העיצומים בטאבו: 5 מיליארד שקל תקועים

לא כך מצננים את משבר הנדל"ן בישראל: מזה כשבועיים שעובדי לשכת רישום המקרקעין במשרד המשפטים (לשכת הטאבו) נוקטים בעיצומים ולא מקבלים קהל - דבר שתוקע אלפי עסקאות נדל"ן ומיליארדי שקלים של רוכשי ומוכרי דירות. הבוקר (ג') אף הגישה רוכשת דירה עתירה לבג"ץ נגד לשכת הטאבו, בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לה בעקבות העיצומים.

העיצומים בלשכת הטאבו - כותרות אחרונות:

• עיצומים בטאבו: רוכשי דירות חשופים לתביעה
• "העיצומים בטאבו מטרפדים עסקאות נדל"ן"
  

מדובר בצעדים שנקטו העובדים ביום רביעי לפני שבועיים, במסגרתם אין קבלת קהל באופן גורף. הסיבה לעיצומים הייתה תלויה על הקיר: מזה 3 שנים, מאז התאגדו העובדים, הם מנהלים מו"מ על הסכם קיבוצי מול משרדי המשפטים והאוצר. אולם לאחר שהמו"מ התפוצץ - הם החלו בעיצומים.

כיצד משפיעים העיצומים הללו על השחקנים בשוק הנדל"ן? לדברי יוסי שבת, מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי במשרד הבינוי והשיכון, בחודש ממוצע בישראל נרשמות כ-9,000 עסקאות נדל"ן למגורים שזקוקות לרישום בטאבו, ועוד כ-3,000 עסקאות מקרקעין שאינן למגורים (למשל - עסקאות של נכסים מסחריים). המשמעות: בשבועיים האחרונים נתקעו לא פחות מ-4,500 עסקאות נדל"ן למגורים ועוד כ-1,500 עסקאות מקרקעין נוספות.

ומה לגבי הכספים שנתקעו יחד עם העסקאות? שבת מעריך כי מדובר בדירות בהיקף כספי של למעלה מ-5 מיליארד שקלים בסך הכל - שנתקעו. זאת על סמך נתוני משרד השיכון, לפיהם מחיר ממוצע של דירה חדשה בישראל עומד על כ-1.5 מיליון שקל (אלה מהוות כ-22% מסך עסקאות המגורים), ומחיר דירות יד שנייה עומד על כ-1.15 מיליון שקל.

כך, מחיר עסקה ממוצעת למגורים עומד על למעלה מ-1.2 מיליון שקל. כאמור, ההיקף הכספי שמעריך שבת מתייחס לעסקאות הנדל"ן למגורים בלבד - ולא לעסקאות מקרקעין שאינן למגורים.

קריית הממשלה בת"א, היום. העובדים בעיצומים - אין קבלת קהל(צילום: ירון ברנר)

(צילום: ירון ברנר)

מרגישים כמו בני ערובה

התחושה בקרב רוכשי ומוכרי הדירות בשבועיים האחרונים קשה, ולראיה - עשרות תלונות הגיעו לדואר האדום של ynet בנושא. רק הבוקר הוגשה לבג"ץ עתירה נגד משרד המשפטים, שרת המשפטים והסתדרות עובדי המדינה בנושא. על פי התביעה, שהגישה יעל ברכה מרגלית, העיצומים בלשכת הטאבו מונעים ממנה לקבל משכנתא לצורך רכישת דירה בירושלים, שלגביה נחתם הסכם רכישה ב-25 בדצמבר 2013.

"אנחנו אנשים פרטיים שהם בני ערובה", אומרת ל-ynet חיה פלד, שרכשה נכס מסחרי בדרום תל-אביב. "איפה יש עוד מדינה שמתנהלים בה עובדי המדינה כמו כנופייה. אני פשוט לא מבינה את ההתנהלות הזאת. כשיש שביתה ברכבת, לפחות יש אפשרות לנסוע באוטובוס ובמונית. כאן הכל תקוע. זה דבר חיוני. קניין זה זכות יסוד - זה כמו מים".

"רכשתי עם שותפים מבנה בדרום תל-אביב, שהיה מפעל לבגדי ים ומתוכנן להיות מלונית. אני אמורה להשכיר את הנכס ולקבל עליו תשואה, אבל המקום נטוש ואני לא מקבלת חזקה עליו", מוסיפה פלד. "מצד שני, אני משלמת ארנונה של עשרות אלפי שקלים - ועדיין הכל תקוע ומתעכב. אני לא מצליחה להבין איך ייתכן שיש כבר שבועיים של שביתה ובקושי מדברים על זה. חשבתי לעשות מהומות מול משרדי הטאבו, אבל סגור שם. זה לא יעזור".

גד מנקס מפתח תקווה מספר כי מכר את ביתו הפרטי בשכנות נווה עוז בעיר, ורכש מחברת הנדל"ן משהב דירה במתחם נת/600 (שכונת גלי ים). אולם בעקבות העיצומים נקלעו מנקס ובני משפחתו לנזקים כספיים. "מי שרכש את הדירה שלי לא קיבל משכנתא, והוא לא יכול להעביר אליי את הסכום שאליו התחייב בגובה מיליון שקל", הוא מסביר. "את הסכום הזה אני מחוייב להעביר לקבלן עד 10 בינואר 2014 ולהיכנס לדירה ב-15 לינואר. בפועל אני תקוע עם ארגזים בבית".

