לשלוח את אלוהים לעבוד בשירות לקוחות

דמיינו לכם את אלוהים, ניגש לראיון עבודה בשירות לקוחות של בנק גדול. דמיינו לכם צאצאית למשפחת נחשים שבטוחה שהיא תולעת. כעת דמיינו מעלית קסמים שמעלה לגן עדן משלוחי חומוס וג'חנון. דמיינו לעצמכם שכל האבסורד הזה נארז בעמודים אחדים, שנונים ובלתי מתחכמים, ולא יותר. ממש כמו בימים ההם, כשאהבנו כל כך סיפורים קצרים בזכות השביל הרחב שהתווה לנו - קוראי ואוהבי הספרות - אתגר קרת, עוד לפני שהפך לאגדה בינלאומית. אבל כאן, עשרים שנה מאוחר יותר, ובשונה מקרת, מפציע בשמי הספרות המקומית רועי ישורון, בסיפורים שלהם סגנון אנושי, אחר ואינטימי, שמאחוריהם יוצר בעל סיפור אישי, שבסיסו הוא להצליח לכבוש את העולם.

רוצים לקרוא סיפור מתוך ספרו של רועי ישורון? היכנסו לכאן!

לפני חמש שנים ישב ישורון (בנו של במאי הקולנוע יצחק צפל ישורון, "נועה בת 17") בהרצאה, ובה שאל המרצה את היושבים מה החלום שלהם. "שלושה דברים עברו לי בראש: לדעת לעשות שפגאט, להשתתף באליפות העולם בפוקר, ולכתוב ספר. כשהרהרתי קצת בנושא הבנתי שלכתוב ספר זה משהו שכל החיים רציתי, ופתאום לא הצלחתי להבין איך עד עכשיו זה לא קרה".

"ילדה רגילה לגמרי". "מדוע אנשים בוחרים להשתמש במילים מסוימות?"

את הסיפור הראשון בקובץ הסיפורים "ילדה רגילה לגמרי" (שראה אור לאחרונה בהוצאת 'אחוזת בית') כתב ישורון לפני עשרים שנה. הוא נקרא "עשיתי חזק עם הידיים", ועוסק בסופר שלא מצליח לכתוב. חמש-עשרה שנים עברו עד שכתב את "נשמה", שמספר על אישה שיש לה חור בנשמה, ממנו זולגים צבעים, ושאותו היא מגלה במקרה.

בסיפורים שלך יש אירוניה, והם גם משל על החברה שאנחנו חיים בה.

"הסיפור 'אובר קווליפייד', שבו אלוהים בעצמו מחפש עבודה, התחיל בכלל מתוך משפט. טיילתי בכליל בצפון, לשם נהגתי לנסוע לכתוב, ועבר לי בראש המשפט: 'לקח לאלוהים שנה למצוא עבודה'. בסופו של דבר, דרך הדמות של אלוהים, כתבתי סיפור על עולם התעסוקה ועל איך שאני חווה אותו. אני חושב שכששמתי את אלוהים בראשו, הדבר שרציתי לומר פשוט מתחדד".

מה משותף לכלל הסיפורים בספר?

"בספרים מתוארים בדרך כלל גיבור או גיבורה והיחסים שלהם עם האנשים סביבם, כאשר המניע המרכזי של כל מה שמתרחש בספר הוא מניע פסיכולוגי. בספר הזה המניעים לקוחים הרבה פעמים מתוך עולמות אחרים: רגשי אשמה שמתנקים בעזרת חומרים של אינסטלטור, הורים שבוחרים תכונות לביתם שהולכת להיוולד מתוך רשימה מוכנה מראש או אישה שמחליטה לצייר כי צבעים זולגים לה מהנשמה, ואין לה מה לעשות איתם. מעבר לזה, בספר יש עיסוק רב במסרים סמויים, במה שלא נאמר, במה שעומד מאחורי המילים.

"זה משהו שמאוד מעסיק אותי. למה אנשים בוחרים להשתמש במילים מסוימות, ואיך אחרים מפרשים את זה? אני חושב שפרשנות לא נכונה של מילים, היא הרבה פעמים הבסיס לבעיות במערכות יחסים בין אנשים. ולא רק בין גברים לנשים".

אליס מונרו זכתה בנובל. האם זהו עידן תחיית הסיפור הקצר בעיניך?

"סיפורים קצרים זה ז'אנר שאני מאוד אוהב. יש יופי מיוחד בסיפור קצר שאין בו מילה מיותרת. אם הוא מדויק וכתוב טוב, הוא לא נופל מרומן מצוין. ודווקא לעולם של היום, שהוא תזזיתי ומהיר, סיפורים קצרים הם דבר נפלא. אנשים מספרים לי שבכלל אין להם זמן לקרוא, אבל פתאום, עכשיו כשיצא הספר, הם נכנסים למיטה עם סיפור או שניים שלי. לא צריך להיות מחויב כשקוראים סיפור בן כמה עמודים. אפשר לקרוא אותו במנות קטנות. אני מופתע עדיין שזה לא תפס, ובענק".

