מישהו לרוץ איתו
"מחוץ לרדאר": מעבר להיותו מרתוניסט אולימפי, זוהר זימרו הוא גם מאמן ריצה המגדל דור צעיר ומוכשר של רצים למרחקים ארוכים וחולם לחולל פה מהפכה של ממש. וגם: טל בן ארצי רצה, קופצת והודפת
מה שלא כולם יודעים הוא שבין שני הרצים הללו קיים קשר הדוק. זימרו, במקביל לקריירה הספורטיבית שלו, משמש גם כאחד ממאמניו של עלמיה ושל עוד מספר רצים מוכשרים בקבוצת אתלטי אורן השרון, אותה הוא מוביל בצוותא עם המאמן הראשי, ד"ר אמנון גור, המשמש גם כמאמנו האישי של זימרו.
לפני 23 שנים הגיעו לישראל במבצע שלמה כ-15,000 מיהודי אתיופיה אשר הצטרפו לאלפי יהודים נוספים שהגיעו במבצע משה באמצע שנות השמונים ובעליות נוספות. העלייה הגדולה של היהודים מהמדינה שנחשבת לאחת ממעצמות הריצות הארוכות החזקות בעולם הייתה באופן טבעי בגדר ברכה עבור האתלטיקה הישראלית. אלא שקשה לומר שהספורט הישראלי ידע להשתמש כהלכה במתנה היקרה שקיבל.
העלייה האתיופית אמנם הצמיחה מספר רצים מצוינים כמו היילה סטאין, אסף בימרו, זבדיה וודג', וגם זימרו עצמו, אך אלו הגיעו להישגיהם בעיקר בזכות עבודה אישית קשה ונחישות רבה ולא מתוך מסגרת קבוצתית תומכת. את זה בדיוק זימרו רוצה לשנות.
בקבוצת הרצים במועדון אתלטי אורן השרון שהקים זימרו ביחד עם ד"ר גור, דאגו השניים ליצור עבור הספורטאים הצעירים מסגרת קבוצתית מגובשת. שבעת הרצים החברים כרגע בקבוצה לא רק מתאמנים יחדיו מדי בוקר וערב, אלא גרים במשותף במכון וינגייט.
"הרבה יותר נוח לעבוד כשהרצים מרוכזים במקום אחד ולא מפוזרים ברחבי הארץ", מסביר זימרו, "כל אחד מהרצים מדרבן אחד את השני ומעלה לחברו את האדרנלין. העניין של קבוצה בריצה הוא חשוב מאוד. בדיוק כמו שלזמר יש להקה מאחוריו, כך רץ צריך עוד רצים לצידו. זה משהו שלא היה קיים בישראל וחסר מאוד".
אחד הרצים הראשונים שפרצו לתודעה מהקבוצה היה מוגס טסמה (25) אשר הספיק לשבור את השיא הישראלי ב-10,000 מטרים שלוש פעמים ולהעמיד אותו על 28:12.58 דקות. כיום מוגס כבר נמצא בשלבי מעבר לריצת המרתון. "כמה שהוא השקיע במחנות אימונים, התוצאות לא באו והוא לא הצליח להגיע לאולימפיאדה ב-10,000 מטרים, כיום הוא מתאים יותר למרתון ויש לו סיכוי גדול להצליח שם. הוא כישרון ענק ויוכל להגיע להישגים טובים ממני. אני מנבא שכבר במרתון הראשון שלו הוא ירוץ בסביבות ה-2:16 שעות", מסביר זימרו מדוע נעשתה ההסבה.
השם החם ב-10,000 מ' כאמור הוא עלמיה. "אני לא אשכח איך הוא הגיע אליי בפעם הראשונה עם מכנסי כדורסל", נזכר זימרו, "החלטתי להצמיד אותו לרץ מבוגר יותר לפני שאשלב אותו באימונים עם יתר הרצים. בתוך כמה חודשים זיהיתי אצלו כישרון שאפשר לפתח בתוך שנה-שנתיים".
וכשהוא קבע קריטריון לאליפות אירופה השבוע זה הפתיע אותך?
"בכלל לא. ראיתי אותו במחנות אימונים וציפיתי אפילו לתצואה טובה יותר, אם היה מושך טוב, התוצאה הייתה אחרת לגמרי".
לאיזו תוצאה הוא יכול לשאוף?
"לפי האימונים שלו כרגע הוא באזור ה-27.50 דקות, כמובן שבעתיד הוא יוכל להגיע הרבה יותר רחוק. זה תלוי כמובן גם בכל הגורמים מסביב שיתנו לו את התנאים כדי להשיג תוצאות".
כרגע זימרו ממשיך לנהל קריירה ספורטיבית מלאה. הוא לא מוכן להתנבא מתי יפרוש, כי לטענתו אם יקבע תאריך יעד זה יהיה מבחינתו כמו להפסיק לרוץ. מכיוון שאיננו יכול כמובן להתמסר לעת עתה למלאכת האימון באופן מלא, מי שנמצא עם הספורטאים באופן קבוע הוא ד"ר גור. זימרו מצטרף לאימונים בתקופות שהוא נמצא בארץ ואמון גם על בניית התוכנית המקצועית של הרצים.
