אהבה ללא תנאים: טיפול באמצעות בעלי חיים
בעלי חיים מקבלים אותנו ללא כל תנאי מקדים ומאפשרים ליצור קשר קרוב וחם בלי להעביר ביקורת או לנדות את השונה - הם מוכנים לחבק חזרה את מי שמחבק אותם. הטיפול בילדים עם מוגבלויות בעזרת בעלי חיים פותח בפניהם עולם שלם של עצמאות, חברויות וגילוי עצמי מרגש
מוחמד (17) סובל ממחלה נדירה בשם "לארסן סינדרום" ומתבטאת בגמישות יתר בעור שגורמת לקשיים מוטוריים, היום הוא רוכב על סוסים ומשחק עם כלבים בקיבוץ מגל, שם פועלת עמותת "משעולים". "הוא נולד פג ולקח כמה ימים עד שהרופאים הבינו שהוא חולה במחלה הזו", מספר אביו, עבד. "התחלנו לעבוד עם פיזיותרפיה כבר כשהיה תינוק. בשנתיים הראשונות בכלל לא ידענו אם הוא יוכל לעמוד על הרגליים. לשמחתנו זה קרה ובגיל 3 הוא לאט-לאט התחיל ללכת".
ההתפחות היתה איטית לעומת ילדים אחרים ומוחמד עבר מספר ניתוחים לא קלים על מנת ליישר אצבעות עקומות ולהקל על מצבו - "הוא נופל הרבה ונפצע המון. לא יכול ללכת הרבה ברגל או לשרת את עצמו כמו כל ילד אחר, והוא סובל הרבה", מספר עבד. "אבל הוא ילד חכם באופן נדיר וסבלני במיוחד. יש לו בבית הספר חברים טובים ומתייחסים אליו יפה יחסית. אבל לפעמים מרגיש קצת בודד, למשל, כשיש פעילות ספורטיבית משותפת והוא לא יכול להשתתף, זה לא קל לו".
"במשפחה כולם מחבקים אותו ועוזרים לו. באופן המיוחד שלו - הוא מושלם בעיני. הוא בעיקר שלם עם עצמו, למרות הכל. בשלבי ההתבגרות המוקדמים יותר הוא היה שואל שאלות על השוני שלו, אבל מהר מאד הוא הבין והשלים עם המצב, בשילוב הסברים ותמיכה רבה שלנו".
"זה מדהים לראות אותו מצליח, היום הוא אפילו רוכב על סוסים", מספר עבד. "הוא משתתף בפעילות בקיבוץ מגל כבר 3-4 שנים, מגיע אל הפעילות בהסעות מיוחדות וממש פורח. הוא למד לדאוג לעצמו, לומד רכיבה ואפילו עוזר לאחרים וחונך ילדים צעירים בעמותה".
"הפעילות הזו גורמת לו להאמין בעצמו ולרצות להעביר הלאה את העזרה הזו שהוא מקבל, גם לאחרים, למרות מוגבלותו. זה נותן לו תחושה אדירה שהוא יכול ומסוגל. הוא יצר לעצמו חיים פרטיים משלו".
"הטיפול בכלב או בסוס מאפשרת לילד שלא תיקשר עם הסביבה או ילדה נכה קשה - להגיע למקומות אליהם אף אחד לא האמין שיוכלו להגיע", אומרת שני אחדות, מנכ"ל משעולים.
אחדות הגיעה לתחום הטיפול עם בעלי חיים בזכות הבת שלה שבגיל 6 החלה ברכיבה טיפולית בחווה בקיבוץ מגל ומהר מאוד נישבתה בקסם של הרכיבה. במהלך השנים החלה להתנדב במקום והצטרפה לילדים נוספים שהמקום הזה עבורם הוא בית שני ואת כולם מאחד האהבה לבעלי חיים.
"כאמא ראיתי כיצד הרכיבה מחזקת את בטחונה העצמי של בתי וממלא את שעות הפנאי שלה במשמעות. הילדים מקבלים הזדמנות לפריצת דרך אישית ואצלם נשארת הזכות לבחור אם לקחת לידיהם את מושכות חייהם או שלא".
ילד מיוחד ורגיל בו זמנית
יוסף, היום בן 12, סובל ממחלת ניוון שרירים שזוהתה בגיל 3. זו מחלה שהולכת ומתפתחת עם השנים, מספרת אמו, ילנה. "לא ידענו מה צפוי לנו - עד גיל 9 יוסף עדיין הלך על הרגליים שלו, תוך קושי פיזי לפעולות מסוימות, כמו לעלות מדרגות, לקום ועוד. אבל כבר מגיל קטן הוא יודע מה מחכה לו- כסא גלגלים".
