ישראל 2014: כ-100 אלף עובדים בסכסוכי עבודה
קרוב למאה אלף עובדים במגזר הציבורי והפרטי מצויים בסכסוכי עבודה פתוחים, חלקם אף נוקטים בעיצומים ושביתות. מה גורם לכך ועד כמה זה באמת צפוי לפגוע במשק? סקירה
המורים ועובדי הטאבו לא לבד - סקירה מגלה כי למעלה מ-100 אלף עובדים במגזר הציבורי והפרטי במשק מצויים כיום בסכסוכי עבודה, כאשר חלקם נוקטים צעדים שונים עד כדי עיצומים ושביתות.
- ויסקונסין תוקפא; תמו העיצומים בש' התעסוקה
- עיצומים בביטוח לאומי: עיכוב בוועדות רפואיות
- מחיר עיצומי המורים: פגיעה של מיליונים
הסיבות לשלל הסכסוכים שונות ומגוונות. חלקם נולדו לפני זמן רב וקשורים בהפרטות, דוגמת הרפורמה המתוכננת בנמלים או בחברת החשמל; חלקם קשורים בדרישות שכר ותנאים, דוגמת עובדי המגזר הציבורי ועובדי ענף הפיננסים. סכסוכים אחרים מתמקדים בדרישות להכרה בהתאגדויות עובדים. עם אלה נמנים כמה מהסכסוכים החדשים שהוכרזו השנה.
בהיסטוריה היותר רחוקה של מדינת ישראל, שביתות גדולות גרמו לנזקים גדולים למשק. גם הפעם המשק עלול להיפגע עקב הפסד ימי עבודה, אך מאחר שמדובר בהרבה מקרים נקודתיים, ההשפעה הצפויה של סכסוכים אלה זניחה בינתיים, ורק הצטברות שלהם עלולה לגרום להשפעות שליליות בהמשך.
קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר, אמר בשיחה עם ynet כי "אין לנו בשלב זה יכולת לנתח את ההשפעות של סכסוכים אלה על המשק וכל מעסיק מתנהל בהתאם לשיקול דעתו". עם זאת, אמסלם מבחין באופן ברור בין שני המגזרים: במגזר הפרטי המעסיקים כועסים על גל חקיקה, שאותה הם מזהים ככזו המיטיבה הם העובדים. במגזר הציבורי, לעומת זאת - שנחשב למגזר חזק עם תנאי עבודה טובים - "עובדים תמיד רוצים תוספות שכר".
הישגים - בעיקר בחברות גדולות
בדברים שנשא השבוע בוועידת ישראל ליחסי עבודה, הזהיר אמסלם מפני כוח מופרז של ועדים. "כשלוקחים את זכות הווטו, משתמשים בה בכל מצב ואומרים תמיד 'לא' - שלא יתפלאו אם יווצרו ניסיונות לעקוף את העבודה המאורגנת. לצערי, לא פעם הווטו הולך רק לצד אחד, בלי מנהיגות ודאגה למה שיקרה למקום העבודה. משהו יקרה בסוף – הממשלה תוציא יותר כסף, יהיו יותר הפרטות ויהיו יותר תופעות של עובדי קבלן. כן, יש תופעות כאלה".
עוד הוא ציין כי לא טוב שיש מקומות שבהם העובדים עם האצבע על השאלטר. "לעתים יש מקרים של צמצום כוח אדם או פיטורים. אף אחד לא אוהב לעשות את זה - אבל האלטרנטיבה ברורה יותר - אם יש לנו בתעש או בחברת החשמל ובעוד מקומות שאתם פחות מודעים אליהם, כמה אלפי עובדים מיותרים, זה כסף שממומן על ידי משלם המסים. בלי החלטות קשות לא תהיה אותה נקודה שבה שני הצדדים מרוויחים".
בינתיים, העובדים רשמו הישגים בעיקר בחברות הגדולות. לדברי אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים, בשנה החולפת נרשמו הרבה מאוד סכסוכים יחסית לשנים קודמות. "כיום אנחנו רואים לחצים מצד העובדים גם במגזר הציבורי וגם בפרטי. עם זאת בהתארגנויות שנועדו להפעיל לחץ על ההנהלה במטרה לשפר את תנאי העובדים - ניכרים הישגים בעיקר בקרב חברות גדולות ורווחיות".
