רפורמת אובמה: לא נאזין למנהיגי ידידותינו
נשיא ארה"ב הציג רפורמה בתוכנית ההאזנות האמריקנית בעקבות חשיפות סנואודן. הוא הבטיח שארה"ב לא תעקוב אחרי שיחות של מנהיגי בנות בריתה הקרובות ופירט כיצד תוגבל גישת הממשל לנתונים. אשתקד נחשף כי ארה"ב האזינה למרקל ועקבה גם אחרי מיילים של ראשי ממשלת ישראל
כמעט שנה אחרי חשיפת תוכנית ההאזנות הסודית של סוכנות המודיעין האמריקנית NSA, הודיע הערב (יום ו') נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על רפורמה מקיפה בתוכנית שהקימה ביקורת בינלאומית גדולה על הממשל האמריקני. בין השאר הודיע אובמה כי במסגרת השינוי "לא נעקוב אחר ההתקשרויות של ראשי מדינות וממשלות של ידידותינו ובנות בריתנו הקרובות ביותר". גורם בכיר בממשל אמר כי ההנחיה החדשה הזו תמנע ציתות ל"עשרות מנהיגים" - מבלי לציין מי הם.
את תוכנית ההאזנות השנויה במחלוקת חשף בחודשים האחרונים המדליף אדוארד סנואודן - חשיפה שהסבה נזק מודיעיני, מדיני ותדמיתי קשה לממשל האמריקני. בין השאר נחשף כי הממשל עקב אחרי מאות מיליוני שיחות טלפון, מסרונים והודעות באינטרנט ברחבי העולם, וכן אחרי התקשרויות של מנהיגי מדינות ידידות. בין השאר עקב הממשל גם אחרי המיילים של לשכת ראש ממשלת ישראל. ynet העביר את מסיבת העיתונאים של אובמה בשידור ישיר.
עוד חדשות ב-ynet:
בנאום שנשא הערב במשרד המשפטים ניסה אובמה לשכנע את הציבור האמריקני ואת אזרחי העולם כולו בדבר הצורך להמשיך לאסוף מודיעין להגנה על ביטחון ארה"ב וידידותיה מאיומי טרור, הפצת נשק להשמדה המונית ומתקפת סייבר על מערכות הטיסה, וול סטריט והבנקאות, תוך הצבת מגבלות שיגנו על חירויות הפרט. "הטכנולוגיה מתקדמת יותר מהר מהחוקים שלנו. השינויים הטכנולוגים מעלים שאלות לגבי הגנת הפרטיות", אמר הנשיא האמריקני.
ההצהרה על המדיניות החדשה באה בעקבות ביקורת פוליטית פנימית ובינלאומית על אובמה, בעיקר מצד אירופה, עקב חשיפת ציתותים ל-35 מנהיגים זרים ובהם הקנצלרית אנגלה מרקל ונשיאת ברזיל, שביטלה בעקבות זאת ביקור בוושינגטון. מבית הוא נתקל בביקורת חריפה של האגף הליברלי במפלגה הדמוקרטית. 53 אחוז מהאמריקנים אינם מרוצים מהטיפול של הנשיא אובמה בפרשת הציתותים לפי סקר חדש של "וושינגטון פוסט" ורשת ABC.
אחד השינויים הגדולים ביותר במסגרת הרפורמה של אובמה יהיה מהפך כללי בטיפול ברוב ה"מטה-דטה" (Metadata, "מידע על מידע") שהמודיעין האמריקני אוסף לגבי שיחות טלפון. את רוב המטה-דטה הנוגע לטלפונים שאחריהם עוקב הממשל האמריקני לא יחזיק מעתה הממשל עצמו - החלטה שעשויה לתסכל חלק מבכירי המודיעין.
בנוסף, הממשל האמריקני יזדקק מעתה לחוות דעת משפטית לפני שמאגר המידע, הכולל רישומים של מיליוני שיחות טלפון, יהיה פתוח בפניו לחיפוש - אלא אם יש מקרה חירום של ממש. אובמה החליט גם שספקיות התקשורת יקבלו אישור לחלוק מידע רב יותר עם הציבור בנוגע לבקשות של הממשל לקבל מהן נתונים לגבי התקשרויות ושיחות.
