רפורמת החינוך: "יוצרים מקצועות סוג א' ו-ב'"
צמצום מספר שאלוני הבגרות, ריכוז המקצועות באשכולות - פרט למתמטיקה ולאנגלית - ופטור מפסיכומטרי עם קריטריונים שטרם נקבעו. שר החינוך הציג את הרפורמה שלו שכצפוי גררה תגובות מעורבות. נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך: "יישאר זמן איכות ללמידה". יו"ר התאגדות המנהלים: "משימה בלתי סבירה". ארגון ההורים: "הרפורמה יכולה להוביל לשינוי בפערים החברתיים"
"אני מאוד מודאג כרגע. המקצועות שלנו, היסטוריה ואזרחות, נכנסו לאשכול. אמנם התלמידים ייבחנו בהם בנפרד, אבל הציון יהיה משוקלל. נראה כאילו מדובר בשלב זמני לקראת ביטולן או איחודן". שרון סייג, מורה להיסטוריה, צפה במסיבת העיתונאים של שר החינוך שי פירון ולא אהב את מה שראה. מנגד, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, פרופ' לאה קסן, טוענת כי מדובר ב"חזרה לשורשים. הדרך הנכונה ללמוד". כצפוי, רפורמת "ישראל עולה כיתה" גררה תגובות מעורבות.
עוד על רפורמת החינוך:
"אני מבינה שזו פעימה ראשונה ובהמשך תהיה פעימה שנייה שבה הבגרויות יצומצמו יותר", אמרה קסן. "מעתה הבחינות יתקיימו בכיתות י"א-י"ב ולמעשה המורים והתלמידים לא יתעסקו בהן לפני זה, מה שישאיר זמן איכות ללמידה משמעותית וחווייתית. כשאני הייתי בתיכון כך הדברים התנהלו, ואנחנו במידה מסוימת חוזרים לשורשים". באשר לעבודות המחקר שיצטרכו התלמידים לעשות, אמרה קסן: "אני מאוד בעד. אנחנו כבר היום מכשירים מורים במכללה באופן הזה. זו הדרך הנכונה ללמוד".
פירון ל-ynet: "האם לא פיתחנו תרבות של רמייה?" (צילום: אורי דוידוביץ')
תלמידים בבחינת בגרות. בלי מועדי חורף(צילום: מוטי קמחי)
שרון סייג, מורה להיסטוריה, מתלונן על העליונות שלה זכו מקצועות המתמטיקה והאנגלית. "למה מועדי חורף צריכים להתקיים רק באנגלית ומתמטיקה?", שאל. "אנחנו שוב יוצרים מקצועות סוג א' ו-ב'. האמירה היא שהמקצועות הללו פחות חשובים ואנחנו טוענים שמקצועות הליבה כן שווים. אין מקצוע שווה יותר". סייג התייחס גם לעבודות שיצטרכו התלמידים לכתוב. "מה זה אומר?", שאל, "מי יפקח? מי יחליט מה הקריטריונים לבדיקה? במצב כזה לא תהיה אחידות בין בתי הספר, כל מורה יחליט כיצד לבדוק את העבודה והציונים יהיו בהתאם".
מנגד, מורה לספרות ממרכז הארץ שביקש להישאר בעילום שם אמר כי עניין האשכולות לא מטריד אותו, כל עוד למקצוע שלו תהיה בחינה נפרדת. "מבחינתי יכולים לשים אותו גם באותו אשכול עם מתמטיקה", אמר. "הבעיה היא שיש אמונה תמימה שחלק מתוכנית הלימודים תוכל להיות פנימית. אני מטיל ספק בכל העניין הזה. אני חושב שזה לא ימומש, ולדעתי יזרקו 30 אחוז מהלימודים לפח. המורים יקלו יותר בבדיקה, אין שום מדד אובייקטיבי, ובכל בית ספר הדברים יתבצעו בצורה שונה".
הצגת תוכנית "ישראל עולה כיתה" (צילום: אורי דוידוביץ')
במסגרת הרפורמה הוחלט גם כי תעודת הבגרות תוכל לשמש תעודת כניסה להשכלה הגבוהה במקום הפסיכומטרי. בראיון לאולפן ynet אמר השר פירון כי בעוד חודשיים תוצג טבלה מפורטת שבה יפורטו הקריטריונים לקבלת תלמידים לאוניברסיטאות על סמך ציוני תעודת הבגרות או פסיכומטרי. פקולטות ההנדסה והרפואה יוחרגו מהתוכנית.