לדבריו, הסיבה לריבוי הסכסוכים היא יוקר המחייה, שנגרם מההוצאות שהממשלה משיתה גם על המעסיקים וגם על העובדים. "כתוצאה מכך, כושר התחרות של המעסיקים ויכולתם לפעול מצטמצמים. עם זאת, לחץ גבוה יותר מכיוון העובדים יכול לגרום גם לקריסה של חברות - משהו שלא אנחנו ולא העובדים רוצים בו. צריך להיזהר ממצב שבו נשפוך את התינוק עם המים".
"אווירה שלילית במשק"
מנהל כספים בכיר, שנתקל בבעיות בתחום, סבור כי ריבוי סכסוכי העבודה נובע מההרעה במצב הכלכלי, שדוחף חברות לצעדי התייעלות ופיטורים. "סכסוכי עבודה הם סימן לכך שהחברות והמשק נכנסים למיתון ומצוקה", הוא מסביר. "אלו נובעים משער החליפין הנמוך, שדוחף חברות לבצע שינויים מבניים ולחסוך בהוצאות".
אותו מנהל מוסיף כי בחלק ניכר מהחברות יש אמנם הצדקה כלכלית לפיטורים, בעיקר על רקע התפתחויות טכנולוגיות. עם זאת ועדי עובדים חזקים מצליחים למנוע אותם. "בחברות עם ועד חזק לא מפטרים אבל לא בגלל שלא צריך לפטר - אלא בגלל לחצים של הוועד", הוא מפרט.
רמזי גבאי, מהתעשיינים הבכירים בארץ, גם סבור כי שלל סכסוכי העבודה נובעים מאווירה שלילית במשק. "מדובר בסממן לא טוב, שצריך מאוד להדאיג", הזהיר בשיחה עם ynet. "שביתות זה דבר מדבק, שמעיד על אווירה לא חיובית וכולם צריכים לשלב ידיים כדי לשנות את המצב".
גבאי סבור כי יש לחדש את פורום "השולחן העגול" של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. "בשנים האחרונות היתה אווירה טובה וכמעט שלא היו שביתות וסכסוכי עבודה", אמר. "דווקא יש כיום נכונות לסייע מצדם של משרדי הכלכלה והאוצר, רק צריך לשבת בשולחן הדיונים ולדבר - אבל לא עושים את זה. לפיכך על שר האוצר לקרוא למעסיקים ולהסתדרות לשבת לשולחן הדיונים ולמצוא פתרונות".
עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה בגרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות׳, אומרת כי עד לאחרונה, הכיר הציבור את סכסוכי העבודה הקיבוציים ה"מסורתיים" מהסוג הישן, הנובעים מסכסוכים בין ההסתדרות הכללית ובין הממשלה. "בדרך כלל הרקע לסכסוכים היה רצון הממשלה להביא להתייעלות המגזר הציבורי מצד אחד ודרישות להעלאת שכר מצד העובדים מצד שני. סיבה נוספת היא סכסוכים קיבוציים, שהוכרזו על רקע רצונם של מעסיקים לצמצם הפסדים ולקצץ בכוח האדם".
לדבריה, מרבית הסכסוכים הקיבוציים הבולטים בשנה החולפת, דנו ברצון העובדים להתארגן, כלומר בשאלה מהי מידת התערבות המעביד בהתארגנות הראשונית, מיהו הארגון היציג ומהי יחידת המיקוח שתאפשר לארגון להיחשב כיציג. "המעסיקים התמודדו לראשונה עם התארגנויות חדשות במציאות שלא אפשרה להם חופש ביטוי, עם חוסר וודאות ביחס לשאלה מיהו ארגון העובדים היציג שמולו עליהם להתנהל, וכן עם הקצנה מצד ארגוני העובדים ולעתים אף פגיעה בשמם".
