הגירעון ב-2013 עמד על 3.15% מהתוצר

על פי אומדן ראשון שפרסם היום (ג') משרד האוצר, הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2013 עמד על 3.15% מהתוצר, או 33.2 מיליארד שקל. מדובר בגירעון נמוך משמעותית מזה שתוכנן במסגרת תקציב המדינה לשנים 2014-2013. על פי תקציב המדינה, היה צפוי גירעון של 4.33% מהתוצר, או 45.65 מיליארד שקל.

תקציב המדינה - כותרות אחרונות בערוץ הכלכלה :

• הגירעון בתקציב נמוך מהתחזית: 3% מהתוצר
• ה-OECD מייעץ לממשלה שוב להעלות מסים
• הח"כים מנעו מחטף בעודפי תקציב הביטחון
  

הפער נובע מכך שההכנסות ממסים בשנת 2013 היו גבוהות ב-5.7 מיליארד שקל מהצפוי, בעוד שהוצאות הממשלה היו נמוכות ב-6.7 מיליארד שקל מהצפוי.

במהלך שנת 2013 הוציאו משרדי הממשלה בפועל רק 98% מהתקציב שהוקצה להם. שיעור ההוצאה הנמוך נובע מכך, שבמשך 8 החודשים הראשונים של השנה התנהלה הממשלה בתקציב מעבר, בשל הקדמת הבחירות אשר עיכבה את העברת התקציב בכנסת.

במסגרת תקציב המעבר, היו מורשים משרדי הממשלה להוציא מדי חודש 1 חלקי 12 מהסכום השנתי שהוקצב להם בשנת 2012, כלומר, הגידול הקבוע בתקציב המדינה לא נכנס לתוקף עד לחודש ספטמבר.

עם זאת, יש לציין כי במסגרת תקציב 2014-2013 אישרה הכנסת לממשלה חריגה חד פעמית בהיקף של 6.5 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה המותרת לה על פי חוק. כך שבפועל, הוצאות הממשלה היו נמוכות ב-200 מיליון שקל בלבד מיעד ההוצאה.

כמו כן, הכנסות המדינה ממסים ואגרות היו גבוהות ב-5.7 מיליארד שקל מהמתוכנן, כאשר גביית היתר נובעת כולה מעודף בגביית מס הכנסה ומס חברות. הכנסות המדינה ממסים ישירים היו גבוהות ב-7.8 מיליארד שקל מהמתוכנן, בעוד שהכנסותיה ממסים על מוצרי צריכה היו נמוכות ב-1.7 מיליארד שקל מהמתוכנן. 

עיקר העודף נרשם בעקבות הסדרת המחלוקת בין המדינה לבין חברות גדולות סביב "הרווחים הכלואים". כתוצאה מהסדרת המחלוקת, נרשמה הכנסה של 4.4 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 3 מיליארד שקל בלבד.

כמו כן, נרשמו הכנסות כתוצאה מעסקאות חד פעמיות, כמו מכירת תוכנת הניווט Waze לענקית החיפוש "גוגל" ומכירת חלק ממפעל "ישקר" לקרן ההשקעות האמריקנית "ברקשייר האת'וואי".

ביקורת על לפיד בממשלה: לא היה צורך בהעלאת מסים

נתוני התקציב הסופיים מעודדים מצד אחד, שכן הם מלמדים שממשלת ישראל הצליחה גם ב-2013, על אף הטלטלות הפוליטיות והמשבר הכלכלי באירופה, לשמור על גירעון סביר, על פי סטנדרטים בינלאומיים. עודף הגבייה של שנה זו גם יצמצם את החוב החיצוני של הממשלה ויאפשר לה להשקיע יותר כסף בשנים הבאות באזרח ופחות בהחזר חובות.

עם זאת, פעם נוספת מורגש פער משמעותי בין התחזיות שעל בסיסן עיצבה הממשלה את מדיניות התקציב, לבין התוצאות הסופיות. יעד הגירעון הגבוה שנקבע ל-2013 הוביל בקיץ שעבר לצעדים חריפים בתחום המיסוי - כמו העלאת המע"מ באחוז נוסף, העלאת מסי הקנייה על שורה של מוצרי צריכה וביטול מתווה הפחתת המכסים, שעליו המליצה ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית כנגד יוקר המחיה. בדיעבד, יתכן שצעדים אלה לא היו מחויבי המציאות.

בממשלה מושמעת היום ביקורת קשה על הפער שבין תסריט האימים שצייר שר האוצר, יאיר לפיד, לפני העברת התקציב, לבין המציאות שעולה מהנתונים הסופיים אודות גביית המסים ב-2013. "שר האוצר נהג בחוסר אחריות, כשהחליט לנפח את נתוני הגירעון על מנת להסביר לציבור מדוע הוא איננו יכול לעמוד בהבטחות הבחירות שלו", אמר היום גורם בממשלה.

גורמים בממשלה ציינו כי לפיד הטעה את הציבור כשטען כי מצב קופת המדינה קטסטרופלי והוביל להעלאות מסים מיותרות. "לא היה צורך בהעלאת מסים משמעותית על מנת לעמוד ביעד הגרעון, מכיוון שבקיץ 2012 החליטה הממשלה הקודמת על תכנית מיוחדת של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, להפחתת הגרעון שכללה תוספות מסים, בין השאר הרווחים הכלואים", אמר גורם בממשלה.

שר האוצר הקודם, ושר המודיעין כיום, שטייניץ, הגיב אף הוא לנתוני הגירעון ואמר: "כפי שהכרזתי בחודש ינואר 2013, הגירעון אכן ירד לאזור ה-3% בעיקר בזכות התכנית להפחתת הגירעון שגובשה בזמן הממשלה הקודמת. ההפרזות חסרות האחריות של שר האוצר לפיד שהתלונן על ירושה קשה וגירעון מבהיל של קרוב ל-5%, היו חסרות בסיס מקצועי וגרמו לפניקה מיותרת ונזק ממשי לכלכלת ישראל, כולל הורדת דירוג האשראי המקומי". 

יש לציין, עם זאת, כי שר האוצר אכן פעל להקלת נטל המס מרגע שהתברר כי הגירעון ב-2013 אינו נורא כפי שצפה. בחודש דצמבר הודיע לפיד כי הוא מבטל את העלאת מס ההכנסה שעליה הוחלט במסגרת התקציב האחרון. כמו כן, החליט לפיד לאחרונה למתן את העלאת מס המעסיקים על משכורות של למעלה מ-6,000 שקל בחודש.

אולם, צעדים אלה נכנסו לתוקף ב-2014. העלאות המס של 2013 שהושתו בעיקר על מוצרי הצריכה ותרמו ליוקר המחיה, לא בוטלו והן עדיין עומדות בעינן ומכבידות על הציבור.