"חיים של מלחמה". הכותרות על שרון בעולם

מותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון כבש את כותרותיהם של כמעט כל אתרי החדשות המובילים בעולם. לצד דיווחים עובדתיים שיכולים להיחשב ניטרליים, בחלק מהעיתונים ביקשו להדגיש פרקים מסוימים בחייו. מאמרים שכנראה הוכנו מראש הציגו דעות שממחישות כיצד נתפס בעיניים זרות.

עוד בפרידה מאריאל שרון:

"הראיתי לו תמונה של לילי ודמעה זלגה מעינו"

פקודיו של שרון: "כולם רצו להיות כמוהו"

ישראל של שרון: האיש שעיצב היסטוריה  / בתמונות

"אריק מלך ישראל" / חייו של שרון בווידאו

הפלסטינים: "שרון פושע מלחמה, יגיע לגיהנום"

באתר העיתון האמריקני שנחשב שמרני יותר, "וול סטריט ג'ורנל", בחרו בכותרת "ישראל מתאבלת על לוחם". בעמוד הראשי נכתב: "אריאל שרון היה אחד מהלוחמים המעוטרים של ישראל ומוביל קו קשוח בנושאי צבא, התנחלויות והפלסטינים, ובשלב מאוחר בקרייירה הפך לבעל גישה פשרנית יותר".

ה"וושינגטון פוסט" בחר בכותרת "'ה'לוחם' של ישראל מת" ופירט: "כדמות נועזת עבור ישראלים רבים, ראש הממשלה לשעבר שרון נודע לשמצה כפורץ דרך, וביקש להפוך לאדריכל עתיד של שלום".

באתר CNN הקדישו לשרון מקום נרחב במיוחד. "ענק הצבא הישראלי והזירה הפוליטית במשך חצי מאה, מת בגיל 85 אחרי שמונה שנים בתרדמת", נכתב בעמוד הראשי. בכתבה שכותרתה "גיבור או קצב? 5 דברים על שרון" התמקדו בנקודות הבאות: רבים ראו בו גיבור; אחרים האשימו אותו בפשעי מלחמה; הוא ערך ביקור פרובוקטיבי במסגד חשוב (העלייה להר הבית בשנת 2000); הוא פינה מתנחלים מעזה ומחלקים בגדה המערבית בשלהי הקריירה; הוא סבל משבץ ועבר שמונה שנים בתרדמת.

ב"לה רפובליקה" האיטלקי בחרו להזכיר בכותרת המשנה: "מסברה ושתילה ועד הנסיגה מעזה - גנרל הברזל היה בקומה במשך 8 שנים". באתר העיתון הנחשב הציעו אלבום וסיכום וידאו של חייו, וגם הביאו את הראיון האחרון שערכו עמו, ב-2003, אז ביקש להמשיך להתקדם לפי מפת הדרכים והבטיח: "יש לי את הכוח לעשות שלום".

ב"גרדיאן" הבריטי ניסחו באנדרסטייטמנט ש"מותו בגיל 85 מתקבל בישראל בהלם פחות מאשר השבץ שהכריע אותו ברום ימיו כראש ממשלה". ה"דיילי מייל" הסולידי פחות כינה את שרון "הבולדוזר".

עוד בזירה הבריטית, ב"טלגרף" הנוטה לימין כתב עורך חדשות החוץ דיוויד בלייר, שהיה הכתב במזרח התיכון, מאמר תחת הכותרת "מדוע אריאל שרון היה חשוב". לטענתו, "על אף שהוכתם בשל עברו הצבאי, שרון היה המנהיג הימני הראשון שהתמודד עם הדילמה הגדולה של ישראל", והכיר בצורך לסיים את הכיבוש.

הפרשן הפוליטי הבכיר של העיתון פיטר אובורן פרסם טור משלו ובו טען ש"אריאל שרון היה פושע מלחמה ואל לנו לשכוח זאת.

 הוא כונה בצדק 'הקצב מביירות' ובכינויים רבים נוספים. אבל פושעי מלחמה יכולים להיות גם אנשים גדולים, כפי שלמדנו מאז ימי האימפריה הרומית, ולקראת סוף חייו היה תלוי מעליו סימן שאלה גדול.

"במשך שמונה שנים, היה מדהים לחשוב שהוא שכב שם, מייצג בגופו חידה היסטורית בלתי פתורה...", כתב אובורן. "לעולם לא נדע - האם שרון הפך לאיש של שלום? לולא השבץ, מה היה עושה - האם מנצל את כוחו הפוליטי והאישי העצום להתגמש כלפי הפלסטינים ולהבטיח עתיד לישראל, או האם היה צועד בדרכיו של בנימין נתניהו, בונה עוד התנחלויות ומפנה גב למשא ומתן?"

"ריה נובוסטי" ברוסיה

"אל פאיס" מספרד

ה"שפיגל" המוערך בגרמניה, שנחשב מזוהה עם השמאל, בחר בכותרת "חיים של מלחמה" והסביר בכותרת המשנה כי "הציות לא היה החלק החזק שלו, הוא לא בחר בדרך הסלולה. כחייל, אריאל שרון פעל בפזיזות, כפוליטיקאי הוא לא בחל בפרובוקציה הגסה ביותר. היום, ראש הממשלה לשעבר של ישראל מת בגיל 85".

Read this article in English