אז אילו סכסוכי עבודה בולטים מתקיימים כעת במשק, על כמה עובדים הם חלים , אילו צעדים ננקטו במסגרתם - אם בכלל, והיכן הם עומדים כרגע? לפניכם סקירה:
משרדי ממשלה
ביטוח לאומי – 3,500 עובדים: העובדים הכריזו על סכסוך עבודה בספטמבר, על רקע מחסור מתמשך בכוח אדם ובדרישה לחתום על הסכם קיבוצי. בשבועות האחרונים נוקטים העובדים בעיצומים במסגרתם בין היתר, אין מענה טלפוני במוקד ואין פעולות גבייה. אף כי בוועד טוענים כי הם מצמצמים את הפגיעה במקבלי הקצבאות - אזרחים שפנו בשבועות האחרונים למוקד הטלפוני של המוסד, בהם נכים ונפגעי תאונות עבודה, סיפרו ל-ynet כי לא הצליחו לקבל מענה לפניותיהם. בביטוח הלאומי מוסרים כי פניות דחופות מועברות ישירות לסניפים. המו"מ בין העובדים להנהלה עדין נמשך.
טאבו – כ-220 עובדים: עובדי האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים הכריזו על עיצומים לפני כשבועיים במסגרתם אין קבלת קהל, לאחר שהמו"מ המתקיים מזה כ-3 שנים מול משרדי האוצר והמשפטים על הסכם קיבוצי לעובדים התפוצץ. בשל העיצומים, נתקעו על פי ההערכות כ-4,500 עסקאות נדל"ן למגורים ועוד כ-1,500 עסקאות מקרקעין נוספות, בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד שקל.
שירות התעסוקה - 650 עובדים: העובדים החלו לנקוט בעיצומים בחודש מאי אשתקד, במחאה על כוונת האוצר ליישם את תוכנית "יוצאים לעבודה", שמחייה את תוכנית ויסקונסין במספר שינויים. העובדים חוששים כי הדבר יגרור הפרטה של פעילות השירות ושינוי שיטת העובדה תוך פגיעה בהם. השבוע חזרו העובדים לעיצומים וסגרו את הלשכות, אולם בהמשך הפסיקו את העיצומים בתמורה להקפאת התוכנית, בלחץ ועדת העבודה והרווחה.
עובדי אגף נוסף במשרד הכלכלה שמקיימים פעולות מחאה בימים אלה הם עשרות מפקחי אגף האכיפה, שטוענים לפגיעה בשכרם ובתנאי עבודתם, מאז כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, ביוני 2012. במסגרת זו, חלק מהמפקחים אינם מבצעים פעולות אכיפה.
רשות מקרקעי ישראל - 500 עובדים: העובדים הכריזו על סכסוך עבודה בספטמבר על רקע יוזמת האוצר להקים חברה ממשלתית חדשה לדיור להשכרה, שתרוקן לטענתם את עבודת הרשות מתוכן ותפגע בתנאי עבודתם. בימים אלה נוקטים העובדים בעיצומים במסגרתם הם לא מעבירים מידע למשרד האוצר באשר לדיור להשכרה ולא מעניקים קדימות לפניות ממוקדי שירות.
משרד השיכון - כ-600 עובדים: גם עובדי משרד הבינוי והשיכון הכריזו על סכסוך עבודה לפני כחודש על רקע הקמת החברה הממשלתית החדשה לדיור להשכרה. יו"ר ועד העובדים אלי רוזנברג טוען כי טרם ננקטו צעדים ארגוניים אולם אם וכאשר יתבקשו לפעול במסגרת החברה החדשה – הם לא יספקו סיוע.
בתי המשפט בב"ש - כ-200 עובדים: עובדי בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריזו על סכסוך עבודה לפני למעלה מחצי שנה, על רקע מחסור בעובדים ומחסור באיוש תקנים ותפקידים. לפני כחודשיים השביתו העובדים את בית המשפט המחוזי לכמה שעות ונכון לעכשיו העובדים ממתינים לאישור ארצי בכדי להפעיל צעדים ארגוניים ממשיים.
משרד הרישוי – 145 עובדים: הבוחנים של משרד הרישוי מקיימים מו"מ מזה כשנה וחצי מול משרד התחבורה והאוצר, בדרישה להסכם קיבוצי במקום חוזים אישיים. ביולי 2013 חידשו העובדים את סכסוך העבודה ובאוקטובר-נובמבר ננקטו עיצומים שכללו השבתת מבחני נהיגה. הצעדים הופסקו לאחר שהמשרדים הסכימו לחזור למו"מ אולם עו"ד אהוד סרפיאן, שמייצג את העובדים מטעם הסתדרות עובדי המדינה, אומר כי תוקפו של ההסכם יפוג בקרוב ואם לא יושג הסדר קבוע – העובדים יחזרו לנקוט בצעדים ארגוניים.