"היום הוא 80% מהזמן כבר בכסא גלגלים. הוא ילד רגיש וחברותי במיוחד - עברנו דירה לפני 3 שנים ועזבנו את כל החברים והגענו לאור עקיבא, מקום חדש ולא מוכר. היינו יוצאים לפארק ויוסף היה ניגש לילדים זרים באופן חופשי ומתחיל לדבר איתם. בשלב הזה הוא היה עדיין על הרגליים אבל מתקשה בהליכה, התכופפות ודברים כאלה".
"עברנו לאור עקיבא בגלל בי"ס שבו יש כיתה מיוחדת בה לומדים ילדים נכים. יחד עם זאת, יוסי לומד בבכיתה רגילה. אהבתי את ביה"ס כי יש בו כיתה של ילדים מיוחדים ולכן, שאר הילדים רגילים לנוכחות של ילדים נכים סביבם ולא מתייחסים אליהם באופן שונה. מבחינתי, אני לא מרגישה בעיה גדולה. כנראה עניין של גישה. אני חיובית".
"הרבה מתייחסים אל הגישה החיובית שלי כמו אל הכחשה אבל זה לא נכון, עם כסא גלגלים אפשר לעשות הכל - צבא, אוניברסיטה ואפשר להתקדם בחיים. יעזור לי ולילד שלי אם אבכה כל היום? אני מלמדת אותו להיות עצמאי. שגם אם אני לא אהיה בסביבה - הוא יסתדר".
"רק פעם אחת, לפני שנתיים בערך, בזמן שהרמתי אותו בידיים כדי לעלות לבית סבתא שבקומה שלישית, יוסף אמר לי "אמא, אני מצטער שאני כזה". הוא מבין שזה מה שיש למרות שרואה את המציאות - יש לו שתי אחיות קטנות ובריאות והוא הדוגמה עבורן בבית למרות הנכות שלו. אני מלמדת אותו אפילו לקחת אחריות על האחיות שלו".
על "משעולים" שמעו דרך הפיזיותרפיסטית של יוסף, שהציעה לעזור להשתלב בה. "יוסף לומד לרכוב על סוסים ועושה את זה פעמיים בשבוע. בשנה שעברה אפילו השתתף בתחרות רכיבה. את הכלבים הוא מאלף - מלמד לשבת, לקום להביא דברים", מספרת ילנה.
הפעילות מאפשרת ליוסף להיות עצמאי, שם אין לו הורים וסבתא, אומרת ילנה. בעזרת החברים הרבים והעזרה שהוא מקבל, הוא יכול להמשיך להתפתח בצורה משמעותית לקראת דרך עצמאית. מעבר לזה, מספרת ילנה, הרכיבה איפשרה לו, בתקופת זמן קצרה של כחודשיים, להיות יציב וזקוף, ולהתקדם פיזית. יש שינוי משמעותי שלא היה קודם.
"בכל יום אנחנו מתמודדים עם החיים", אומרת ילנה. "מעבירים את הילדים מדירה לדירה כי חיים בשכירות. ולצד זה, אנחנו מנסים לתת לו להרגיש שהוא ילד מיוחד ורגיל בו זמנית. שעונש יהיה עונש. ילד נורמלי לחלוטין. המוגבלות היא משהו שאפשר להסתדר ולהתמודד איתו. הוא ילד מאד חכם ומיוחד. הוא מבין לבד הרבה ומבין שגם לנו זה קשה ולא מתלונן".
"לפני שנתיים, היא מספרת, יזמו בביה"ס קבוצת אמהות לילדים נכים ונוצרה קבוצת תמיכה חשובה שמאד עזרה. כולם היו המומים שאחרי ילד נכה הבאתי עוד שתי בנות, אנשים מתפלאים - איך יש לי כוח. אני אומרת : הילד שלי לא אשם שהוא כזה. כשאני נעזרת בו להכין בקבוק אוכל לקטנות - זה המון בשבילו. האחריות. אני נתתי לו את זה. יש לו משפחה ואפילו יש לו אחריות עליה. אני רואה איך הבנות מסתכלות עליו כעל דוגמה ואיך הוא מנסה להיות טוב יותר בשבילן".