דבר נוסף המעסיק את זימרו הוא איתור כישרונות צעירים. לא אחת הוא מגיע לפינות שונות בארץ כדי לצפות מקרוב בכישרונות צעירים אליהם נחשף דרך שמועות העוברות מפה לאוזן. גם במרכזי הקליטה נוהג זימרו לבקר ולנסות ללקט משם נערים בעלי פוטנציאל.
באיזה כובע אתה יותר נהנה של הספורטאי או המאמן?
"אני נהנה משניהם אבל חשוב לזכור שספורטאי בארץ מקריב המון. אני נותן את החיים שלי בשביל הספורט, עוזב את הילדה שלי שהיא הדבר הכי יקר לי בחיים כדי לצאת למחנות אימונים של שלושה חודשים בחו"ל. בתור מאמן מה שמסב הנאה הוא כשהספורטאי שלך מביא תוצאות".
אז אולי נשאל את זה אחרת, מה יותר מרגש אותך הישג שלך או של ספורטאי שלך?
"מבחינתי כשספורטאי שלי מביא הישג, זה כאילו שאני בעצמי הבאתי הישג. יורדות לי דמעות כשזה קורה".
כמי שנמצא תקופות ממושכות באימונים בחו"ל וכאחד שהשתתף כבר בתחרויות בינלאומיות רבות, זימרו מודע היטב להבדלים הגדולים בין ישראל לבין המדינות החזקות בעולם האתלטיקה, ויש לו לא מעט ביקורת על המתרחש בארצנו.
"הבסיס בישראל על הפנים. אין כאן מאמנים עדיין. מבחינתי מאמן הוא אחד שמטפח ספורטאי, מצמיח אותו ומוכיח את עצמו בשטח, לא אחד שמדבר בכל מיני פורומים ובפייסבוק. לא מספיק להגיד עשיתי ככה וככה, צריך לבוא ולהראות הוכחות. המטרה שלי היא ליצור כאן קבוצה מגובשת שתתאמן לא תחת מאמן אחד אלא תחת צוות שלם, עם פיזיותרפיסטים ומאמנים שיעקבו אחריהם מבחינה מקצועית והישגית. כשאני מתאמן באתיופיה אני מצטרף לקבוצה של 70 רצים שמתאמנים יום-יום ביחד וגרים במשותף".
ומה החלום שלך בתור מאמן?
"ברגע שאתלה את הנעליים ואוכל לתפקד כמאמן פול-טיים, אני רוצה להכניס חמישה רצים לאולימפיאדה, לא פחות מכך. בשנים האחרונות למדתי לאמן מהמאמנים הטובים ביותר בעולם, יש לי המון ידע וחומר להעביר הלאה".
אם היו לך את התנאים של הספורטאים שלך למה היית יכול להגיע?
"יכולתי להגיע להישגים טובים יותר. אני לא בא בטענות על התנאים שקיבלתי. השאלה במקרה שלי צריכה להיות 'אם הייתי משקיע יותר כמו שצריך מהתחלה לאיפה הייתי מגיע?'. בהתחלה לא לקחתי את הספורט בצורה מספיק רצינית, התעוררתי מאוחר מדי. אם הייתי מתעורר בגיל צעיר יותר, התוצאות שלי היו טובות יותר".
רצה, קופצת, הודפת
עדיין בענייני אתלטיקה, בסוף החודש תחל האתלטית טל בן ארצי להתחרות עבור מכללת פן-סטייט בקרב 5, גירסת האולם לקרב 7 המפורסם. בן ארצי היא אחת מהאתלטיות הבודדות בארץ
שבחרו במקצוע הקרב-רב המפרך, המשלב מקצועות שונים זה מזה בתכלית: 200 מטרים, 800 מטרים, 100 מטרים משוכות, קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, הדיפת כדור ברזל והטלת כידון.
לפני חמש שנים, בעצה אחת עם מאמנה דני וולפברג, הבינה בן ארצי כי בקרב רב הפוטנציאל שלה גבוה ביותר מאשר במקצועות הבודדים בהם התחרתה עד אז - ריצות ספרינט, קפיצה לגובה וקפיצה למרחק.
בזכות הישגיה היא נהנית כיום מחוויה של אימוני אתלטיקה בארצות הברית, הנחשבת למעצמה החזקה בעולם בתחום במקביל ללימודים אקדמאיים, "התנאים פה הם מעבר למה שחלמתי", מספרת בן ארצי, "עובדים איתי שני מאמני קרב רב ומאמן זריקות. יש לי תמיכה אינסופית כדי להצליח וזה כולל פיזיותרפיסטים, רופאים, פסיכולוג ספורט, תזונאית וציוד ברמה הגבוהה ביותר".
ומה לגבי שאיפות? "כרגע אני רוצה להתברג ברמה הגבוהה ביותר בזירה האמריקאית ולייצג את האוניברסיטה שלי באליפות המכללות ובנוסף כמובן להמשיך ולייצג את ישראל בזירה הבינלאומית".
צפו: ''נאום הניצחון'' של רונאלדו בעברית
עשה עליהם סיבוב: צפו בשער מדהים במשחק כדוריד
לפנייה לכתב/ת 