אובמה נאם לאחר מלאכת למידה של כמה חודשים, והדגיש את הצורך להמשיך להפעיל את תוכנית הציתותים כדי למנוע פיגועי טרור, תוך שהוא מנסה להרגיע את הציבור האמריקני בעזרת נקיטת צעדים במטרה למנוע עשיית שימוש לא הולם בנתונים פרטיים המצויים במאגרי הנתונים האדירים של ה-NSA. הוא ביקש להרגיע שלמרות החלטתו לבצע שינויים, "שום דבר לא הצביע על כך שהמודיעין הפר את החוק ופגע בזכויות האזרחים" עד כה.
בכל הנוגע לציתותים למנהיגים בעולם, לעג אובמה למדינות אחרות, כולל ידידותיות, שהביעו תדהמה מגילויי סנואודן על ציתותים אמריקנים למדינות שהן ידידותיה של ארה"ב. "יש סיבה מדוע אסור להכניס מכשירי בלקברי ואייפונים לחדר המצב בבית הלבן. אנחנו יודעים ששירותי המודיעין של מדינות אחרות, כולל כאלה שהפגינו הפתעה מהגילויים של סנאודן, הם בעיה קבועה לממשל שלנו, מנהלים תוכנית שמטרתן להאזין לשיחות שלנו ומצותתים לאימיילים שלנו. מדינות שהביעו בפומבי ביקורת על ה-NSA, הכירו באופן פרטי בכך שלארה"ב יש אחריות מיוחדת כמעצמת העל היחידה".
המבוכה של אובמה
פרשת הציתותים של הממשל האמריקני פגעה מאוד בתדמיתו וסיבכה את אובמה עם ביקורת אמריקנית ובינלאומית. מוקדם יותר השנה חשפו עיתונים אמריקניים ובריטיים שרשויות אכיפת החוק והביטחון וסוכנויות ריגול בארה"ב צותתו בשנים האחרונות לעשרות אלפי אזרחים אמריקנים דרך חברות טלפון, שירותי דואר אלקטרוני, חשבונות פרטיים ברשתות החברתיות ושירותים אינטרנטיים אחרים כמו תוכנת סקייפ. בהמשך התברר כי ההאזנה הייתה נרחבת בהרבה, וכללה גם מיליוני אזרחים ובכירי ממשל ברחבי העולם, כולל מדינות אירופיות הנחשבות לידידותיה הטובות ביותר של ארה"ב, כמו בריטניה, גרמניה וצרפת. בין השאר צותתה ארה"ב למנהיגים, כולל לטלפון האישי של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
מבקרי תוכניות הציתות שנחשפו טענו כי מדובר בהפרה חמורה ובוטה של הזכות לפרטיות, ואפילו עיתונים ליברליים כמו "ניו-יורק טיימס", שבדרך כלל תומכים בנשיא ארה"ב ברק אובמה ובקו הכללי שהוא מייצג, מתחו עליו ביקורת קשה. אובמה עצמו ובכירי ממשל אחרים הגנו על תוכניות הציתות שנחשפו, הדגישו שהן נעשו בידיעת הקונגרס ובאישורו, והבהירו כי היקפן קטן מכפי שדווח. אובמה עצמו אמר כי במידע
שנאסף בתוכניות אלה לא נעשה שימוש לרעה, וכי לא ניתן להבטיח "100% ביטחון ו-100% פרטיות". עם זאת, הוא הבטיח לבחון היטב את המדיניות כדי לדאוג שלא לפגוע בזכויות הפרט.
מי שחשף את תוכנית הציתותים הסודית הוא אדוארד סנואודן, איש מודיעין אמריקני שהחליט - לטענתו מטעמים אידיאולוגיים - להוציא לאור את הפרטים ונמלט לאחר מכן להונג קונג. מחשש שיוסגר לארה"ב הוא ברח משם לרוסיה, שהודיעה כי לא תמסור אותו לידי האמריקנים. הסתתרותו של סנואודן בנמל התעופה במוסקבה העכירה עוד יותר את היחסים בין רוסיה לארה"ב, שיודעים מתיחות הולכת וגוברת בשנים האחרונות על רקע מעצר הדדי של מרגלים וסוגיות גיאו-פוליטיות כמו הגרעין האיראני ומלחמת האזרחים בסוריה, שבכל הקשור להן מתייצבים האמריקנים והרוסים משני צדי המתרס.
לפנייה לכתב/ת 
