פורסמו מכרזי הבנייה בשטחים, לפיד תוקף

הודעת הבנייה שעלולה לסבך את המשא ומתן המדיני בשלב רגיש: משרד השיכון הודיע הבוקר (יום ו') על פרסום מכרזים לשיווק קרקעות לכ-1,400 יחידות דיור מעבר לקו הירוק, ביהודה ושומרון ובירושלים. אלו מכרזים שתוכננו להתפרסם בצמוד לפעימה האחרונה של שחרור המחבלים - והתעכבו בשל המגעים שקיים באזור מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי.

עוד בחדשות:

מתנחלים עם חומר דליק, בדרך למפקח הבנייה

בכיר ירדני: נתניהו הציע חילופי שטחים

הפרסום, בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפוי היה להרתיח את הפלסטינים, שאיימו לאחרונה כי כל הודעה על בנייה תשפיע על המגעים המדיניים ותוביל לפנייה למוסדות האו"ם. בימים אלה מנסה קרי לגבש עם הצדדים מסמך הבנות כללי שייאפשר את המשך המשא ומתן מעבר לתאריך היעד להסכם, בחודש אפריל.

קרי ונתניהו בפגישתם הקודמת(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

צוותי המו"מ - הישראלים והפלסטינים עם מזכיר המדינה(צילום: רויטרס)

אחרי הודעת משרד השיכון, שר האוצר יאיר לפיד הגיב וטען כי "אלו לא מכרזי בנייה אל הכרזות בנייה ריקות מתוכן. זהו לא רק רעיון רע אלא רעיון שיש עתיד תעשה הכול כדי להשאירו כרעיון רע בלבד וחסר מימוש". לפיד הרבה לאחרונה להציג תמיכה במאמצי קרי, ואף הדגיש שיש להתקדם במו"מ גם במחיר שינויים בקואליציה - רמז לאפשרות פרידה ממפלגת הבית היהודי של בעל בריתו לשעבר, נפתלי בנט. 

הפלסטינים: חרם על כל מה שקשור לכיבוש

ואכן תגובת הפלסטינים לא איחרה לבוא: לשכתו של אבו מאזן פירסמה הודעת גינוי ודובר הנשיאות, נביל אבו רודינה, אמר כי ההחלטה מוכיחה את "המשך ההתעקשות הישראלית לחבל במאמצים האמריקניים שמטרתם להביא לשלום מובנה על בסיס שתי מדינות". הפלסטינים אף פנו לארה"ב בתלונה נוכח פרסום המכרזים.

גורם פלסטיני המעורה בפרטי המשא ומתן אמר ל-ynet כי הפלסטינים לא הופתעו מההחלטה הישראלית וכי היא היתה צפויה מבחינתם. לדבריו, הדרך של הפלסטינים להיאבק בהחלטה היא דרך הצד האמריקני. לשכתו של אבו מאזן גינתה ודובר הנשיאות נביל אבו רודינה אמר כי ההחלטה "מוכיחה את המשך ההתעקשות הישראלית לחבל במאמצים האמריקניים שמטרתם להביא לשלום מובנה על בסיס שתי מדינות".

בתגובה להחלטת הבנייה פנו הפלסטינים בתלונה לארצות הברית. גורם פלסטיני המעורה בפרטי המשא ומתן אמר ל-ynet כי הפלסטינים לא הופתעו וכי ההודעה הייתה צפויה מבחינתם. לדבריו, הדרך של הפלסטינים להיאבק בהחלטה היא באמצעות המתווך האמריקני.

ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני סאיב עריקאת פרסם הודעה משלו, ולפיה "ההכרזה האחרונה מראה את המחויבות הישראלית להרס תהליך השלום ולהטלת משטר אפרטהייד. הממשלה הנוכחית מציגה בהכרזה הזאת את סדר היום האמיתי שלה. הכרזה על יחידות דיור נוספות בהתנחלויות בזמן הספציפי הזה היא מבחן ליכולת של הממשל האמריקני להטיל על ישראל את האחריות להרס מאמציו להשיג שלום".

עריקאת קרא לקהילה הבינלאומית "לנתק את הקשרים עם כל הקשור לכיבוש הישראלי, כולל חברות ומוסדות המעורבים בקולוניזציה על פלסטין. אלה הדרכים החיוביות שבאמצעותם הקהילה הבינלאומית יכולה להגן וכן לסייע בכדי להביא לפתרון שתי המדינות".

"מתחילת המו"מ: 3,422 יחידות דיור בהתנחלויות"

לפי פירוט משרד השיכון, שבראשו עומד השר אורי אריאל מהבית היהודי, יוצאו למכרז בקרני שומרון קרקעות לבניית 86 יחידות דיור, בעמנואל ל-102 (שני יישובים שעשויים להיחשב מחוץ לגושי ההתנחלויות), באפרת 227, באלפי מנשה 78, באריאל 40, באדם 75, בביתר עילית 24, ובאלקנה 169 יחידות דיור. בירושלים ישווקו בשכונת רמת שלמה מגרשים לבניית 600 יחידות דיור.

