מחקר: מה המתכון להחייאה מוצלחת מעובר אורח
חוקרים מאוניברסיטת קנזווה שביפן, ביקשו לבדוק מה יעילות ההחייאה על ידי עוברי אורח שאינם שייכים לצוות הרפואי, ומה המתכון שמגביר את הסיכוי להצלחת ההחייאה ולהישרדות אחריה
האם תבצעו החייאה באדם שהתמוטט? מחקר חדש מגלה מה הפרמטרים שמגבירים את סיכויי ההצלחה מהחייאה, והאם החייאה של עובר אורח שאינו איש צוות רפואי – היא כדאית. המחקר פורסם בגליון האחרון של כתב העת לענייני החייאה Resuscitation.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
עוד על החייאה:
למה חוק מכשירי החייאה במקומות ציבוריים תקוע?
חדש: מצמידים את האייפון לחזה לביצוע החייאה
הרופאים שיחקו טניס - והצילו חיי שחקן שהתמוטט
ארבע הדקות הראשונות לאחר התמוטטות הן הדקות הקריטיות: אם לא תבוצע החייאה ברגעים אלה, עולה משמעותית הסיכון לנזק מוחי בלתי הפיך, וסיכויי ההישרדות צונחים דרמטית. זו הסיבה לחשיבות הניכרת בביצוע החייאה על ידי עוברי אורח, עוד לפני הגעת האמבולנס.
על פי ההנחיות החדשות משנת 2010, החייאה על ידי עוברי אורח מתבצעת כיום באמצעות עיסויי לב בלבד ללא הנשמה, זאת כדי למנוע הדבקה במחלות, ומשום שיעילות ההחייאה נמצאה טובה גם באמצעות עיסויים בלבד, עד להגעת הצוות הרפואי.
קצב העיסויים צריך להיות כ-100 לדקה. באחרונה הומלץ לבצע את העיסויים על פי הקצב בשיר Staying Alive של להקת הבי-ג'יס.
איך לבצע את ההחייאה?
בעת עיסוי לב ממקם המטפל את כפות הידיים מעל עצם החזה, הנמצאת ממש מעל שריר הלב. עצם החזה, בהיותה גמישה, מפעילה לחץ על שריר הלב וגורמת להתכווצותו.
התכווצות זו מספיקה כדי להזרים דם דרך אבי העורקים אל הגוף. כשמרפה המעסה מבית החזה נוצר בו לחץ שלילי, אשר גורם לדם לזרום אל הלב, וכך הלאה.
חוקרים מאוניברסיטת קנזווה שביפן, ביקשו לבדוק מה יעילות ההחייאה על ידי עוברי אורח שאינם שייכים לצוות הרפואי, ומה המתכון שמגביר את הסיכוי להצלחת ההחייאה ולהישרדות אחריה.
החוקרים שבדקו תוצאות 553 החייאות לאחר דום לב, מצאו כי סיכויי הצלחת ההחייאה גוברים ככל שהיא מתבצעת על ידי יותר עוברי אורח, בהשוואה להחייאה המבוצעת על ידי אדם אחד או שניים. הצלחת ההחייאה גבוהה יותר אם זה שביצע אותה הוא צעיר, לעומת עובר אורח מבוגר או קשיש.
הממצאים העלו עוד כי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר התקבלו אם ההחייאה בוצעה על פי הכללים הבאים:
עיסויי הלב בוצעו במיקום הנכון של הידיים.
קצב העיסויים היה לפחות 100 לדקה.
עומק הלחיצות היה כ-5 סנטימטרים.
הקריאה לצוותי החירום בוצעה תוך 3 דקות מרגע תחילת המקרה.
על פי ההערכות, ניתן להציל עד 70% מחולים שנפטרו בשל דום לב, אילו בוצעה בהם החייאה בתוך 4 דקות מרגע האירוע. המספרים גבוהים יותר בילדים: עד 90% ממקרי המוות הפתאומי בילדים נגרמים בשל הפסקת נשימה, והמומחים מעריכים כי ניתן היה להציל את רובם באמצעות החייאה פשוטה.
לפנייה לכתב/ת 