"הכלבים מקבלים אותנו ללא תנאים ומאפשרים ליצור תקשורת קרובה וחמה, מגע, כבוד ואהבה" מסבירה אחדות. "יכולת הלמידה מתוך הטיפול בכלב או בסוס והעבודה איתם, היא יוצאת דופן. אלמנטים של תחושת מסוגלות, מנהיגות ותקשורת, עולים לראשונה אצל הילד ומאפשרים לנו לחזות במקרים כמו זה של צעיר פגוע נפש שלא יצא חודשים מהמיטה - והיום הצליח להשתלב בחברה או של נערה נכה באופן קשה, שהצליחה להתקדם פיזית באופן כל כך מרחיק לכת שמנע ממנה את הצורך בניתוחי גב קשים. בעלי החיים הם כלי תרפויטי שהשימוש בו חייב להיות מקודם ומטופח".
רואים את האושר בעיניים
יהונתן (6 וחצי) היום בכיתה א', נולד עם שיתוק מוחין. הפגיעה שלו מתבטאת בצליעה ובפעילות נמוכה של צד ימין ודברים נוספים של עיכוב התפתחותי. "הוא ילד מתוק שמדבר, מתאר דברים ויחסית עצמאי. יש לו עוד חמישה אחים בבית כשהוא השלישי" מספרת אמו, שרית.
"הוא ילד שמח, אבל בגלל הפגיעה והיכולות המוגבלות שלו אין לו הרבה חברים בשעות אחה"צ. הוא גם לא ממש מתייחס למגבלה שלו. כנראה משום שהוא עדיין צעיר - הוא לא מתלונן ומבקש עזרה כשצריך".
את משעולים הכירה המשפחה דרך איל"ן ודרך היכרות אישית עם רימונה שהיא חלק מצוות משעולים. "יהונתן הוא בן החניכים הראשונים של קבוצת הצעירים שמשתתפת בפעילות העמותה. הוא מגיע לשם פעמיים בשבוע ובעיקר רוכב על סוסים, גם קצת מתעסק באילוף כלבים, אמנות וגננות, ומשתתף בפעילות בפינת החי והליטוף. כל זה כשמתנדב שמלווה אותו בפעילות צמוד אליו כל זמן הפעילות - יהונתן מדבר עליו ללא הפסקה", מספרת שרית.
"הפעילות נותנת לנו ולו מענה בבסיס הכי חשוב – מפגש עם ילדים כמוהו ממש. הוא פוגש חברים ומדבר על זה. הוא מאד אוהב ללכת לשם ולהשתתף בפעילות. זה נותן לו ומסגרת חברתית מאד משמעותית".
הפעילות עם בע"ח מעניקה הרבה כוח לילדים, אפילו המלצות של הניאורולוגית היו כרוכות בעבודה עם בע"ח ובעיקר בכיוון של רכיבה טיפולית, היא אומרת. "אותי זה מדהים - בע"ח מעניק המון באופן הכי פשוט של ליטוף וחיבה. זו הענקה ללא תנאי וללא גבול. הפידבק מהם הוא מיידי - אהבה וקשר.
"מעבר לזה, רכיבה טיפולית משפיעה המון על הביטחון העצמי שלו - פתאום רואים ילד קטנטן שיושב בזקיפות קומה על הסוס הענק, מלא ביטחון ומראה שליטה מצוינת. זה מעצים אותו באופן מדהים. זה גם מייחד אותו מיתר האחים, זה הזמן שהוא "רק שלו" ונותן לו המון כוח. הוא חוזר עם מדליות מתחרויות והוא יכול להתגאות ולספר".
"יהונתן לא תמיד מרבה לספר כל מה שקורה, הוא מספר על שמו של הסוס עליו רכב. מערב את האחים בשיחה על הסוסים. אבל גם אם הוא פחות מדבר - את הניצוץ בעיניים מאד קשה להסתיר".
- עמותת משעולים
מקדמת אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בעזרת בעלי חיים. מטרתה לשפר את איכות חייהם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות, התפתחותיות, קשיי התנהגות, בעיות רגשיות וכיוב' באמצעות בעלי חיים. העמותה מפעילה משנת 2010 מועדונית שיקומית עבור 45 ילדים עם מוגבלויות. הפעילות, המתקיימת בקיבוץ מגל, היא חלק מתהליך השיקום שלהם, היא מאתגרת, משקמת, מהנה וחווייתית. השותפים לתכנית הם: משרד הרווחה, ארגון איל"ן, ארגון איל"ן חדרה, ארגון ע.ז.ר.ה
לפנייה לכתב/ת 
