אגוז קשה לפיצוח, גם עבור בארסה / טור
הקבוצה הקשוחה שבנה סימאונה באתלטיקו אולי פחות אטרקטיבית וגרמה לכך שראינו 0:0 מעט אפור, אבל אי אפשר שלא להעריך את הסגנון שלה. הקטאלונים יכולים לצאת גם הם מעודדים, למרות שמסי עוד לא בשיאו. אילן הלפרין על משחק העונה בספרד
מתחילת העונה חוזרים ושואלים העיתונאים בספרד את דייגו סימאונה האם אתלטיקו מדריד מועמדת לאליפות, האם הוא מכוון לזכייה בתארים השנה וכו'. בקיצור, שאלות בסגנון "האם כבר מותר להגיד את המילה האסורה?", שאנחנו מכירים ממחוזותינו.
עוד ב-ynet ספורט:
- צפו במהפך מדהים של באר שבע מול בני יהודה
- ומה קרה בין דוברת הכתומים, מאיה דמאיו לאוהד הקבוצה?
- צפו: בית"ר מאבדת נקודות בדקה ה-89
- הפרויקט הכי שאפתני בשייט הישראלי
סימאונה מקפיד להתעלם משאלות אלה ודבק בתשובה "partido a partido" (ממשחק למשחק). "זה כמו שארכיטקט בונה בית", הסביר לאחרונה את הפילוסופיה שלו, "הוא צריך לדאוג ליסודות של הבית לפני שהוא מתכנן את הבית היפה". את היסודות האלה, עליהם מתעקש המאמן הארגנטינאי של אתלטיקו, ראינו הערב (ש') ב-0:0 מול ברצלונה.
נכון, זה לא תמיד יפה לעין והרבה פחות
מלהיב מהקרבות שהרגילו אותנו בשנים האחרונות במשחקי הקלאסיקו בין בארסה לריאל מדריד. גם אפשר לצאת מאוכזבים מכך ש"משחק העונה" בספרד, שעורר כל כך הרבה ציפיות, מסתיים בתיקו מאופס עם מעט הזדמנויות ליד שני השערים.
אבל אפשר גם להעריך את העבודה של סימאונה, שבנה קבוצה בדמותו ובצלמו, ובשנתיים שהוא בתפקיד הפך מועדון מפורק לאגוז קשה לפיצוח. אולי האגוז הקשה ביותר שיש כיום ברחבי אירופה.
אפשר גם להעריך קבוצה שעובדת כמו מכונה
משומנת, נלחמת כמו אריות ולא משנה טקטיקה גם מול הקבוצה הטובה בספרד (זוכרים מה קרה כשקרלו אנצ'לוטי החליט לשנות מערך דווקא בקלאסיקו בקאמפ נואו והציב את סרחיו ראמוס כקשר אחורי?).
מי שסומן כדמות המפתח של הקולצ'ונרוס היה קוקה, אבל הוא היה רחוק משיאו והשאיר את הבמה לארדה טוראן. שהיה השחקן מספר 1 במגרש. הטורקי אולי לא נחשב לכוכב בשורה הראשונה באירופה, אבל אולי אחרי היכולת המצוינת הערב יתחיל לקבל את ההכרה שמגיעה לו. בכל מצב מסוכן אליו הגיעה אתלטיקו, טוראן היה מעורב בשלב כלשהו.
ברצלונה בהחלט יכולה לצאת מרוצה מהנקודה. יותר מדי דיבורים היו בחודשים האחרונים על איבוד כוח ההרתעה של בארסה, בטח אחרי הפציעה של ליונל מסי. אז הערב הגיעה במחצית הראשונה הוכחה חותכת נוספת שגם בלעדיו (ובלי ניימאר) יש לשחקנים של טאטה מרטינו מה להציע. אם במגרש קשה כמו ה"ויסנטה קלדרון" הם הצליחו לשמור על הסגנון המוכר והיו טובים יותר, כנראה שהמספידים מיהרו מדי גם הפעם.
הבעיה של הקטאלונים הערב הייתה שאם המהירות של פדרו וההברקות של אלכסיס סאנצ'ס מספיקות מול חטאפה ואלצ'ה, מול קבוצה קשוחה כמו אתלטיקו חסר השחקן שיעשה את הפעולה הלא צפויה. הכניסה של מסי - ובהמשך גם של ניימאר - אמנם פתחה מעט יותר את הפקק מול השער של טיבו קורטואה, אבל אפשר היה לראות שהארגנטינאי עדיין לא בשיאו וגם הוא לא הביא את הישועה.
מי שכמובן יכולה להיות מרוצה מהתיקו היא ריאל, שצפויה לצמק את הפער משתי המוליכות לשלוש נקודות בלבד. וזו הבשורה הגדולה ביותר שיצאה מה"ויסנטה קלדרון" - לראשונה אחרי שנים רבות יש לנו קרב משולש על האליפות בספרד.
וסימאונה? הוא ודאי יתעקש שקבוצתו ממשיכה באותה הדרך ותדבוק בשיטה של מ"משחק למשחק". האמת, לנו לא צריכה להיות שום התנגדות. אם זה ימשיך כך, נקבל במחזור האחרון, כשאתלטיקו תתארח בקאמפ נואו, משחק על כל הקופה שעשוי להכריע את גורל האליפות. יש מישהו שמסרב לכזה פינאלה לעונה?
לפנייה לכתב/ת 
