנים, יעריכו בתי הספר את התלמידים בדרכי הערכה מגוונות נוספות כמו עבודות חקר, הצגת עבודה בעל פה, משחק תפקידים, המחזה, נאום. כמו כן, מתוך סך תוכנית הלימודים המלאה, 70 אחוז מהחומר כולל רכישת ידע ומיומנויות בתחום הדעת ו-30 אחוז מהתוכניות יהוו בחירה והעמקה".
לפנייה לכתב/ת 
