שתף קטע נבחר

"לא צריך 700 בפסיכומטרי כדי להיות מורה טוב"

רק אחוז מזערי ממצטייני הפסיכומטרי בוחרים ללמוד חינוך. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים: "בהוראה חשובות יותר האישיות והאינטליגנציה הרגשית"

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשפו כי רק אחוז מזערי מהסטודנטים שקיבלו יותר מ-700 נקודות בבחינה הפסיכומטרית בחרו ללמוד חינוך והוראה. לאור הקושי בגיוס, רף הכניסה הנמוך ומאפייני המקצוע, גובשה תוכנית משרד החינוך בנושא. מדוע המצטיינים מדירים עצמם מבתי הספר והאם המשמעות היא שאיכות המורים נפגעת? בדקנו.

 

עוד בחדשות:

מצרים: ריסקנו את "האחים", חמאס הבא בתור

"נאנסנו בדרך, איננו פושעות". זרות מחו בת"א

 

על פי הנתונים, רק 0.6% מהמצטיינים בשנת 2009 בחרו ללמוד חינוך, נתון עגום שבאופן מפתיע מהווה שיפור ביחס לתחילת העשור הקודם (0.1% ב-2000). "ב-30 השנים האחרונות יש בעיה בגיוס מועמדים ראויים להוראה", אמרה ל-ynet פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "המקצוע לא נחשק, השכר לא הולם, התנאים לא טובים. רבים יגידו שמדובר במקצוע חשוב מאוד, אבל ישיבו בשלילה לשאלה אם ירצו להיות מורים".

 (צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות") (צילום: יריב כץ,
(צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות")
 

רף הכניסה ללימודי תואר ראשון בחינוך - ציון משוקלל של 525 במכללת סמינר הקיבוצים, לדוגמה - מנסה לגשר על הצורך בכוח אדם איכותי והעובדה כי מדובר במקצוע המוני. כך או כך, הדגישה ליבמן, הפסיכומטרי אינו חזות הכול. "לא צריך 700 בפסיכומטרי בשביל להיות מורה טוב, וגם לא בשביל להיות רופא טוב. בהוראה חשובות יותר האישיות, האינטליגנציה הרגשית, היכולת להנהיג. אלו לא תכונות שיהיו בהכרח לאדם עם ציון גבוה ולא לכזה שקיבל 500".

 

פרופסור עמוס הופמן, סגן הנשיאה לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית בית ברל, הצטרף לדברים ואמר כי "אנשים מצטיינים מעדיפים לפנות לתחומים זוהרים יותר, שסיכויי התעסוקה בהם גבוהים יותר".

 

"המקום שהכי חשוב להשפיע בו"

בשנים האחרונות, העידו השניים, חל שינוי חיובי באיכות הפונים למקצוע, בעיקר בשל תוכנית "מצוינים להוראה", שכוללת מאות סטודנטים ודורשת ציון כניסה משוקלל של 625. במסגרתה, לומדים הסטודנטים שלוש שנים ולא ארבע, הם פטורים משכר הלימוד ואמורים לקבל עדיפות בשיבוץ לעבודה. "הסטודנטים האלה באמת טובים יותר", הסבירה ליבמן. "הציונים שלהם גבוהים באופן משמעותי וקליטתם בבתי הספר טובה יותר".

 

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, מדבר על "אנשים מעולים בני 45-35 שמחליטים לבחור בהוראה, ולכן זו טעות להסתכל רק על הסטודנטים. המצטיינים בוחרים בלימודי הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב כדי להשתלב בהיי-טק ובאקדמיה, אבל לקראת גיל 40, כשהאקזיט בושש מלהגיע, כשהמשפחה והילדים משחקים תפקיד וכשהביטחון התעסוקתי הופך לשיקול - אז מחפשים משמעות, שליחות ואתגר, ופתאום ההוראה הופכת רלוונטית".

 

שרון מיכל בן ה-44 הוא אחד מאותם אנשים. עם 750 בפסיכומטרי, הוא עשה הסבה והחל ללמוד הוראה במסגרת התוכנית. "עסקתי במשך שנים בתפקידי ניהול, ולפני עשור הזדמן לי להכיר את הנוער שנפלט ממסגרות אחרות ומגיע לתיכון אקסטרני. נוצר בינינו חיבור והתחלתי ללמד אותם. לפני שלוש שנים החלטתי שאני רוצה לעשות את התהליך הזה באופן מסודר והתחלתי ללמוד במכללה האקדמית אחוה. הבנתי שזה הדבר הכי מהותי והמקום שהכי חשוב להשפיע בו. אם ניצור תשתית טובה מספיק, הילדים שלנו יוכלו להתקדם בחיים בצורה טובה הרבה יותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
אילוסטרציה
צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
מומלצים