יד שנייה מצופה: כשהוליווד נודדת לקומיקס
נדמה לכם שכל מה שיש בקולנוע ובטלוויזיה מבוסס על קומיקס? יש גם שפע של סדרות קומיקס שמבוססות על מה שכבר ראינו על המסך. עכשיו זו סאגת "מלחמת הכוכבים" שחוזרת לדפים המאויירים, ובעבר זה קרה ל"באפי" ו"כוח המחץ". אבל זה לא אומר שאין לקומיקס מה לחדש לגבי המותגים המוכרים
המותג הקולנועי האחרון שעשה כותרות הוא "מלחמת הכוכבים" - זאת כשחברת מארוול הכריזה שהיא בעצמה תוציא את הקומיקס הרשמי של הסדרה מחדש. מארוול, ההוצאה מאחורי המותגים המצליחים כגון ספיידרמן, אקס-מן, איירון מן ורבים אחרים, נקנתה על ידי דיסני, תאגיד הענק שרכש לאחרונה את הזכויות למותג הקולנועי שהתרחש זמן רב קודם לכן, בגלקסיה רחוקה-רחוקה.
זו לא הפעם הראשונה שמארוול זוכים לעבד את אופרת החלל של ג'ורג' לוקאס, שפקדה בבתי הקולנוע כבר ב-1977. כבר ב-1975,שנתיים לפני שהסרט הראשון יצא לקרנים, פנה יועץ התקשורת של "לוקאס-פילם" לסטן לי, המו"ל דאז של של מארוול, עם הצעה להוציא חוברות קומיקס לקראת צאת הסרט. לי סרב בתוקף, לפחות עד שייראה את הההצלחה של הסרט בקופות. לבסוף דווקא עורך שהתלהב מהרעיון של הסרט, שכנע את לי לתת הזדמנות למלחמת המורדים באימפריה המרושעת - וכך, מספר חודשים לפני שהעולם הכיר את לוק, ליה והאן סולו, כבר היה בעולם קומיקס של "סטאר-וורז".
חרבות עשויות אור ועיפרון
הקומיקס פורסם עד 1986 על פני 107 חוברות, כשלמעלה מ-90 מהן מספרות סיפורים מקוריים שמוסיפים ומרחיבים את העולם בו מתרחשת סדרת הסרטים. דמויות חדשות רבות וחברים ותיקים מהמסך, זכו לשלל הרפתקאות חדשות שחשפו בפני הקוראים את מה שהתרחש לאחר הקרדיטים - ושנים רבות לפני שיודה, זקן אבירי הג'די, נולד.
בשנות ה-90 מארוול איבדה את הזכויות לטובת ההוצאה הצעירה "דארק הורס", שהמשיכה במלאכת ההרחבה וההעמקה של העולם הפנטסטי שבו מתנהלים קרבות באמצעות חרבות עשויות אור. זאת, כאמור, עד השבוע כאשר הזכויות שבו למארוול, וידם עוד נטויה.
אך אין צורך לרחם על "דארק הורס", החברה שנוצרה ב-1986 על ידי בעל חנות קומיקס מאורגון, ארצות הברית, שרצה לתת פלטרפורמה חופשית יותר ליוצרי קומיקס מקוריים. במשך השנים, בנוסף לכותרים חשובים שהבולט שבהם הוא "הלבוי", "דארק הורס" רכשו את הזכויות ללא מעט מותגים טלוויזיונים וקולנועיים, בן היתר, לסרטים "אינדיאנה ג'ונס", "הנוסע השמיני", "הטורף", "שליחות קטלנית", "כוכב הקופים" ועוד.
באפי, קיבלה את זה בירושה
אחד מהמותגים המעניינים ביותר שברשותם הוא "באפי ציידת הערפדים" - סדרת הקאלט של ג'וס ווידון, שירדה מהמסך לאחר שבע עונות. הקומיקסים בנושא באפי, אינם משפיעים או מושפעים מהסדרה, ולרוב עוסקים בדמויות שלא הופיעו בה, כמו ציידות הערפדים שקדמו לבאפי עצמה - שהיא, למעשה, חלק משרשרת ארוכה של ציידות, שזכתה להצלחה משלה.
ב-2007 ווידון בחר להחיות את הסדרה, ואת סדרת הבת שלה "אנג'ל" - בתוך חוברות קומיקס. ווידון וצוות של כותבים (שחלקם אף בוגרי סדרת הטלוויזיה) המשיכו לספר את סיפורם של באפי וחבריה, בעלילה שנחשבה כעונה השמינית הרשמית של הסדרה, פשוט מאוירת. בימים אלו, העלילה כבר ממשיכה בחוברות נוספות, שמהוות את העונה התשיעית.
בראיונות סיפר ווידון, שמשמש כמפיק וככותב הראשי של סדרת הקומיקס, על תחושת החופש שהמעבר למדיום זה העניק ליצירה: "זה נהדר להיות מסוגל ליצור בלי מגבלות של תקציב, ורשות שידור שיושבת לך על הראש", אמר יותר מפעם אחת. ולראיה, העונה השמינית של באפי מתרחשת על פני מיקומים רבים יותר, ומשתמשת במספר רב של ניצבים וכן בתפאורה פנטסטית ומרשימה יותר, מאשר זו שאפשרה סדרת הטלוויזיה.
