"היא פחדה להפוך למלצרית, וזה גרם לטירוף"

מי שהסתובב ברחובות ניו יורק בשבועות האחרונים, התקשה להתחמק מפרצופם המחויך של השחקנים אמיל הירש והולידיי גריינג'ר. השניים, שמגלמים את "בוני וקלייד" במיני סדרה חדשה של רשת A&E (שתשודר בישראל ב-yes Oh החל מיום חמישי הקרוב), זכו לקמפיין מאסיבי שמרח אותם, לבד ולחוד, כמעט על כל טלפון ציבורי במנהטן (ומתברר שיש עוד לא מעט כאלו).

בשלטי החוצות השניים מופיעים כצמד השודדים המפורסם, מרוחים בדם ואפופים בעשן סיגרים ואקדחים עם מבט שכולו כעס, חרמנות ורוח נעורים. זה באמת הכי בוני וקלייד, או לפחות המיתולוגיה שסביבם, אבל ממש לא קרוב לשני הילדים שפגשתי לראיון במלון בוטיק בניו יורק. פנים מול פנים הם נראים צעירים להחריד (הירש בן 27 אבל עם בייבי פייס של בן 11, גריינג'ר בת 25 ובעלת לוק של חניכה טרייה בצופים).

אמיל הירש והולידי גריינג'ר בסדרה. שונים לגמרי מהדמויות שלהם

הם מנומסים, לבושים באיפוק ומרבים להצטנע ולבדוק לשלום מי שמולם, מרחק גלקסיות מזוג הפושעים אותם הם מגלמים. במיוחד מרשים השוני אצל גריינג'ר (המוכרת מ"הבורג'ס"), שהיא בכלל יבוא בריטי. "המבטא באמת היה מהחלקים הקשים בעבודה", היא צוחקת. "מובן שעבדנו עם מורה דיבור שהדריך אותנו איך לדבר, אבל בעיקר נכנסנו לדיבור 'דרומי' ולא הפסקנו במשך כל הצילומים. רבים מהצוות, מהניצבים ומהמקומיים שהיו סביבנו על הסט דיברו במבטא דרומי בטבעיות, וזה כנראה מדבק. דיברנו ככה גם כשלא צילמנו".

"זה לא רק המבטא", מוסיף הירש (ונוגע בשבחים שהשניים קצרו על הופעתם), "עבור הסדרה הפכנו למעשה לבוני וקלייד. ההקפדה על הפרטים היתה אדירה, לא רק הדברים הברורים, כמו הבגדים או המכוניות, אני מדבר גם על השעונים בתוך הרכב או הגרביים שלא רואים בכלל. הכל היה נאמן למקור. כשאתה לבוש כמו בשנות ה-30, וחם לך כמוהם, ואתה נוהג כל היום במכוניות עתיקות ושודד חנויות, הגבול בינך לבין הדמות נהיה מעורפל".

"קיוויתי לשיחת טלפון מפיי דאנאווי"

עם כל הכבוד לבגדים המסורבלים, לחום ואף למבטא, הם לא היו הקושי המרכזי שניצב בפני צמד השחקנים הצעירים, שהם חלק מקאסט מפואר שכולל גם את זוכי האוסקר וויליאם הארט והולי האנטר. בוני וקלייד הם הרי לא סתם דמויות לעיצוב כחימר, מדובר בצמד שודדים אמיתי, שעמד בראש כנופיית פשע אמריקנית בשפל הכלכלי בשנות ה-30. הם לא רק היו בשר ודם, הם גם זכו לתהילת עולם שהתחילה בחייהם (התקשורת טרפה את הסיפור של זוג השודדים, ובוני וקלייד עצמם, בעיקר בוני, נהנו ותמרנו את התקשורת בהתאם), והפכה לסופת טורנדו לאחר מותם. הם נחשבים סמל אמריקני וחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה המקומית, שמקדשת סיפורי אהבה גדולים וסיפורי "רובין הוד" של חלשים מול חזקים.

גריינג'ר בסדרה. הימור פרוע

סיפורם זכה למאות גרסאות - הסרט "בוני וקלייד" משנת 1967 אף נחשב לקלאסיקה ולאבן דרך בזכות החדשנות הקולנועית שלו. השחקנים הראשיים, וורן ביטי ופיי דאנאווי, יצרו נעליים ענקיות עבור כל מי שבא אחריהם. הלחץ אולי  מורגש פחות עבור הירש, שהספיק להתבלט ב"עד קצה העולם", "לקחת את וודסטוק" ו"בלי חוקים" (Savages) וסומן מזמן כדבר הבא, אבל הוא בטח מורגש אצל גריינג'ר, ליהוק שהוא הימור פרוע בהתחשב בניסיון הדל. "אני חייבת להודות שכבר נמאס לי מהשוואות לסרט הקודם", היא מודה. "כולם שואלים אם ראיתי אותו, אם זה מלחיץ לבוא אחרי פיי דאנוואי, ואפילו אם החלפנו טיפים ביננו".

הולי האנטר ב"בוני וקלייד"

"הולידיי היא בוני לחלוטין בחולמניות ובתמימות שלה", מוסיף הירש. "אני חושב שיש גם בי הרבה מקלייד, שילוב של נאיביות עם פרחחות. חוץ מזה שגם אני מאמין גדול באהבה".  

אקדח בביריות

יאמר לזכותו של "בוני וקלייד" הנוכחי, סרט שפוצל בשל אורכו לשני חלקים והוכתר כמיני סדרה, שניכר בו מאמץ לשמור על דיוק היסטורי. בניגוד לגרסאות שתדלקו את האגדה, כאן ניסו להביא את הסיפור "האמיתי" של בוני וקלייד, מילדותם ועד מותם. ההילה סביב השניים לא מתפזרת לגמרי - בוני היא עדיין פאם פאטאל עם אקדחים בביריות בעוד שקלייד הוא כמעט גיבור-על עם יכולת מיסטית להתחמק מהמשטרה, אבל ניכר שהמטרה היא לא להציג שוב את בוני פרקר וקלייד בארו כמותג דו ראשי, אלא כבני אדם מורכבים. בוני, למשל, מתמוטטת בעקבות דחייה מאולפן סרטים - הסבר מקדים לאותן שאיפות תהילה שגרמו לה להגיע לכותרות העיתונים.

"ההקפדה על הפרטים אדירה - גם על גרביים ודברים שלא רואים בכלל"

וויליאם הארט. קאסט מפואר

"בוני היתה לא פחות קשוחה מקלייד", צוחק הירש. "היא היתה כח מניע בכנופיה הזו. אפשר לסכם שהם השפיעו לרעה אחד על השני".