אפרת. קרקעות לעוד 227 יחידות דיור(צילום: אילן ארד, lowshot.com )

קרני שומרון. מחוץ לגושים? גבולי(צילום: אילן ארד, lowshot.com )

כמו כן, יוצעו מגרשים בשיווק חוזר (מגרשים אשר שווקו בעבר, אך לא נרשמו להם הצעות) בירושלים: בפסגת זאב - 182 יחידות דיור, ברמות 294 ובנווה יעקב 56 יחידות דיור.

מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר אמר כי מתחילת המו"מ באוגוסט פרסמה הממשלה מכרזים ל-3,422 יחידות דיור בהתנחלויות, "ועם המרכזים של היום המספר קופץ ל-5,349, למעלה מאלף יחידות דיור בחודש". לדבריו, הצעד הוא "פעולת תג מחיר מדיני של נתניהו ואריאל".

ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג תקף אף הוא: "פרסום מכרזי משרד השיכון פוגע במשא ומתן", והסביר כי הקשר של המכרזים לשחרור המחבלים נולד בחטא: "שחרור אסירים הינו צעד פסול ולא מוסרי, ולראש הממשלה היו חלופות. חלופה ראשונה הייתה להכיר בגבולות 67' עם סיפוח גושי התיישבות. החלופה השנייה הייתה הקפאת הבנייה והוא לא רצה לפגוע ביחסים עם הבית היהודי. אז הוא הלך לשחרור אסירים ולכן זו עסקת נדל"ן חמורה ופסולה בעיני. בחצי השנה האחרונה העבירה הממשלה למעלה מחצי מיליארד שקל להתנחלויות".

הבהרה להולנד

מכרזי הבנייה עלולים להשפיע על מצבה המדיני של ישראל בעולם, ובהקשר זה זימן היום משרד החוץ לשיחת הבהרה את שגריר הולנד בישראל, קספר פלדקמפ, בשל שורת פעולות אנטי-ישראליות בשלושת החודשים האחרונים. בשיאן פורסם אתמול כי קרן הפנסיה הגדולה בהולנד PGGM החליטה למשוך את השקעותיה מישראל בשל פעילות מעבר לקו הירוק, שנחשבת במקומות רבים בעולם בלתי חוקית. אך כבר לפני כמה ימים הבהיר שר החוץ ההולנדי כי מדינתו מתנגדת לחרם על ישראל.

סמנכ"ל תחום אירופה במשרד החוץ, רפי שוץ, אמר לשגריר פלדקמפ כי ההחלטות בעניין החרמת ישראל אינן מקובלות ומתבססות על "טענות שווא". עוד הודגש בשיחה כי ישראל מצפה מממשלת הולנד להביע עמדה חד-משמעית נגד חרמות.

בירושלים מנסים אמנם להקטין מחשיבות הביקורת המדינית באירופה וכן מהקריאות לחרם ולסנקציות על ישראל, אך בדרג המדיני הבכיר מודים כי מדובר בבעיה שעלולה להשפיע דרמטית לרעה. שנת 2014 מסומנת כשנת מפתח מן הבחינה הזו, והחשש הוא כי הקריאות לחרם על ישראל ילכו ויתרחבו.

כאמור, לפני כמה ימים הבהיר שר החוץ ההולנדי פרנץ טימרמנס כי הולנד מתנגדת לחרם וכן לאפשרות להטיל סנקציות על ישראל. את הדברים אמר בתגובה לדבריו של יו"ר המפלגה הנוצרית הפונדומנטליסטית, שלפיהם "יש אווירת חרם בחברות ההולנדיות". בראיון טלוויזיוני הבהיר שר החוץ כי הולנד מתנגדת באופן עקבי להתנחלויות "במשך שנים". בממשלת הולנד אף הכחישו מעורבות בהחלטה של קרן הפנסיה, אשר עד כה מושקעים בה כ-100 מיליון אירו בישראל.

לאחרונה אמר ל-ynet גורם מדיני רם דרג, כי "כיום ישראל נמצאת במצב רעוע ורגיש יותר ממה שהייתה בתש"ח". לדבריו, "ההתנהלות של נתניהו מובילה לסנקציות ולחרם. בשביל מה אנחנו צריכים חצי מיליון מתנחלים ביהודה ושומרון? רבים שם על שלושה אחוזים". הוא הזהיר כי אם מדינה אחת תצהיר על חרם, "זה יתפשט בכל אירופה". 

גם ראש הממשלה מוטרד מאוד מהנושא והוא עוסק בסוגיה לא מעט. רק לאחרונה נרתם כדי למנוע את סילוק ישראל מהפרויקט היוקרתי "הורייזן 2020".

Read this article in English