בנוסף לעניינים הכלכליים, המעבר לקומיקס איפשר לווידון לעסוק בנושאים שאולי היו בגדר טאבו בטלוויזיית הפריים-טיים, למשל, בהפלות. המעבר לקומיקס איפשר גם את חזרתן של דמויות רבות לסיפור - כמו איש הזאב (שגולם בסדרה על ידי סת' גרין) - בלי להיות תלויים בשחקנים בשר ודם.
אך לא רק סדרות עם שחקנים "אמיתיים" זוכות במעבר לקומיקס. גם סדרות מצוירות רבות עשו, בחלוף השנים, את המעבר. "כוח המחץ" ו"הרובוטריקים" קיימות עד היום כקומיקס שפונה ברובו, לאותם הילדים שצפו בהם, וקנו את הצעצועים הנלווים, אי שם בשנות ה-80. הזכויות למותגים הללו החליפו ידיים כמה וכמה פעמים בין הוצאות קומיקס רבות כמו מארוול, Devil's Due ו-IDW, אך בזמן שהסדרות עצמן שמשו כפלטפורמה לממכר מרצ'נדייז, כאן הקומיקס עצמו הוא המוצר.
בזמן שמטרת העל של הסדרות היתה להציג כמה שיותר דמויות, על מנת לגרום לילדים לרצות לקנות כמה שיותר צעצועים (נוסחה שהלכה והשתכללה עם השנים, ראה ערך "פוקימון") המטרה של הקומיקס היא בעצם לספר סיפורים טובים. כשאין את הלחץ לעבור מדמות לדמות, אפשר להתרכז בקאסט יותר קבוע, ולתת יותר אופי ונפח לדמויות הקיימות - הטובות והרעות כאחד. נושא נוסף שניתן לגעת בו באופן עמוק יותר בקומיקס, הוא המוות.
לקראת סוף שנות ה-80 האולפנים שהפקו את "הרובוטריקים" ו"כוח המחץ", הוציאו שני סרטים ששמו להם למטרה להעביר את אור הזרקורים לדמויות חדשות (וכך לצעצועים חדשים) כשרגע השיא בכל סרט היה המוות של המפקדים של הטובים, אופטימוס פריים ודיוק, בהתאמה. הראשון שיצא לקולנוע היה "הרובוטריקים", וכשאנשי השיווק והמפיקים ראו את התגובה השלילית לה זכה המוות של המנהיג האמיץ, הם ערכו מחדש את הסרט, על מנת להציל את מפקד "כוח המחץ" העשוי ללא חת.
בקומיקס, לעומת זאת, מוות הוא חלק מהחיים, כאשר אחד ממקרי המוות הבולטים ביותר הוא של החיילת ליידי ג'יי מ"כוח המחץ". החיילת במדים הירוקים וכובע הקסקט השחור ובן זוגה הקצין פלינט, שכנראה לא הוריד את הכומתה מהראש גם במקלחת, היו הדמויות הפופולריות ביותר של הסדרה, וכיכבו יחד בפרקים רבים.
למרות שהיה נראה כי מצפה להם סוף טוב שכתוב בכוכבים, לא כך היה הדבר,
ובזמן שהמותג עבר אל ידי ההוצאה Devil's Due, ליידי ג'יי נפלה בקרב, ולמותה היה השפעה עמוקה על הסובבים אותה, עם דגש על פלינט, שבשלב זה כבר היה בעלה. מובן שבקומיקס, כמו בקומיקס, שום דבר לא מחזיק לנצח - וברגע שחברה חדשה השיגה את הזכויות למותג, כל מה שנעשה בעבר נמחק כלא היה, והגברת שבה לחיים. אבל הקומיקס לא עסק רק במוות ובעיגול דמויות שטוחות. אפשר היה למצוא בו גם כיף של ממש, כשהשיא הוא אולי בסיפורים שמשלבים בין שתי הכותרים, "כוח המחץ" ו"הרובוטריקים": כי מי לא רוצה לקרוא סיפור על יחידה צבאית מיוחדת שנלחמת ברובוטים ענקיים מהחלל?
ואם במפגשים בין עולמות עסקינן, הוצאת DC רכשה לאחרונה את הזכויות למותג "הי-מן ושליטי היקום", הזכור לכל מי שעבר את גיל 30. על מנת להשיק את הרכש החדש, החברה הוציאה סדרה מיוחדת של "ליגת הצדק", קבוצת גיבורי על המורכבת, בן היתר, מדמויות מוכרות כמו סופרמן ובאטמן שפוגשות בהי-מן, האיש בתחתוני הפרווה והחרב, ושלל חבריו.
אז הרבה ערך מוסף בסדרת הקומיקס שבה איש הפלדה והברברי נטול החולצה הולכים מכות - אין, אבל מי אמר שקומיקס תמיד צריך להוסיף ולהתעלות על המקור? לפעמים קצות מכות זה גם נחמד.
