בשר? בריא לגוף. דגנים? גרועים מסוכר

האם ניתן לגייס תובנות מתקופת האדם הקדמון כדי להפריך מיתוסים מרכזיים בתזונה המודרנית? התזונה הפליאוליתית, הנקראת גם "תזונת האדם הקדמון" או "תזונת הציידים והלקטים", מתיימרת לעשות זאת בדיוק ומגייסת את המדע לעזרתה.

אני לא טוען לאובייקטיביות בנושא תזונה. אני אוכל תזונה פליאוליתית, חי ומטפל על פי הגישה הזו. אני לא מומחה באנתרופולוגיה, בארכיאולוגיה או בהיסטוריה, ולכן לא מתכוון להציג את הטיעונים הרלוונטיים מתחומים האלו. אני רוצה להציג את עקרונות התזונה מהכיוון הבריאותי בלבד.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

בעד ונגד פליאו :

• הטרנד החדש בחו"ל: דיאטת האדם הקדמון
• דיאטת האדם הקדמון או טבעונות: מה יותר בריא?
• מרזים 2013: הטוב והרע ב-3 דיאטות טרנדיות
  

התזונה הפליאוליתית מבוססת על תיאוריה אבולוציונית שלפיה גם בחיינו במאה ה-21 אנו עדיין מותאמים גנטית לתזונה של אבותינו בתקופת האבן, התזונה של המין האנושי במשך מאות אלפי שנים ועד לפני כעשרת אלפים שנה. על פי התיאוריה האבולוציונית, רוב המחלות המודרניות נגרמות בשל תזונה החסרה חלק גדול מחומרי התזונה שהאדם הקדמון קיבל - ואשר כמעט לא נמצאים במזון שאנו אוכלים כיום. לעומת זאת, התזונה המערבית כיום מורכבת ברובה מחומרים שהאדם הקדמון פגש מעט מאוד במהלך חייו אם בכלל, וגופנו אינו מתמודד איתם בצורה טובה.

עקרונות התזונה הפליאוליתית

התזונה הפליאוליתית, פליאו בקיצור, מבוססת על התזונה שקדמה לחקלאות ובאופן כללי אינה מכילה דגנים, קמח, קטניות, שמני אגוזים וזרעים, סוכרים, מוצרי חלב או אוכל מעובד.

בתזונת פליאו אוכלים מזון מהחי: בשר (בעיקר של חיות גדולות), ביצים, דגים, שומן מהחי, ירקות עליים, שורשים עמילניים דוגמת בטטה וסלק, מעט פירות ומעט אגוזים וזרעים.

כמה אוכלים מכל אחד ממרכיבי התזונה? תלוי בכם. אין "תזונת פליאו" רשמית אחת, אלא מדובר בתבנית רחבה מאוד הכוללת אפשרויות תזונה שונות ורבות, ממש כפי שבמסגרת הטבעונות יש שאוכלים טופו וסייטן, יש שאוכלים רק פירות ויש ששותים קולה ואוכלים לחם עם מרגרינה כל עוד אין בהם מרכיב מהחי.

כל אחד מבצע התאמות אישיות של התזונה על פי צרכיו, בין שמתוך התייחסות למצבים בריאותיים שונים ובין שמתוך מטרות הרזיה כאלה ואחרות: אוכלים יותר שומן או פחות, יותר פחמימות או פחות, צורכים מוצרי חלב שמנים, משלבים אורז, אוכלים יותר פירות, נמנעים מאגוזים וכך הלאה.

מיתוס 1: שומן מהחי גורם למחלות לב

אחת הנקודות המרכזיות בתזונת פליאו היא חשיבותו של שומן מן החי בתזונה. אם זו הפעם הראשונה שבה אתם פוגשים את הפליאו, סביר להניח שהמחשבה על אכילת כמויות גדולות של שומן מן החי נשמעת לכם רעיון מאוד לא בריא ואולי אף מסוכן.

זאת הסיבה שבשלה התחלנו לפחד משומן: עד אמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, צריכת שומן הייתה הנורמה. טיגנו בשומן מן החי ואכלו חמאה וביצים בשפע. בשנת 1953 פרסם חוקר אמריקני בשם אנסל קיז מחקר שנערך בשבע מדינות ושהראה קשר ישיר בין כמות השומן שבתזונה לבין מספר מקרי המוות. קיז הגה את היפותזת השומנים והלב שאותה כולם מכירים כיום - שומן הוא האויב.

בשנת 1977 פרסם הממשל האמריקאי המלצה רשמית: "צרכו פחות שומן וכולסטרול, אכלו יותר פחמימות". מאז ירדו רמות הכולסטרול, אך רמת מחלות הלב נשארה אותו הדבר. גם מרגרינה, שהיום מוזכרת בנשימה אחת עם סיגריות, היא חלק מהניסיון להפחית בצריכת השומן מהחי.

תופעת הלוואי העיקרית של העלאת צריכת הפחמימות על חשבון השומן הייתה שהאוכלוסיה השמינה מאוד. שנים מאוחר יותר התברר שבעת פרסום המחקר היו בידי קיז נתונים לגבי 15 מדינות נוספות שהוא גנז, מאחר שלא התאימו להיפותזה שלו. כלומר, בשקלול כל הנתונים לא נמצא שום קשר בין כמות השומן בתזונה ובין מקרי מוות. כיום ישנם מחקרים רבים שמוכיחים ששומן רווי וכולסטרול אינם גורמים למחלות לב.

