למ"ס חושף: מה עושים עם 700 בפסיכומטרי?
כמה מחברי "מועדון ה-700" רוצים להיות מהנדסים, כמה בוחרים בספרות ובמנהל עסקים, מה הממוצע של רופאי העתיד ולאן פונים רק 0.4% מהמצטיינים?
אילו מקצועות בוחרים ללמוד מי שמוציאים 700 ומעלה בבחינת הפסיכומטרי? מה ציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים לרפואה ובכמה צנח בעשור הקודם מספר הסטודנטים למתמטיקה? דו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת הכותרת "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" חושף נתונים מעניינים על ההשכלה הגבוהה בישראל ועל מקצועות נחשקים יותר ונחשקים פחות.
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
עוד בחדשות:
- הבית הלבן רותח: יעלון סילף, לא ציפינו ממנו
- יש טיולים: כך ניצחו התלמידים את המורים חשד: "משתתפת ריאליטי שידלה קטינה"
- תיבדק מעורבות שר לשעבר בפרשת פינטו
שר החינוך שי פירון הבטיח כי בעוד כחודשיים יפורסמו הקריטריונים שיאפשרו פטור מהבחינה הפסיכומטרית, אולם בינתיים עוד נחשב רף 700 הנקודות לנקודה שמפרידה בין הטובים למצטיינים. בשנת הלימודים 2009/10, שאליה מתייחסים הנתונים העדכניים, עברו את הרף הזה 8.5 אחוזים מכלל הסטודנטים החדשים לתואר ראשון. הישג דומה רשמו גם הסטודנטים שהחלו לימודיהם בתחילת אותו עשור. אולם השינויים שחלו בבחירות שלהם יכולים ללמד לא מעט על התמורות ביוקרה של המקצועות השונים.
ב-2009, רבע מהסטודנטים שקיבלו 700 נקודות ומעלה בפסיכומטרי בחרו ללמוד הנדסה ואדריכלות. מדובר בעלייה קלה, לעומת שנת הלימודים 1998/99, אז אחוז המצטיינים שבחרו לפנות למקצוע זה עמד על 21.8, אך לא בנתון שיא: בשנות ה-2000 הוא אף הגיע בשלב מסוים ל-29 אחוז.
מנגד, תחומי חינוך והכשרה להוראה מציגים את הנתונים העגומים ביותר במשיכת מצטיינים, אם כי לקראת סוף העשור רשם התחום שיפור קל: ב-2009 בחרו 0.6 אחוז מהמצטיינים לעסוק בחינוך, זאת לאחר שתשע שנים קודם לכן עמד שיעור זה על 0.4 אחוז. שפל מדהים בביקוש נרשם בשנת 2000, אז רק 0.1 אחוז מהמצטיינים פנו למקצוע החינוך. כן, רק אדם אחד מכל אלף מצטיינים בחר בחינוך.
והיו גם מקצועות שהתחילו את העשור בסטטוס יוקרתי, אך לא הצליחו לשמור על כוח המשיכה שלהם במהלך השנים. המקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, שרוכזו בנתוני הלמ"ס לאשכול אחד, משכו ב-1998 אחד מכל ארבעה מצטיינים בפסיכומטרי. אולם מאז הנתון הלך ונשחק, וב-2009 רק 11.7 אחוז מהמצטיינים נרשמו למקצועות האלו.
מצטיינים לרפואה, מדעי הרוח נחתכים
השחיקה נרשמה גם במדעי הרוח, שמשכו לפני 16 שנה 4.2 אחוז מהמצטיינים, ואילו כעבור עשור נרשמו לפקולטה זו רק 2.2 אחוז. לעומת זאת, לימודי המשפטים לא סבלו ממגמה דומה ומשכו כ-8 אחוז מהמצטיינים גם בסוף שנות ה-90 וגם כעבור עשור. אולם בין לבין נרשמו עליות ומורדות בביקוש, והנתונים הגיעו לשפל ב-2002, אז רק 5.2 אחוז מהמצטיינים בחרו ללמוד את המקצוע.
לימודי האמנויות שמרו על יציבות יחסית, אולם לא על ביקוש גבוה: 1.7 אחוז ממי שקיבל 700 ומעלה בבחינה הפסיכומטרית נרשם ב-2009 לפקולטה זו - שיעור דומה לזה שנרשם עשור קודם לכן. לעומת זאת, מדעי החברה דווקא רשמו עלייה: ב-1998 הצטרפו לשורותיהם 11.7 אחוז מכלל המצטיינים, ואילו במהלך העשור טיפס הנתון עד שהתייצב על 16.6 אחוזים מכובדים.
הפקולטה לרפואה יוצאת מן הכלל לא מבחינת אחוז המצטיינים שבוחרים להירשם אליה, אלא מבחינת הציון הממוצע שלהם בבחינה. ב-2009 8.9 אחוז מהמצטיינים החלו ללמוד רפואה כשבאמתחתם ציון ממוצע של 739 נקודות. גם עשור קודם לכן הציבו הסטודנטים רף גבוה: 8.5 אחוז מהמצטיינים החלו אז את המסלול, וציונם הממוצע היה 719.5.
ומה עם אנשי העסקים העתידיים? בשנת 1998/99 3.9 אחוז ממצטייני הפסיכומטרי בחרו ללמוד עסקים ומדעי הניהול. נתון זה שמר על יציבות לאורך העשור ובשנת 2009/10 עמד על 3.8 אחוז.
שקיעתה של המתמטיקה
הדו"ח מגלה גם כי חלה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים למתמטיקה - משיא של 1,041 בשנת 1999 לפחות מחצי כעבור שמונה שנים. רק ב-2008 החל הנתון להתאושש ולעלות. גם במדעי המחשב היה שינוי ניכר במהלך השנים: בתחילת העשור למדו מקצוע זה 3,043 סטודנטים חדשים, אולם ב-2004 כבר צנח מספרם ל-1,282. מאז הוא חזר ועלה, התייצב בשנים האחרונות וב-2009 הגיע ל-2,105. לעומת זאת, במקצועות הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים חלה עלייה של 20 אחוזים בעשור האחרון במספר הסטודנטים החדשים, לאחר עליות וירידות.
העלייה במספרם של לומדי הנדסת אלקטרוניקה לתואר ראשון ממחישה אף את העליות החדות במספרם של הסטודנטים בשאר מקצועות ההנדסה: מ-16,753 ב-2008 ל-31,451 כעבור עשור. מדובר בזינוק של פי שניים ואף יותר.
במכללות האקדמיות רק 1.4 אחוזים מכלל הסטודנטים החדשים לתואר ראשון קיבלו ציון 700 ומעלה בשנת 2009. מקרב "מועדון ה-700", רק 8.6 אחוזים בחרו ב-2009 ללמוד במכללות האקדמיות והרוב המכריע למדו באוניברסיטאות. מגמה זו שומרת על יציבות לאורך השנים.
הדו"ח, שעיקרו עוסק ב"מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע", מגלה עוד כי שיעור הלומדים את מקצועות המדע והטכנולוגיה בקרב הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות ובמכללות היה כשליש מהלומדים לתואר ראשון, כחמישית מהלומדים לתואר שני וכמחצית מהלומדים לתואר שלישי. בקרב הערבים עמדו השיעורים על רבע, עשירית ושליש, בהתאמה.
לפנייה לכתב/ת 