בנוסף, כ-30 מעובדי המשרד במרחב הדרום מחזיקים בסכסוך עבודה על רקע העברת המשרדים.
משרד החוץ - כ-1,050 עובדים: עובדי המשרד, המאוגדים ב-3 ועדים, מצויים בסכסוך עבודה מאז מרס 2013 על רקע דרישה לעדכון שכר. במסגרת זו ננקטו עיצומים בקיץ האחרון שכללו הקפאת הנפקת דרכונים דיפלומטיים והפסקת מתן השירות הקונסולרי בנציגויות בחו"ל. ביולךי הוקפאו העיצומים והצדדים פנו לגישור בהוראת ביה"ד הארצי לעבודה. לאחרונה הודיע הוועד שאם לא תהיה התקדמות בתהליך בקרוב, יישקלו לחדש את הצעדים.
מגזר ציבורי
דואר ישראל - 7,000 עובדים: ועד עובדי החברה הכריז על סכסוך עבודה לפני כשבוע, על רקע טענות לשינויים מבניים שנועדו לעודד הפרטה ופגיעה בזכויותיהם. עד כה לא ננקטו צעדים ארגוניים.
רכבת ישראל- כ-2,300 עובדים: ההסתדרות שבה והכריזה על סכסוך עבודה באוקטובר בטענה להמשך צעדי הפרטה ומיקור חוץ של שירותי התחזוקה. זאת לאחר שבמרס 2012 הושג הסכם מול הרכבת, ששם סוף לסכסוך עבודה ארוך של השבתות ושיבושים קשים בתנועת הרכבות. לאחרונה נקטו העובדים בעיצומים, במסגרתה הושבתה הפעילות במוסכים של החברה והושבתו פקידים ופקחים מעבודה ולא יבדקו כרטיסי נסיעה.
הנמלים - כ-2,400 עובדים: ההסתדרות הכריזה ביוני האחרון על סכסוך עבודה בנמלים אשדוד וחיפה, על רקע פרסום המכרזים להקמת נמלים חדשים ופרטיים. ביה"ד הארצי לעבודה אסר על העובדים לשבות ושלח אותם ואת ההסתדרות למו"מ מול משרדי האוצר והתחבורה. אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, מסר ל-ynet כי בשלב זה המו"מ תקוע. "אנחנו מתקדמים לעבר משבר, הזהיר. "המדינה לא מוכנה לבוא לקראת העובדים ולו בסעיף אחד. לפיכך אנחנו עתידים לבקש לשחרר את זכות השביתה".
חברת החשמל -כ-13 אלף עובדים: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה באוקטובר האחרון, בעקבות הרפורמה במשק החשמל ופתיחת השוק לתחרות, בדרישה לחתום על הסכם קיבוצי לעובדים שיסדיר את זכויותיהם ותנאי העסקתם. העובדים, שטוענים לצעדים חד צדדיים על רקע השינויים המבניים המתוכננים, החלו עוד קודם לכן בעיצומים במסגרתם בין היתר, עיכבו את כניסתם של יצרנים פרטיים לשוק החשמל.
אוניברסיטת בן גוריון – כ-2,000 עובדים: ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת בן גוריון הכריז בתחילת יוני על סכסוך עבודה בדרישה לחתימה על הסכם קיבוצי לעובדים. בתחילת אוקטובר שבת הסגל ליום אחד, לאחר מכן התחדש המו"מ בין הצדדים.
הצהרונים בירושלים - 500 עובדים: הגננות והסייעות בצהרונים בירושלים התאגדו בכוח לעובדים בפברואר 2013 וב-1 במאי הכריזו על סכסוך עבודה בעקבות הרעת תנאי העובדות עקב החלת תוכנית ליום לימודים ארוך (תוכנית ציל"ה). העובדות נקטו בשנת הלימודים הקודמת במספר ימי שביתה, שהופסקו וכעת נרשמה התקדמות במו"מ בין הצדדים.
המגזר הפרטי
בנק דיסקונט - 4,500 עובדים: העובדים מצויים בסכסוך עבודה מסוף אפריל, על רקע אי הסכמות מול ההנהלה במו"מ על הסכם קיבוצי חדש. העובדים נקטו בעיצומים בחודשים האחרונים, ששיאם הגיע בהשבתת כל סניפי הבנק. יום למחרת הודיע הוועד כי הוא חוזר לשולחן המו"מ עם ההנהלה ומפסיק את העיצומים. המו"מ עדין נמשך.