מנו קוזינץ, מנכ"ל קבוצת קידום שמכינה תלמידים לבחינה הפסיכומטרית, אמר בתגובה לכך כי "לא ברור עדיין מה יהיו הקריטריונים, אז קשה לדעת מה תהיה ההשפעה עלינו. אבל אני כן חושב שנעשה בשנה האחרונה עליהום אדיר על הבחינה הפסיכומטרית. בסוף כל שינוי משפיע וצריך להיערך בהתאם. יכול להיות שזה יביא לירידה במספר התלמידים, אך מנגד יכול להיות שזה יהיה ההיפך. אני לא מתרגש מזה ואני לא מודאג".
פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, בירך על הרפורמה ואמר כי היא "תביא לצמצום הפערים הלימודיים בקרב בוגרי תיכון מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ותיתן הזדמנות שוויונית יותר לכל השכבות בחברה הישראלית בכניסה ללימודים האקדמיים".
"מקווים שהרפורמה תאפשר למידה משמעותית"
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, בירך גם הוא: "אנחנו מאמינים שצמצום מספר הבחינות ייתן תוקף משמעותי יותר ללימודים במערכת החינוך, כך שלאוניברסיטאות יגיעו בוגרי תיכון עם ידע מעמיק יותר". באשר לפטור מהבחינה הפסיכומטרית אמר: "הבחינה הפסיכומטרית עדיין תישמר כהזדמנות שנייה עבור תלמידים שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם בבחינות הבגרות בתיכון".
בחינה פסיכומטרית. אפשר גם בלי(צילום: יריב כץ)
והתלמידים עצמם? ממועצת התלמידים והנוער הארצית נמסר כי "ריבוי בחינות הבגרות ופריסתן על פני שלוש שנות לימוד יצרו עומס גדול מאוד והביאו למצב שבו הלמידה בבית הספר מתמקדת בעיקר בהכנה לבחינות ובמרדף אחר הישגים גבוהים. אנו מקווים שהרפורמה החדשה שהציג השר תאפשר לנו, התלמידים, למידה משמעותית, מתוך סקרנות אמיתית, ולא במטרה 'להשיג חיים קלים'".
צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות
על פי הרפורמה, בחטיבה העליונה יהיו לימודי החובה במסגרת שלושה אשכולות: אשכול עברית שיכלול את המקצועות לשון וספרות, אשכול ידע עם, עולם ומדינה שיכלול את המקצועות היסטוריה ואזרחות, ואשכול מורשת ותרבות שיכלול את המקצועות תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
(צילום: shutterstock)
תנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות יהיה שלוש שנים של מחויבות בקהילה ובחברה. כמו כיום, גם ברפורמה זו לתעודת בגרות יהיה זכאי מי שיצבור 21 יחידות לימוד. בנוסף, מספר השאלונים בכל מקצוע יצומצם, כך שאם בעבר היו נדרשים 20 שאלונים (למינימום יחידות לימוד), עם החלת הרפורמה מספר השאלונים יצומצם בחצי. כך למשל, אם בלשון יש כיום שתי יחידות, משמע שני מבחנים, מעתה יהיה מבחן אחד.
עוד לפי הרפורמה, בחינות הבגרות יתקיימו רק בכיתות י"א-י"ב, והתלמידים ייבחנו בבגרות רק על 70 אחוז מהחומר הנלמד. בדיקת הבקיאות ב-30 האחוזים הנותרים תבוצע באמצעות הערכה חלופית כמו עבודת מחקר. מועדי החורף יבוטלו ויתקיימו רק באנגלית ומתמטיקה ולאוכלוסיות מיוחדות. הרפורמה תחול על מי שיחל כיתה י' בשנת תשע"ה.
פורסם לראשונה 08/01/2014 23:18
לפנייה לכתב/ת 
שר החינוך פירון מציג את הרפורמה
צילום: מוטי קמחי
ד"ר אריה לוקר. "משימה בלתי סבירה"
צילום: נמרוד גליקמן
פרופ' לאה קסן. "חוזרים לשורשים"
צילום: ליליאנה אורבך
מומלצים
