ראש השנה בלאוס: מצווה להירטב ולהרטיב

אפריל הוא הזמן שבירתה העתיקה של ממלכת לאוס, לואנג פרבאנג (השלווה בדרך כלל), יוצאת מגדרה והופכת למרכז מסיבות וחגיגות ראוותניות ומשעשעות.

אף על פי שמקור החגיגות הוא דתי, זהו תירוץ מצויין לצאת לטבע, להתהלך בנחלים ולשתות אלכוהול מתוצרת מקומית מובחרת (וויסקי הלאו לאו הידוע) עד דלא ידע על באמת.

עוד טיולים בדרום-מזרח אסיה:

• טיול בתאילנד: חשיפה לצפון, ספארי לילה ואופניים
• וייטנאם: שיט תענוגות במפרץ הא-לונג
• קמבודיה: 'הפאזל' הארוך בעולם במקדש אנגקור 
  

"אז מה העניין הזה עם הפימאי?" שאלתי את פונג, ידידתי מהכפר, בימים לאחר שעברנו לגור כאן. רק התחלתי ללמוד את השפה ושמעתי סביבי את המילה הזאת, "פימאי", ללא הפסקה בימים האחרונים.

"פימאי? את לא יודעת מה זה פימאי? פי זה שנה, מאי זה חדש. אבל אבל לא תביני מה זה אושר עד שלא תראי את החגיגות.

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

מים. הרבה מים

שלושה ימים ללא הפסקה, וזאת בלי לספור את טרום החגיגות ואת המסיבות שאחרי. ולב החגיגות - מים, והרבה.

כולם ברחובות שופכים מים אחד על השני, אקדחי מים, בלוני מים, דליי מים, צינורות, כולם רטובים וכולם מרטיבים. מנקים את שאריות השנה שעברה ומגיעים נקיים ומחודשים לשנה שבפתח. מצווה להירטב ומצווה להרטיב.

היום הראשון של החגיגות הוא היום האחרון של השנה הישנה. כל משפחה מכינה מבעוד מועד חביות עם מים מבושמים בפרחי יסמין ופרחי הצ'מפה המסורתיים. החביות מוכנות בכניסות לבתים וכל מי שיעבור יקבל מנה הגונה של מים.

במקדשים בכל רחבי המדינה תמונות בודהה נלקחות מהמקומות הקבועים שלהם ומונחות במקומות מיוחדים וקלים לגישה, כך שכולם יכולים לשפוך עליהם את המים המבושמים. הכל צריך להתנקות ולהיטהר לקראת השנה החדשה.

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

היום השני של פסטיבל ראש השנה נקרא "יום אין יום". יום זה לא שייך לשום שנה. לא לשנה החולפת ולא לשנה החדשה. זהו יום מיוחד. יום בונוס שהחיים נותנים. יום של רוח טובה, של סליחה, מחילה, התנקות ושמחה גדולה.

באופן מסורתי הזקנים אמורים לא לאפשר לצעירים לתפוס תנומה. חובתם של הצעירים, אף על פי שהם עייפים מיום האתמול, היא להמשיך לחגוג, להירטב ולהרטיב את כולם ואת הזקנים במיוחד. האמונה אומרת שמי שיפול מעייפות ביום הזה יהיה חולה בשנה הקרובה. הזקנים מתפקידם לעודד את הצעירים לחגוג ולהירטב בעצמם כמה שיותר.

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

ראש השנה ו"יום כיפורים"

יומו האחרון של הפסטיבל מציין למעשה את היום הראשון של השנה החדשה. ביום זה משפחות רבות יקיימו טקס באסי (Baci) מסורתי בבתיהם שמטרתו לברך את בני הבית לשנה החדשה. בריאות ואריכות ימים למבוגרים ופרנסה ואושר לצעירים.

זה הזמן לבקש ממי שראוי לכך סליחה אחרונה על דברים לא טובים שנעשו בשנה החולפת. הסליחה החשובה ביותר שיש לבקש היא מהמבוגרים שאולי לא יהיו איתנו בשנה הבאה. סליחה שהיתה אמורה להיאמר למבוגר ולא נאמרה, משאירה את הנפש לא נקיה ולא מחודשת לקראת השנה שתבוא.

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

חשבון נפש בין האדם לעצמו לבין בודהה

בשעות אחר הצהריים המאוחרות של היום האחרון, יחזרו פסלי הבודהה למקומם הטבעי במקדשים. זהו הזמן להגיע לטקס האחרון במקדש ולהאזין לשירת הנזירים. זה הזמן לחשבון הנפש האחרון, בין האדם לבין עצמו, בין האדם לבין בודהה - מאיר דרכו אל האושר וההגשמה. בסוף הטקס מתקיימת תהלוכת נרות ענקית שמהווה את אחד השיאים לימים אילו.

הרעיון של שפיכת המים וההרטבה ההדדית הגיע מן האגדה על המלך קבינלפום (Kabinlaphom), שהיו לו שבע בנות. לאחר שנפטר השאירו בנותיו את ראשו במערה. כל שנה היו מגיעות בנותיו ועורכות טקס על מנת להביא אושר ולהתפלל למזג אויר טוב ומועיל לשדות. במהלך החגיגות היו מרטיבות הבנות אחת את השניה וכן שופכות קמח ואבקת טאלק קרירה אחת על השניה.

(צילום: לשכת התיירות של לאוס)

מיהי האשה הכי יפה במדינה?

בלואנג פרבנג - העיר הדתית המרכזית - נערכות החגיגות החשובות באמת וביניהן בחירתה של

"מיס לאוס". שבע בנות מגיעות לשלב הסופי - בדיוק כמו שבע בנותיו של המלך קבינלפום. הבנות שהגיעו לשלב הסופי מובלות על פילים ברחבי העיר עד הגעתן לרחבה המרכזית, ושם מוכרזת המנצחת.

במשך שבוע שלם נחגגות החגיגות בעיר ללא הפסקה. תהלוכות צבעוניות, מים ובירות עד לא ידע. מדובר בחגיגות מרהיבות, יחודיות ומרגשות כל אדם - ולא רק בודהיסטים. אלפי אנשים ברחובות וכולם בבגדים מיוחדים, רוקדים בין נזירים ובובות ענק ואוהבים את כל מי שסביבם. חגיגת החיים.

את החגיגות מלוות דמויות הגנו (GNEU) - דמויות מיתיות סמוקות פנים, המציינות את הזקנים של הקהילה. הדמויות עוברות במרכזי הרחובות וכולם כמובן שופכים גם עליהן מים מבושמים בפרחים והרבה שמחת חיים.

הכותבת מדריכה באקו טיולי שטח