כותב ומתנדב

ישורון הוא אומנם סופר חדש, אבל איש עסקים ויזם חברתי ותיק ופעיל. הוא גדל בתל אביב של שנות ה-70, לאב אמן שתמיד היה חסר לו כסף בכיס ("האנטנה של האוטו שלנו הורכבה מברזל מחזייה ישנה של סבתא שלי, סיפור אמיתי") ולאחר שירותו הצבאי הציב לו למטרה להסתדר מבחינה כלכלית. כבר בגיל 23 הוא מונה לסמנכ"ל בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של יואל גבע, ובגיל 27 הקים את חברת הייעוץ וההדרכה Marketwise, בה הוא משמש כיו"ר עד היום.

במקביל לפעילותו העסקית, הוא גם יזם חברתי. ב-2007 זכה בפרס עיריית תל אביב יפו למתנדב המצטיין על תרומתו לקהילה. ב-2013 הקים את הפרויקט הארצי, "התנדבות משפחתית", וידו עוד נטויה. חוץ מזה הוא נשוי ואב לשתי בנות ומתגורר בהוד השרון.

בנוסף לכל זה, הוא גם משחק ביליארד בצורה מקצועית ואפילו ניצח את אלוף העולם פעם אחת, על הדרך. אז איך הוא מוצא זמן גם לכתיבה? זה קל. יש לו נייר קטן מנוילן בארנק, ובו הוא מנהל רשימה של כל הדברים שהוא חייב ורוצה לעשות: בתחום הספורט, בתחום הבריאות, בתחום המשפחה ובתחום היצירה. "למרות איך שזה אולי מצטייר, אני אדם ספונטני מאוד. אני אבא כזה שלוקח את הילדה שלו על הבוקר לאילת, וחוזר איתה בערב הביתה, סתם כי בא לה.

"אבל אני מאמין בלהגשים ובלהשיג דברים, וככה אני פועל. יש אנשים שמתכננים נסיעה לחו"ל במשך חצי שנה, אבל לא עוצרים לשניה לחשוב מה הם עושים עם החיים שלהם".

מי האדם שמשפיע על הכתיבה שלך?

"היוצר שהכי מצליח לגעת ברגשות שלי הוא אביתר בנאי. אני מאוהב במשפטים שלו. הוא גם גשר בין-תרבותי בעיני, ויש לו כישרון ענק ואישיות צנועה. הוא השפיע על הרצון שלי להיות יוצר. וגם הסופר אתגר קרת, שהוא פורץ דרך בתחום הסיפורים הקצרים".

יש מקום שאתה חולם לכתוב בו?

"אני מעדיף לכתוב איפה שהמשפחה שלי נמצאת. אבי נהג לנסוע לתקופות ארוכות, של חודש או מספר חודשים אפילו, לארצות הברית בשביל לכתוב ולהתמלא בהשראה. עבורי, כילד, זה היה מאוד קשה וגרם לי לחרדת נטישה. בתור יוצר אני רוצה ליצור ליד המשפחה שלי. פעם נסעתי לפריז לשבועיים כדי לכתוב, וחזרתי אחרי שבוע מרוב געגועים".

מאיזה סופר היית רוצה לשמוע דעה על כתב היד שלך?

"מהרוקי מורקמי. אני מאוד מעריך את הכתיבה שלו. היא מרתקת, ומאוד שונה משלי. אני גם מאוד מתחבר לסיפורים הקצרים שלו, שהם זורמים ויש להם סופים פתוחים.

הראש שלו, אופי המחשבה שלו, מאוד מסקרן אותי, והייתי רוצה לדעת מה הוא היה חושב על היצירה שלי".

איזה ספר פרוזה השפיע עליך?

'המשחק של אנדר' מאת אורסון סקוט קארד. זה ספר שמדבר על מי שהגורל של העולם מוטל על הכתפיים שלו, וגם על פסיכולוגיה של מצליחנים - עוד נושא שאני מתעסק בו, גם בספר".

"'אורי' של אסתר שטרייט וורצל. אורי הוא ילד שלא תמיד הולך בתלם, ובמובנים מסוימים הוא בעייתי. בית הספר לא היה לו פשוט, וגם לי לא. המחברת היחידה שהיתה לי בתיק בכיתה י"ב למשל, היתה מחברת ציור".

יש לך איחולים לספרות הישראלית?

"שסופרים יצליחו להרוויח כסף ממה שהם עושים, ולחיות מזה. זה יהיה נפלא".