עונש לסרבן גט: אין חשבון בנק ורישיון נהיגה
סאגת פרידתם המפותלת של בני זוג נמשכה כעשור. אף שהם הגיעו להסכם שקיבל תוקף פסק דין, התחרט הגבר וסירב לתת לאשתו גט. בית הדין הטיל עליו שורה של סנקציות, בין השאר איסור לנהוג ואיסור על הפקדת צ'קים
בני זוג נישאו בשנת 79' ולפני כעשור הגיש הבעל תביעת גירושים,
שבה טען כי הנישואים מוצו עד תום וכי ממילא הם לא חיים כזוג נשוי זה כשנתיים. אבל נוכח עמדת האישה כי יש סיכוי לשלום בית ולשיקום חיי הנישואים, בני הזוג לא התגרשו. כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2011, שוב הגיש הבעל תביעת גירושים. הוא טען שבשש השנים שחלפו מאז הגיש את התביעה הראשונה לא היה בינו לבין אשתו שום קשר, וביקש "לפרק את החבילה".
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם
- כך משפיעים תעריפי המים על מחירי הדירות
- התעלל נפשית באשתו – וישלם 500 אלף שקל
- מחדל של המדינה: בוטל אישום על עבירות מס
בדיון שהתקיים כחודשיים לאחר מכן בפני בית הדין הרבני באשדוד, טענה האישה כי הבעל נקלע לחובות רבים, שבגינם נאלצו למכור את הדירה המשותפת. בשל כך שכר הבעל דירה אך מנע ממנה לגור בה, והיא נאלצה לחזור לגור עם משפחתה.
עוד טענה, כי הבעל מנהל קשר פסול עם אישה זרה. הבעל הודה בקשר זה וביקש להיענות לתביעתו ולהתגרש "כדי להוריד את המועקה מהלב".
בתום מו"מ שניהלו בני הזוג בסיועו של בית הדין הרבני, הם הגיעו להסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין, ובהתאם הוזמנו הצדדים לסידור גט. אלא שאז חלה תפנית בעלילה: הבעל הודיע לפתע כי הוא מתחרט וביקש לסגור את תיק הגירושים. בדיעבד התברר שהמניעים לחרטה היו כלכליים: הוא דרש שאשתו תחזיר לו כספים שהוציא על בנם המשותף.
לפעמים אי אפשר לשכנע
מאחר שהסכם הגירושים כבר קיבל תוקף, ביקשה האישה להטיל עליו סנקציות. הדיינים - הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק והרב אברהם מאיר שלוש - קבעו שסירובו של הבעל להתגרש אינו נובע מכנות ורצון בשלום בית,
אלא ממניעים ממוניים שאינם במקומם.
משכך הוחלט להטיל עליו את צווי ההגבלה הבאים: איסור יציאה מהארץ, איסור להחזיק רישיון נהיגה, איסור לעסוק במקצוע שמוסדר על פי דין (כמו עריכת דין, תיווך ועוד), איסור להחזיק או לפתוח חשבון בנק, לרבות איסור משיכת שיקים.
חשוב להבין שבתי הדין הרבניים פועלים על פי ההלכה היהודית ("דין תורה"), הקובעת כי גירושים חייבים להיעשות מרצונם החופשי של הצדדים. אמנם בית הדין מוסמך לכפות גט במקרים מסוימים, אולם הוא נמנע מלעשות זאת בשל החשש כי הגט ייחשב "מעושה".
לפיכך, במרבית המקרים מנסה בית הדין "לשכנע" את הבעלים הסרבנים להתיר את האישה מעגינותה על ידי הטלת סנקציות כלכליות ופגיעה בזכויותיו האזרחיות של הבעל, תוך שימוש בסמכותם על פי חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושים), התשנ"ה - 1995.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דניאל רותם
עוסק בדיני משפחה
מומלצים