מצלמות בחדר הלידה: סדרה דוקומנטרית חדשה
האח הגדול - גרסת חדרי הלידה. סדרה דוקומנטרית חדשה, שצולמה בביה"ח "בילינסון", מאפשרת הצצה לאחד הרגעים הכי אינטימיים שלנו: הלידה. 24 זוגות יחלקו עם הצופים את רגעי הכאב, החשש, וכמובן השמחה. "אני חושב שבעוד 20 שנה הזיכרון יגבר על המבוכה", אומר רופא מהמחלקה, שצולם במהלך לידת בתו הראשונה
לידה היא אירוע שמרגש את כולם: את ההורים הטריים, את בני משפחותיהם, ואפילו את הרופאים והאחיות המנוסים. החל מיום א' הקרוב יתרגשו עם ההורים הטריים גם כל מי שיצפה ב"בייבי בום" בערוץ 10, תוכנית דוקומנטרית חדשה שמביאה למסך עשרות סיפורי לידות.
התוכנית מבוססת על פורמט בריטי בשם "One born every minute" ובמסגרת הצילומים הוצבו במשך חודש עשרות מצלמות בכל חדרי הלידה, בחדרי הצוות הרפואי ובמסדרונות מחלקת היולדות בבית החולים "בילינסון".
עוד על הריון ולידה :
רוצה ללדת תינוק בריא? הוויטמינים שמומלץ לך לקחת
איך אדע שהצירים אמיתיים? 10 תשובות לפני לידה
מתנה קצת יותר מדי גדולה: הכל על הריון תאומים
אבא טרי או רופא מיילד?
לידה נחשבה תמיד לאירוע פרטי, כזה שכולל בתוכו את שני בזני הזוג, ולפעמים גם מלווה. אך כעת מתאפשרת לנו הצצה לאותם רגעים אינטימיים דרך מסך הטלוויזיה. איך זוגות שונים מגיבים לסיטואציה דומה? ומה עובר על אנשי הצוות, שבמשך שעות ארוכות עוזרים להביא עוד ועוד חיים לעולם?
"כל לידה מצולמת כיום על ידי בן הזוג, והצליחו לשכנע אותי שאין הבדל בין צילום כזה לבין צילום טלוויזיוני", מסביר פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית החולים לנשים בבילינסון. "בדרך כלל החשיפה לתחום המיילדות נעשית כאשר קורה אסון, אבל לא רואים את העשייה היומיומית של חדרי הלידה בארץ. הצילום הוא מאוד רגיש והכוונה היא להראות את האינטראקציה בין בני הזוג ובין הזוג לצוות".
התוכנית, שתעלה ביום א' הקרוב בערוץ 10, מביאה את סיפוריהם של 24 זוגות, שלושה בכל פרק למשך שמונה פרקים. 36 זוגות נוספים כבר צולמו, והם צפויים להשתלב בעונה השנייה. לפני תחילת הצילומים חדרי הלידה בבית החולים זכו למתיחת פנים, ואנשי ההפקה איתרו זוגות שהסכימו להצטרף. "בהתחלה הייתי סקפטי לגבי ההיענות של הזוגות, הרי מדובר ברגעים הכי אינטימיים וייחודיים, אבל להפתעתי רבים קפצו על ההזדמנות", אומר פרופ' ויז'ניצר.
אחד מהדמויות המעניינות ביותר בסדרה היא ד"ר ערן אשואל, רופא מתמחה בחדרי הלידה של בילינסון ואבא טרי. אשתו יהלומה ילדה ביום הנישואים שלהם את נויה, כיום כבר בת ארבעה חודשים - הכל לעיני המצלמות. "בהתחלה ענינו ב'לא' חד משמעי, מחשש לכבודנו ולכבוד התינוקת. מדובר ברגע מקודש לבני הזוג, ולכן קודם כל ענינו לא. אחרי זה ראינו את המודלים שבוצעו במקומות אחרים ושוכנענו שאין פה מציצנות, ושבפרספקטיבה של זמן נשאר רק זיכרון מתוק, ולכן הסכמנו. הצבנו תנאי שנראה את הצילומים ושנוכל להתחרט, אבל כשצפינו בתוצר המוגמר הבנו שהוא מכבד וצנוע - והסכמנו. אני חושב שכשנראה את זה בעוד 20 שנה, הזיכרון המתוק יגבר על המבוכה הזמנית".