הבנק הבינלאומי ובנק פאג"י - 2,200 עובדים: עובדי הבנק הכריזו על סכסוך עבודה יום למחרת עובדי דיסקונט, בטענה לעומס עבודה חריג ואי הסכמת ההנהלה להאריך את ההסכמים הקיבוציים ב-5 שנים. העובדים נקטו בחודשים האחרונים בעיצומים, במסגרתם שיבשו את הפעילות בסניפי הבנק. כעת משביתים את מחלקת המשכנתאות ולא מאפשרים לבצע פעולות שיווק.
מגדל - 3,000 עובדים: עובדי חברת הביטוח התאגדו בהסתדרות בנובמבר והכריזו על סכסוך עבודה בדצמבר. העובדים, שטוענים כי הנהלת החברה מסרבת להכיר בהתארגנות ודורשים מו"מ על הסכם קיבוצי, נקטו בשבועיים האחרונים בעיצומים שכללו שביתה כללית . השבוע (ד') הפגינו כ-1,000 עובדים בתל אביב מחוץ לביתו של בעלי החברה, שלמה אליהו.
מפעלי כי"ל - כ-5,000 עובדים: החברה הודיעה לפני כשלושה חודשים כי בכוונתה ליישם תוכנית התייעלות במפעליה. האות ניתן בשלב הראשון במפעל רותם אמפרט, עם הודעה על מהלך של הפחתות שכר ופיטורי כ-130 עובדים (כ-10% מכ"א במפעל). העובדים, שדורשים כי התוכנית תיערך בתיאום עימם, הגיבו בעיצומים ששיאם הגיע בחסימת שערי המפעל. בהמשך התקיים מו"מ בין הצדדים אך הוא התפוצץ וההנהלה שיגרה מכתבי פיטורים ל-15 עובדים במפעל. השבוע הקפיא ביה״ד האזורי לעבודה בב״ש את הפיטורים והורה להשיב אותם לעבודה. השופט הורה לצדדים לגבש רשימה מוסכמת של 115 עובדים לפרישה מוקדמת בתנאים מוסכמים.
גם עובדי שאר מפעלי הקבוצה, החוששים כי הפיטורים יגיעו בשלב הבא אליהם, הכריזו על סכסוכי עבודה: פריקלאס, תרכובות ברום, מגנזיום ים המלח, מפעלי תובלה והאחרון שבהם בשבוע שעבר - מפעלי ים המלח.
חברת האוטובוסים דן - 1,300 עובדים: העובדים מנהלים מזה כשנה וחצי מו"מ מול הנהלת החברה על הסכם קיבוצי, בטענה לחשש מפגיעה משמעותית בתנאי השכר של חלק מהנהגים. ההסתדרות קיימה מו"מ עם הנהלת החברה אולם השבוע הוא התפצץ והעובדים מאיימים לפתוח בשביתה החל מיום שני הקרוב.
מפעל חרסה - 200 עובדים: ההסתדרות במרחב הנגב הכריזה בספטמבר על סכסוך עבודה במפעל הממוקם בבאר שבע, בעקבות כוונה לקצץ את שכר העובדים ב-50%. העובדים טרם נקטו בצעדים ארגוניים.
צ.ל.פ תעשיות - 350 עובדים: עובדי המפעל העוסק בייצור אריזות התאגדו בארגון כוח לעובדים בספטמבר והכריזו לפני כשלושה שבועות על סכסוך עבודה, בטענה כי ההנהלה מסרבת להכיר בהתאגדות. העובדים טרם נקטו בצעדים ארגוניים.
מכללת שנקר - 280 עובדים: ארגון כוח לעובדים הכריז על סכסוך עבודה למרצי המכללה בדצמבר האחרון, בדרישה לקידום מו"מ להסכם קיבוצי לעובדים. העובדים טרם נקטו בצעדים ארגוניים.
קיימים סכסוכי עבודה נוספים במשק הכוללים בין היתר מספר גופי תקשורת, כ-50 עובדי ת.א.ט (תל אביב טלקום), 50 השוחטים ומשגיחי הכשרות במפעל הל יסכה באור יהודה, ועובדי עיריית שדרות המבקשים לשפר את תנאי העסקתם.
בהכנת הכתבה השתתפה שחר חי