מנקס מוסיף כי מאז שפתחו עובדי לשכת הטאבו בעיצומים שגרת יומו הפכה לסיוט מתמשך. "אין לי יום ואין לי שינה. הדבר היחיד שמעסיק אותי זה השביתה וכיבוי השריפות", הוא אומר. "יש לי תינוק ושתי בנות, והן צריכות להיות ממחר בבית ספר בנתניה. כל עיסוקיי הם סידורים וביטולים של בעלי מקצוע שהוזמנו. אני גם לא יכול לקנוס את אלו שרכשו ממני דירה - אני אנושי. גם הקבלן, שיכול היה לחייב אותי לפי החוזה בריבית של 11% בחודש, הבטיח לי בעל פה שאשלם לו הפרשי הצמדה. הם בסדר גמור - זו לא אשמתם".

"פניתי לכל מי שרק אפשר. פירסמתי בפייסבוק, שיתפתי בקיר של שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי ליבני את הכתבות מ-ynet על השביתה - ואין קול ואין עונה", הוא ממשיך. "אני כל הזמן נכנס לאינטרנט לבדוק אם השביתה הסתיימה כבר. זה הדבר הכי חשוב לי בחיים". הדר איזנר, שרכשה גם היא נכס, סיפרה כי בעקבות העיצומים אין באפשרותה לרשום הערת אזהרה כדי לגייס את הכסף לנכס שקנתה - והדבר עלול להביא אותה לפשיטת רגל.

הפתרון הזמני: רשם המשכונות

אז כיצד ניתן להתמודד עם המצב עד שיסתיימו העיצומים? לדברי עו"ד יואב שמשוני ממשרד עוה"ד שמשוני-שרון, המתמחה בדיני מקרקעין ומשפחה, התחליף הזמני לטאבו בישראל הוא רשם המשכונות. "כתחליף זמני לרישום הערת אזהרה לזכות הקונה, ניתן לרשום משכון ברשם המשכונות. הרישום ברשם המשכונות מבטיח את זכויות הקונה, ומאפשר לצד ג' לבדוק אם נכס כלשהו ממושכן ועל ידי מי", הוא מסביר.

לדבריו, "גם בנטילת משכנתא אפשר לברר אפשרות בבנק המלווה - לקבל את הסכמתו לרישום משכון ברשם המשכונות, כתחליף זמני לרישום הערת אזהרה". עוד אומר עו"ד שמשוני כי לא כל הזכויות במקרקעין רשומות בטאבו, והבנקים מכירים מנגנונים אחרים להבטחת זכויותיהם לצורך מתן משכנתא.

"רישום משכון יאפשר לקונה לקבל הלוואה ולהחזיק בנכס הממושכן, ואילו הבנק אינו מסתכן בכך שהחוב לא ייפרע - מכיוון שבמקרה של אי-פירעון החוב, רישום המשכון מקנה לו לשים את ידו על הנכס הממושכן", הוא מוסיף.

עו"ד שמשוני מדגיש כי יש לשים לב לתקופת המשכון, שכן בניגוד לרישום הערת אזהרה אשר אינה מוגבלת בזמן - ניתן להגביל את תוקף רישום המשכון. כאשר המשכון מוגבל בזמן, תישלח התראה על סיום התוקף 30 ימים לפני מועד הפקיעה. כדי למנוע את הביטול, יש להאריך את תקופת המשכון. במידה שהמשכון לא יוארך, יתבטל המשכון במועד פקיעתו.

"בכריתת הסכם חדש, יש לתת את הדעת למקרים בו ישנה שביתה בלשכת רישום המקרקעין - הן לגבי רישום הזכויות והן לגבי התשלומים המתוכננים על ידי הקונים באמצעות משכנתא. על הקונים לוודא כי המוכר מודע לכך שתשלומים מסוימים מתוכננים להיות משולמים באמצעות הלוואה מהבנק, ולהתייחס במיוחד למקרים בהם ישנה מניעה שאינה בעטיו של הקונה בלשכת רישום המקרקעין ובבנק למשכנתאות", מסכם עו"ד שמשוני.

מדובר משרד המשפטים, בשם אגף רישום והסדר מקרקעין, נמסר בתגובה: "הסמכות להתוויית מדיניות באשר להסכמי השכר במגזר הציבורי מסורה בידי הממונה על השכר במשרד האוצר. הנהלת משרד המשפטים מעורבת, כמתבקש, ועוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות. יצוין כי מי שרשאי ליזום הקמת מסגרת לאישור חריגים הוא ועד העובדים, ונעשו פניות רבות אל נציגי הוועד בימים האחרונים בנושא זה.

"כמו כן, היקפי העבודה בלשכת רישום מקרקעין לא נאמדים בסכומי כסף. אנחנו לא 'מגלגלים' מחזור עסקאות, שכן אנחנו רשות מינהלית רושמת ולא גוף עסקי או רשות פיסקלית. כמו כן, איננו מבחינים בין רישום זכויות בנכסי מקרקעין לצרכי עסק לבין רישום מקרקעין לצרכי מגורים. הנתונים לגבי הפעולות שבוצעו בשנת 2012 מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד וניתן לעיין בהם כאן