בניגוד לכל שאר הזוגות שהופיעו לכמה דקות בפרק, ילדו ועזבו, ד"ר אשואל מופיע לכל אורך הסדרה. בתור רופא מתמחה במחלקה, הוא יכול להסתכל על התוצר הסופי משתי הזוויות, גם של האב הטרי וגם של הרופא. "בהתחלה המצלמות עשו לי הרגשה לא נעימה, אבל עם הזמן הן הפכו לשגרה. אפשר לומר שמעז יצא מתוק, כי המצלמות יצרו כימיה נעימה יותר ואני מרגיש שהסדרה עשתה לנו טוב והקשר ביני לבין המיילדות התקרב. כשהיינו צריכים לעשות פעולה מכשירנית או לרוץ לניתוח קיסרי, המצלמה לא מעניינת ואתה מתפקד. כשאתה נקרא לדגל והאדרנלין מפעפע, לא חושבים על המצלמות".
בפרק בו יהלומה, רעייתו, כרעה ללדת, ד"ר אשואל מתלבט דקות ארוכות אם הוא יהיה זה שיילד אותה או לא. "בכלל לא חשבתי על זה עד שהמיילדות ניסו לשכנע אותי. בראש שלי רצו כל הסיבוכים שיכולים לצוץ, כולל הנדירים ביותר, ומה יקרה כך או אחרת. בדברים כאלה צריך להיות קר, מחושב ושקול", הוא מספר בהתרגשות.
במשך כל הזמן בו יהלומה מטופלת על ידי המיילדות, ד"ר אשואל הלחוץ מתלבט אם לקבל את הלידה, כשחלק מחבריו הרופאים מנסים לשכנע אותו לפשוט את המדים ולשמש רק כבעל, ואילו מנהל חדרי הלידה, פרופ' יריב יוגב, תמך בו אם יחליט להשתתף כרופא. כדי לדעת מה ההחלטה שקיבל בסופו של דבר, תצטרכו לראות את הסדרה.
"זו הצצה לעבודה המדהימה של המיילדות"
בצד התכנים המרגשים, התעוררה על הסדרה גם ביקורת. הרי לידה היא מקרה רפואי, ובמקרים טוענים כי המצלמות עלולות לבלבל את הרופאים. פרופ' ויז'ניצר מבקש להרגיע. "התנאי שלנו היה שלא תהיה התערבות ברפואה. הסיכום הוא שאם משהו היה מסתבך, הצילומים היו מופסקים. למזלנו, בכל הלידות שצולמו הכל היה בסדר. היו לידות מכשירניות, היו ניתוחים דחופים, אבל לא היה שום דבר חריג מעבר לזה. בקשר לשינוי בהתנהגות, זה קרה אולי רק לשעה או שעתיים. בהתחלה שמים לב למצלמה, אבל אחרי זה שוכחים שהיא קיימת. אי אפשר לשנות התנהגות במשך חודש".דברים דומים אומרת גם המיילדת הוותיקה מינה שפט, שעוסקת במקצוע כבר 39 שנים. "בהתחלה הייתה התרגשות מאוד גדולה להיות תחת מצלמות, הייתה איזושהי התכווצות. לקח לי זמן להתרגל אליהן, אבל אחרי זה הן הפכו לשגרה", היא אומרת ומוסיפה כי גם אחרי כל כך הרבה שנים היא מתרגשת מהלידות, והפעם היא התרגשה גם מכך שהמקצוע בו בחרה נחשף לעיני כל. "אני שמחה שניתנה למשפחה שלי ולכל עם ישראל אפשרות להציץ לעבודה המדהימה של המיילדות. זהו מקצוע עצמאי מאוד. בדרך כלל המיילדת מנהלת את הלידה וקוראת לרופא רק אם יש צורך. אנחנו אחראיות גם על האמא וגם על היילוד בו זמנית, ואנחנו נדרשות לחמלה, הבנה ויכולת להכיל את הזוגות. בצילומים רואים אותנו אמיתיות, הראינו בדיוק מה שהמיילדות עושות, שזה הרבה".
"אני 25 שנה במקצוע ועדיין מאוד התרגשתי כשראיתי את התוצאה", מתוודה פרופ' ויז'ניצר. "כשאתה בתוך זה ועובר בין ניתוח לניתוח, אין זמן לעמוד מהצד ולהתרגש. פה קיבלנו את ההזדמנות לראות את עצמנו ואת הזוגות שחווים את הרגע הכי מאושר בחיים שלהם".