ישנם כמה רכיבי תזונה שנמצאים אך ורק בשומן מן החי, ובהם ויטמין D שנמצא חסר אצל 80% מהאוכלוסייה, ויטמין K2 שמגן בין השאר מפני אוסטיאופרוזיס וסרטן, אומגה 3 שנמצא בצורה זמינה לגוף בדגים ובחיות שניזונות מעשב, וויטמין A, שאותו ניתן לקבל גם בתזונה צמחית.

תופעת הלוואי של צריכת הפחמימות - השמנה(צילום: shutterstock)

מיתוס 2: הבשר של היום איכותי פחות

בשר ומזון מן החי חשובים מאוד לתזונה שלנו, מאחר שהם מכילים רכיבים שקשה מאוד להשיג ממזון צמחי. בשר, ובעיקר איברים פנימיים, מכילים B12 ואבץ שקשה להשיג בתזונה צמחית בלבד, וכך גם ברזל וחלבון איכותי המכיל את כל חומצות האמינו.

על אף כל הטענות בנושא, בשר בקר וכבש הנמכרים בישראל הם באיכות מצוינת. הבשר אינו מכיל אנטיביוטיקה, החיות גדלות ללא זרזי גדילה ולמי שחשוב הדבר ניתן למצוא גם בשר מחיות האוכלות עשב הגדל ברמת הגולן או מיובא. בשל החשיבות הרבה של בשר כמרכיב תזונתי מרכזי, אנשי הפליאו גם פעילים ומקדמים את הגידול ההומאני בישראל.

בתזונת פליאו מקובל להשתמש בכל חלקי החיה, ובכך למנוע בזבוז וגם להרוויח מקורות זולים ועשירים במינרלים וחומרי תזונה הנמצאים פחות בבשר שריר. בישול ארוך של גידים ועצמות והכנה של מגוון נתחים ואיברים פנימיים הם פרקטיקה מקובלת בפליאו.

מיתוס 3: מערכת העיכול שלנו אינה מתאימה לבשר

מערכת העיכול שלנו מורכבת מאוד, הרבה יותר ממה שחשבו חוקרים בעבר. קל מאוד לקפוץ למסקנות שגויות כאשר מסתכלים על מערכת העיכול. למשל, השיניים שלנו אמנם אינן דומות לשיניים של טורפים - טיעון נפוץ נגד אכילת בשר - אך שינינו דומות לשיניים של חיות אוכלות כל.

גם המעי שלנו שונה במבנהו משל חיות צמחוניות. בעוד שחיות שאוכלות צמחים הן בעלות מעי גס ארוך שבו מפרקים החיידקים את  התאית והופכים אותה לחומצות שומן קצרות, המעי הגס שלנו קצר יותר ודומה יותר לזה של טורפים.

סימנים נוספים לכך שבני האדם מותאמים לאכול בשר הם היכולת להפיק חומצת קיבה חזקה הדרושה לפירוק הבשר, וחוסר היכולת שלנו לייצר ויטמין B12 במעי. בשורה התחתונה, מערכת העיכול שלנו מותאמת לאכילת בשר.

למה לא אוכלים דגנים ושמנים צמחיים?

דגנים מכילים כמעט רק עמילן, וכמות זניחה של סיבים וויטמינים שחסרה כל תועלת תזונתית. העמילן הזה הוא בעצם שרשרת ארוכה מאוד של סוכרים מחוברים יחד, והסוכרים שבעמילן נספגים אל מחזור הדם מהר יותר מאשר סוכר. צריכה מרובה של דגנים ושל בצקים תורמת להתפתחות סוכרת ומחלות לב עוד יותר מאשר סוכר.

דגנים מכילים גם חומצות שונות המפריעות לספיגת חומרי המזון והגורמות לדלקות במעי. 

שמנים צמחיים מכילים חומצות שומן בלתי רוויות, אשר בחשיפה לחום מתחמצנות או הופכות לשומני טראנס. מרבית השמנים האלו הם מסוג אומגה 6, אשר תורמים להיווצרות דלקת כרונית. צורת ההפקה שלהם גם היא אינה בדיוק בריאה. היוצאים מהכלל הם שמן זית, אבוקדו וקוקוס, הדומים לשמנים המוכרים לנו ועמידים יותר בפני חמצון.

בשורה התחתונה, זה עובד

קצרה היריעה, אך יש עוד הרבה שניתן לספר על תזונת האדם הקדמון מבחינת הטיפול בסוכרת, ביתר לחץ דם, במחלות לב ובכולסטרול. מי שמכיר לעומק את עקרונות התזונה הפליאוליתית יוכל לומר שהחסרתי כמה מהעקרונות החשובים בתזונה זו, כמו מגוון ההשפעות דיאטה עשירה בשומן ודלה בפחמימות על מנגנון האינסולין, על תפקוד המוח ועוד.

אסיים בעדות אישית שלי. במהלך שירותי הצבאי התפרצה אצלי מחלת נפש. לא דיכאון קל או התקף חרדה, אלא מאניה דיפרסיה. לאחר שמיציתי את המיטב שלתרופות הפסיכיאטריות היה להציע לי, הלכתי ללמוד תזונה כדי לטפל בעצמי. הגעתי לתזונה קרובה מאוד לפליאו, אם כי אז לא הכרתי עוד את הקשר לאדם הקדמון או לאבולוציה, פשוט גיליתי במחקר פרטי משלי שזו התזונה המתאימה לי. נרפאתי. נרפאתי ממחלת נפש קשה שאין לה ריפוי, והיום אני מטפל בשיטה זו באנשים אחרים.

אני לא לבד. בקבוצת הפייסבוק הישראלית ישנו מאגר עדויות של עשרות אנשים שהתזונה הפליאוליתית שינתה את חייהם, ובאתרים וקבוצות בחו"ל יש עוד אלפי עדויות.

הכותב הוא נטורופת , מטפל בתזונה פליאוליתית