שתף קטע נבחר

 

למה לסבסד שמנת? מי רוצה שנאכל לא בריא

מאחורי הפיקוח הממשלתי על מוצרים כמו לחם לבן ושמנת מתוקה עומד אולי היגיון כלכלי - אבל נלווה לו מחיר בריאותי כבד, שאותו נשלם כולנו בדמות השמנת יתר, כולסטרול גבוה וסוכרת. מה באמת צריך לסבסד בישראל - ואיך להפיק את המיטב מסל הקניות שלנו? דיאטנית מסבירה

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים נועד, בין השאר, להבטיח את הנגישות של הציבור הרחב אל מוצרים בסיסיים במחירים סבירים. התמיכה הממשלתית גורמת בסופו של דבר להפחתה של המחיר לצרכן, מה שאמור להעלות את האטרקטיביות שלו אצל מי שידו אינה משגת. בדרך זו של סבסוד מחירי המזון מבטיחה הממשלה שכלל האזרחים יוכלו ליהנות ממזון במחיר סביר.

 

כעת התבשרנו כי לרשימה המצטמצמת והולכת של מוצרים בפיקוח נכנסו שמנת מתוקה 38% שומן ושמנת רגילה. כמעט כמו מרי אנטואנט ששלחה את העם לאכול עוגות, שולח אותנו שר האוצר לאכול שמנת.

 

יכול להיות שישנו הסבר כלכלי מאחורי ההוזלה, אבל יש לה ללא ספק מחיר בריאותי כבד, שאת תוצאותיו - השמנה, כולסטרול, סוכרת - יממן משרד הבריאות בעוד עשרות שנים.

 

 

אוכלים בריא יותר:

 

הזכות למזון בריא

כשבודקים את הרשימה כולה, קשה להבין מי גיבש אותה ובעיקר - למה. למה נשארים ברשימת המוצרים שבפיקוח מוצרים שאינם בריאים, כשלכל מוצר בסיסי יש תחליף בריא וזמין, שעבור הצרכנים הוא יקר הרבה יותר? חובת המדינה לעודד את הציבור לצרוך מוצרים בריאים ולא להערים קשיים, בעיקר כלכליים, על מי שרוצה להבטיח לעצמו ולמשפחתו תזונה בריאה. אם כבר יש התערבות ממשלתית בסל הקניות שלנו, עדיף שתהיה לכיוון הבריא והמזין.

 

בסעיף 25 בהכרזת זכויות האדם של האו"ם נאמר כי "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה... לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון". ומאחר שחלפו כבר 60 שנה מההכרזה, אפשר לומר שזכותו של כל אחד מאיתנו היא למזון בריא.

 

מוצרי היסוד שנמצאים היום בפיקוח הם לחם לבן, לחם שחור, חלה ולחם פרוס. למה הרשימה אינה כוללת גם לחם קל ולחם מחיטה מלאה? מדוע אין בה שמן זית או שמן קנולה, טחינה ויוגורט? ברשימת המוצרים יש גם גבינה צהובה 28% שומן. אמנם בגבינה יש סידן, אבל אפשר לזכות בו גם לצד הרבה פחות אחוזי שומן.

 

אף אחד מהמוצרים שבפיקוח לא יירשם על ידי דיאטנית בתפריט דיאטה. לחם קל, גבינה רזה ומקורות אחרים לסידן (כגון טחינה), הנחשבים בריאים - עולים יותר. אז איפה עדיף לחסוך, בקלוריות או בכסף? מדוע מעודדת המדינה את אזרחיה לאכול אוכל לא בריא? מדוע אין פיקוח על מחירי הירקות, הפירות והקטניות? אותו היגיון כלכלי של הוזלה שתמשוך את המשווקים להוריד מחירים אמור לפעול גם כאן.

 

כריך מסובסד מול כריך שאינו מסובסד

לחם לבן + חמאה + פרוסת גבינה צהובה = 330 קלוריות.

 

לחם קל או מחיטה מלאה + כף טחינה או חומוס + גבינה צפתית/ סרדינים/ טופו + ירקות = 302 קלוריות.

 

איך לחסוך קלוריות במוצרים שבפיקוח?

  • העדיפו לחם שחור על פני לחם לבן.

 

  • קנו חלב בשקית ולא בקרטון, והקפידו שלא לקנות חלב מועשר או חלב בטעמים.

 

  • קנו גבינה צהובה במעדנייה, שם המחיר מפוקח.

 

  • הסתפקו בביצים רגילות ולא מועשרות באומגה 3. מחקרים הוכיחו שהכמות זהה.

 

  • בחרו בירקות הזולים יותר בעונה זו לסלט או כתוספת לכריך.

 

  • שתו מים וותרו על משקאות ממותקים או מוגזים.

 

  • למרות ט"ו בשבט המתקרב, העדיפו פירות טריים על פני מיובשים.

 

  • הכינו אוכל בבית. עלותו תמיד יותר זולה מאוכל קנוי, ואתם זוכים בפיקוח על הטריות ועל כמויות השמן, הסוכר והמלח.

 

  •  צאו לקניות שבעים וקנו רק על פי הרשימה שהכנתם מראש.

 

כדי שלא נמשיך במגמה שבה כל ילד שלישי או רביעי בישראל הוא שמן, ואשר סיכוייו להיות מבוגר שמן עומדים על 40%, יש להפוך את המזון הבריא לזול - ובדרך זו לזמין.

 

הכותבת היא מנהלת מחלקת דיאטה, סטודיו סי



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
חובת המדינה לעודד את הציבור לצרוך מוצרים בריאים
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מומלצים